הנגיד של הבנק המרכזי הירדני צופה צמיחה של יותר מ-4% בטווח הבינוני בזכות רפורמות הממשלה התומכות בהשקעה

סדא ניוז - הנגיד של הבנק המרכזי הירדני, ד"ר עאדל שרקס, דיבר על כך שהכלכלה הלאומית ממשיכה לצמוח בהתמדה, על אף האתגרים הגיאופוליטיים והנסיבות המורכבות של האזור, בהתבסס על חזון רפורמיסטי כוללני לעדכון הכלכלה, ששינה את פילוסופיית הרפורמה הכלכלית בממלכה.
 

שרקס אמר שהכלכלה השיגה שיעורי צמיחה רבעוניים גבוהים מהצפוי, על אף שהמלחמה בעזה נמשכת, כאשר שיעור הצמיחה הגיע ל-2.7% ברבעון האחרון של שנת 2024 וברבעון הראשון של השנה הנוכחית, בזכות בסיס רחב ומגוון של מגזרי הכלכלה.

דברים אלו נאמרו במהלך סשן דיון שהתקיים על ידי פורום האסטרטגיות הירדני, תחת הכותרת: "רפורמה, יציבות ועוצמה: שלישיית הכלכלה הלאומית בעולם משתנה".

הוא הדגיש שהתחזיות של הבנק המרכזי מצביעות על כך ששיעור הצמיחה יעמוד על 2.7% במהלך השנה הנוכחית, וכי הוא צפוי לעלות מעבר ל-4% בטווח הבינוני עד לשנת 2028, בזכות ביצוע פרויקטים של תשתיות אסטרטגיות גדולות, הנובעות מחזון העדכון הכלכלי שמקנה צמיחה כלכלית מתמשכת בשנים הבאות, לצד המשך מאמצי הרפורמה הפיננסית והמבנית.

שרקס ציין שהעולם עובר שינויים מואצים, המכתיבים סביבה לא יציבה, ואי ודאות מתמשכת, דבר שמחייב חיזוק גמישות כלכלית, וחיזוק השותפות עם המגזר הפרטי, כדי להבטיח יציבות כלכלית ולהשיג צמיחה בת קיימא.

הוא הדגיש שהכלכלה הלאומית נהנית היום מגורמים של גמישות ועוצמה, שהקנו לה יכולת לעמוד בביטחון בפני אתגרים שונים, תוך תמיכה בסביבה השקעתית יציבה, בכוחם של המוסדות וההחוק, ובמסגרת פיננסית ובנקאית איתנה, עם תוכנית רפורמה עם חזון ברור, מה שהגביר את אמון השווקים הבינלאומיים והמשקיעים במבנה הכלכלה הלאומית.

אחד מאIndicatorsהאמון המתמשך הזה מתבטא בביצועי אגרות החוב "יורו-בונד" הירדניות, אשר נסחרות כיום בשווקים הפיננסיים העולמיים ברווחים הנמוכים מרווחי ההנפקה, דבר שמשקף את ההערכה החיובית של השווקים על כדאיות הכלכלה הלאומית, עמידותה האשראית והמחויבות הראויה לסדרי רפורמה.

שרקס הבהיר שהכלכלה הלאומית השיגה, במהלך התקופה 2021–2024, צמיחה כלכלית של 2.9% בממוצע, שהיא הגבוהה ביותר בהשוואה לתקופות קודמות מאז שנת 2010, והסביר שהתקופה המוצלחת ביותר הייתה מבוססת על שיפור בפריון הכולל של גורמי הייצור, שהיה נתון לתמורות טכנולוגיות ופיתוח הון אנושי, שתרמו לחיזוק התוצר הפוטנציאלי, ולמעבר איכותי במבנה צמיחה הכלכלה אל מקורות יותר בני קיימא ותמריצים להתרחבות.

הוא ציין שההשקעה שיחקה תפקיד מרכזי בצמיחה הזו, כשהיא תרמה, במהלך התקופה 2021–2024, כ-40%, לאחר שרשמה תרומה שלילית לצמיחה בעשור הקודם (2010–2020), בעוד שהתרומה של המגזר החיצוני עמדה על 38%.

הוא הדגיש שהצמיחה הזו לא הייתה מקרית, אלא תוצאה של מסלול עקבי ומתקדם של רפורמות כלכליות כוללות ומבניות עמוקות שביצעה הממשלה, ובין היתר כ-100 רפורמות כלכליות מאז שנת 2012, לפי דוחות קרן המטבע הבינלאומית, שכללו תחומים שונים לחיזוק היעילות של המדיניות, ההחוק, וסביבת העסקים, והעלאת רמות התחרותיות, ומספקות הזדמנויות עבודה, מה ששיפר את התמונה החיובית של סוכנויות הדירוג האשראי לעומת הכלכלה הלאומית.

הוא ציין שהיצירות הלאומיות הצליחו לחדור לשווקים חדשים, מה שסייע להרחיב את בסיס הייצוא ולהגביר את ערכו לרמות שיא מאז שנת 2022, וזאת כשזה מפורסם עם שינוי הדרגתי במבנה הייצוא לכיוון ייצוא לא מסורתי, כך שהתרומתם בתוצר המקומי הגולמי עשתה 20.9% בשנת 2024, לעומת 16.2% במהלך שנת 2016.

הוא ציין שהגיוון במקורות האנרגיה והסכמי הגז לטווח ארוך סייעו להקטין את חשבון האנרגיה לשליש ממה שהיה בשנת 2012, והגיע לכ-7% מהתוצר במהלך שנת 2024, דבר שסייע להקטין את ההשפעות השליליות של עליית מחירי הנפט על הכלכלה הלאומית.

הוא הבהיר שההכנסות התיירותיות, למרות ירידתן הקלה ביוני האחרון, רשמו צמיחה של 11.9% במהלך החצי הראשון של השנה, והגיעו ל-3.7 מיליארד דולר, מציין כי קצב ההתאוששות היה יכול להיות מהר יותר, אילולא הסכסוך בין ישראל לאירן ביוני האחרון, והוא צפה שההכנסות התיירותיות יגיעו ל-7.7 מיליארד דולר עם שיעור צמיחה של 6% בשנת 2025.

שרקס הבהיר שהממלכה משכה השקעות זרות של כ-1.6 מיליארד דולר במהלך שנת 2024, וסקר את מפת מאזן ההשקעות הזרות בממלכה, מחולקת לפי מחוזות.

הוא הבהיר שהעברות של ירדנים העובדים בחו"ל רשמו צמיחה של 2.8% בשנה שעברה, והגיעו ל-3.6 מיליארד דולר, והוא צפה שיתעלו ל-3.7 מיליארד השנה, דבר מחזק את הזרמים של המט"ח, ותומך בביקוש המקומי, ותורם ליציבות מאזן התשלומים.

הוא ציין שהמדיניות המוניטרית הזהירה של הבנק, במקביל לפעולות ממשלתיות מתמשכות, סייעה להכיל את הלחצים האינפלציוניים העולמיים לכיוון של כ-2% במהלך החצי הראשון של השנה, רמה לחיזוק התחרותיות של הכלכלה הלאומית, ולשמור על כוח הקנייה של האזרחים, תוך צפייה שהשיעור יישאר ברמה זו עד לשנת 2025.

הוא הבטיח שהדינרו הירדני חזק, ועומד בהתאם ליסודות הכלכלה המאקרו, נתמך ברמת הגישה הנוחה של הרזרבות הזרות, שהגיעו ל-22 מיליארד דולר בסוף יוני האחרון, מה שמספיק כדי לכסות 8.4 חודשים מהייבוא של הממלכה ממרGoods.

הוא ציין שההיבטים של החוזק הפיננסי משקפים את כוח המערכת הבנקאית ואת יכולתה לשאת פגיעות, שכן היא נהנית מרמות נוחות של נזילות חוקית, ורמות גבוהות של דיור הון, והביע שהאמון המתרקם במערכת הבנקאית מתבטא בעלייה המתמשכת בגובה הפקדות, שהגיעו ל-47.7 מיליארד דינר בסוף מאי האחרון, לצד ירידה בשיעור הליובולציה ל-18.1% בסוף מאי האחרון.

הוא ציין ששיעור הכיסוי הכלכלי בממלכה עלה ל-43.1% בשנת 2022, בעוד שהפער המגדרי ירד מ-53% ל-22%, עם יעד להעלות את שיעור הכיסוי הכלכלי ל-65%, ולהפחית את הפער המגדרי ל-12% עד סוף שנת 2028, במסגרת אסטרטגיית הכיסוי הכלכלי הלאומית 2023–2028.

הוא ציין שהמספר של התנועות המתבצעות דרך מערכות התשלומים הדיגיטליים (איפווטירקם, קליק, גומובי), וכרטיסי התשלום, הגיעו ל-537.9 מיליון תנועה, בשווי של 55.3 מיליארד דינר בשנת 2024, עם שיעור של 146% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל-129.4 מיליון תנועה, בשווי של 21.5 מיליארד דינر בשנת 2019.

הוא הדגיש שלבנקים יש תפקיד מרכזי בתמיכה בפעילות הכלכלית, על ידי מתן מימון שההיקף שלה עלה ביותר מ-7 מיליארד דינר מאז שנת 2020, והגיע ל-35.3 מיליארד דינר בסוף מאי האחרון.

הוא ציין שהבנק המרכזי השלים את כל שבעת היוזמות שלו במסגרת התוכנית ההפקתית הראשונה של חזון העדכון הכלכלי 2023–2025, משלים 90 פעילויות מתוך 94, וציין שהפעילויות הארבע שנותרו מתפתחות במסגרת התוכנית ההפקתית עד סוף השנה הנוכחית.

שרקס ציין שהמאמצים בבקרת המצב הפיננסי הציבורי מתקדמים, עם ציפייה שהחסר הראשוני של הממשלה המרכזית ירד ל-2.0% מהתוצר המקומי הגולמי במהלך שנת 2025, במסגרת המאמצים להשגת עודף ראשוני עד לשנת 2027.

הוא ציין שהממשלה תמשיך להתחייב בקרח חזק בבקרת החוב הציבורי באמצעות מסלול יורד יציב בטווח הבינוני, על מנת להגיע לשיעור החוב של פחות מ-80% מהתוצר עד סוף שנת 2028, מה שנחשב לקריטריונים מרכזיים במסגרת תוכנית ההקלות הנוכחית 2024–2027.

מנגד, ראש הגוף המנהל של פורום האסטרטגיות, השריף فارس שרף, אמר שהשלב הכלכלי הנוכחי, תחת השינויים המואצים שמתרחשים בעולם, מציב את ירדן בפני אתגר כפול שכולל שמירה על יציבות מוניטרית ופיננסית מצד אחד, וחיזוק גמישותם של המדיניות הכלכליות מצד שני.

הוא ציין שיציבות מוניטרית יוצר בסיס חזק שהודות לו אפשר לבנות מערכת כלכלית יותר מסוגלת להתאים לשינויים, ויותר אטרקטיבית להשקעה, דבר שמחייב לחשוב מחדש על כלי המדיניות הכלכלית במטרה להבטיח שהכלכלה הירדנית תוכל להתמודד עם הסיכונים וההזדמנויות העתידיות גמישות וביעילות.

הוא הדגיש שדווקא שיחה בונה בין המגזר הציבורי והפרטי הפכה היום לחשובה יותר מכל זמן אחר, כבסיס לגיבוש תגובות יעלות לאתגרים, והשגת צמיחה כלכלית כוללת ובת קיימא.

מצידה, המזכירה המנהלית ומנחת הדיון בסשן, נדיה אסעיד, ציינה את החשיבות של התפקיד הרגולטורי והפיקוח של הבנק המרכזי בחיזוק היעילות של המגזר הבנקאי ותמיכתו בתהליך ההתפתחות הכלכלית.

הדיון עסק במספר נושאים, כולל חוק הרגולציה לעבודה עם נכסים וירטואליים, דרכים לעידוד מוסדות קטנים ובינוניים, וחשיבות הגברת המודעות הכלכלית, נוסף על דיון במצב הכלכלה הירדנית ועומדתה מול האתגרים החיצוניים.