החלטה ישראלית להשתלט על נכסים בباب הסלסלה בירושלים

סדנאוז-  משרד 4;ירושלים והמורשת" בממשלת הכיבוש הפורש של מֵאִיר בְּרוּש, הוציא החלטה להשתלט על נכסים פלסטיניים בשכונת باب הסלסלה, אחד מה entrances המרכזיות למסגד אל-אקצא, בהסלמה חדשה המכוונת נגד קיום פלסטיני בעיר העתיקה של ירושלים הכבושה.

ההחלטה כוללת בתים וחנויות הממוקמות בדרך باب הסלסלה המובילה ישירות למסגד אל-אקצא, מבלי לפרט מספרים מדויקים על הנכסים או בעליהם, בזמן שהעובדות בשטח מצביעות על כך שהאזור הממוקד נחשב לרכוש פלסטיני היסטורי החוזר לתקופות נאוּבּי, מַמְלוּכּית ועות'מאנית.

לפי כלי תקשורת עבריים, ההחלטה הוצאה ערב התפטרותו של בְּרוּש, שהתרחשה בהקשר לשלל חילוקי דעות בין מפלגות ה"חרדים" לבין הממשלה על פטור דתיים משירות צבאי, מה שמעיד שההחלטה התקבלה ממניעים פוליטיים לשרת את ציבור הימין הדתי הקיצוני.

בְּרוּש הסביר את החלטתו בהתבסס על מה שכינה "החזרת העיר העתיקה לעם ישראל בשנת 1967", וטוען שכל הנכסים מה שנקרא "הרובע היהודי" הוחרמו אז לטובת חברה ממשלתית ישראלית המיועדת לשקם אותו, אך הודה שההחלטה הנוכחית לא יושמה בפועל, למרות שהיא כלולה במפת ההשתלטות הישראלית.

מחוז ירושלים: צעד קולוניאלי יהודי הפוגע ביסוד קיומו של הפלסטיני

מחוז ירושלים אישר שההחלטה מהווה צעד קולוניאלי חדש, המכוון נגד לב העיר הכבושה ומסמניה ההיסטוריים והדתיים, ופותח את הדלת לפינוי כפוי שיטתי וגניבת נכסים תחת כסות חוקית מזויפת.

בהודעה שפורסמה, היום ראשון, אמרה המחוז כי פגיעתה של דרך باب הסלסלה, הכוללת סמלים אסלאמיים ובניינים היסטוריים, היא חלק ממאמצים אינטנסיביים לחדור את עניין ירושלים על ידי החלת מציאויות יהודיות על הקרקע, ולרוקן את המעברים המובילים למסגד אל-אקצא מאוכלוסייתם המקורית.

בהודעה נמסר כי החלטה זו לא יכולה להיות מבודדת ממדיניות ההיהוד בהתמדה, הכוללת התפשטות התנחלותית, ומיזמים תשתיתיים כקו הרכבת הישראלית החוצה את השכונות הפלסטיניות, בנוסף לתוכניות לרשום קרקעות ולהמירן במה שנקרא "נכסי ממשלה" המשרתים את המיזם הקולוניאלי.

המחוז הזהיר כי יישום החלטת האחיזה יגרום לשינוי דרך باب הסלסלה למעבר התנחלותי סגור, אשר ישמש אך ורק לפלישות המתנחלים, ויאיים על חופש הגישה למסגד אל-אקצא, ולחייב אל עבר הפעת הקיומם של האסלאם והנצרות בעיר העתיקה.

המחוז ציין כי מה שמכונה "הרובע היהודי" הוקם במקור על אדמות פלסטיניות שנלקחו מאז שנת 1968, ולא עלה על חמשה דונמים לפני הקטסטרופה, אך התרחב בהמשך לכדי כ-130 דונמים, רובם על חשבון נכסים של משפחות ירושלמיות ותיקות כגון נמרי, גונאים, בשיתי, ג'עוני, אל-עלם, שרף וברקן.

כמו כן, נחשב שהשיח על כוונה להחרים כספים בסביבות 20 נכסים בשלב זה משמש עימות להבנה רחבה יותר של פינוי ושליטה, כחלק מתוכנית ישראלית לקשר את "הרובע היהודי" עם אובייקטים קולוניאליים סמוכים, במטרה לשנות את זהות העיר העתיקה ולפתוח אותה מהסביבה הפלסטינית שלה.

המחוז אישר שההחלטה הזו מהווה הכרזת כוונות פוליטיות מסוכנות, שיש לחייב תגובה פלסטינית, ערבית ואיסלמית מיידית, וקורא לאומות המאוחדות ולארגון אונסקו לקחת אחריות למנוע מהמדיניות האלה המפרות את החוק הבינלאומי ואת החלטות החוקיות הבינלאומיות הנוגעות לעיר ירושלים.

המחוז קורא לתושבי העיר, ולמוסדות הלאומיים והדתיים שלה, לעבוד יחד ולהתנגד להסלמה הזו באמצעות כל אמצעי ההתנגדות הציבורית והחוקית, ולהיאחז בזכות ובזהות, ולעמוד במשא ומתן דיפלומטי אינטנסיבי כדי להתמודד עם ההתקפה הזו המכוונת לאחד ממעברי היסוד של הקיום הפלסטיני בירושלים הכבושה.