הערכת מצב: השינויים הפוליטיים והגורמים המשפיעים על מגבלות ההשתתפות הציבורית בעניינים ציבוריים

סדא ניוז: המרכז לחקר מחקרי דעת קהל פרסם את הערכת מצב מספר 3 לשנת 2025 על "השינויים הפוליטיים והגורמים המשפיעים על מגבלות ההשתתפות הציבורית בעניינים ציבוריים" במסגרת סדרת הערכות מצב שפרסם המרכז לשנת 2025. 

______________

ג'האד חרב..

עולות שאלות רבות במסדרונות מוסדות השלטון, הפלגים הפלסטינים והתנועות החברתיות, ובישיבות החברתיות לגבי חולשת הסולידריות הציבורית עם עזה במהלך המלחמה הישראלית מאז השביעי לאוקטובר 2023, והקול הבלתי נשמע ברחובות הערים ביהודה ושומרון מול סולידריות רחבה בבירות אירופה ובערים אחרות. כמו כן, יש הממלמלים על ההידרדרות המתרחשת בהשתתפות הציבור בעניינים ציבוריים "פוליטיקה ועבודה קהילתית" כתופעה חדשה בתהליך שינוי בחברה הפלסטינית, אם זה על ידי הימנעות מהשתתפות פוליטית כמו הצטרפות לפלגים פוליטיים או השתתפות קהילתית כמו עבודה התנדבותית ובמחאות חברתיות אחרות. 

על אף שההשתתפות הציבורית מושפעת משינויים חיוביים כמו המהפכה המידעית בהתרסה, תמיכה והבעת דעה, הגורמים הפלסטיניים גרמו להימנעות של אזרחי המדינה מהשתתפות, ובמיוחד בקרב צעירים; החברה הפלסטינית סובלת ממשבר המתקיים מחולשת יכולתה לבנות גשר תרבותי שמקל ומכין תקשורת ואינטראקציה בין כלי העבודה הפוליטי, כמו חולשת הכלים של הפלגים הפלסטינים אשר חקקו את החשיבה האבינית "המנהיג" ומרכזיות קבלת ההחלטות במערכות הפנימיות שלהם תוך שילוב צעירים בעבודה הפוליטית. כמו כן יש גורמים הקשורים לבניין של המערכת הפוליטית הקיימת ושינויים בכיווני ההשקפה הפוליטית של האזרחים, ואי-היעדר דמויות ודוגמאות בעבודה הלאומית והפוליטית. 

נראה כי השינויים הפוליטיים בעדויות κό партия התמיכה בפלסטינים השפיעו מאוד על אמונות האזרחים או רוב האזרחים, במיוחד לאחר עליית התמיכה בחמאס שבראשה לא רואים בעבודה ציבורית או בנצורים ציבוריים אמצעי יעיל מול הכיבוש או להשגת המטרות הקיימות והקהילתיות, אלא רואים במאבק המזוין את האמצעי היעיל ביותר, מול ההידרדרות של הכוחות ש פיתחו את כלי ההתנגדות הציבורית לפני האינתיפאדה הראשונה "אינתיפאדת האבנים" ובמהלכה. 

מאמר זה שואף להבין את השפעת השינויים הפוליטיים על התנהגות האזרחים בנוגע להשתתפות הציבורית בעניינים הציבוריים הפלסטיניים באורח של התנגדות ציבורית מול הכיבוש וההשתתפות במציאות האזרחית במטרה להשתתף בהכנת וביצוע ההחלטה הפוליטית ובפיקוח עליה, ולעיין בעמדות האזרחים ובסיבות לחולשת ההשתתפות הציבורית בשנים האחרונות, וגורמים להידרדרות כוח הצעירים במרחב הציבורי, ואי הצלחת המחאות החברתיות בפלסטין. 

מטרת מאמר זה לפתח מסלולי פעולה המגבירים את ההשתתפות הציבורית בחיים הציבוריים דרך הכלים הארגוניים כמו מפלגות ותנועות חברתיות כפעילים פוליטיים וחברתיים, ולהגיש מספר המלצות מפורטות לשדרוג ההשתתפות הציבורית.

(1)    חולשת התמיכה בהתנגדות הציבורית והגורמים המונעים השתתפות בה
בפרק זה מוצגות מספר גורמים ושינויים פוליטיים שגרמו או תרמו לחולשת ההשתתפות הציבורית בהתנגדות הציבורית הבלתי מצוינת.

• השינוי שנעשה בתמיכה בנתיב הפוליטי המשא ומתן 
תוצאות סקרי דעת הקהל מראות כי הדרך הפוליטית המיוצגת על ידי הסכם אוסלו איבדה את התמיכה מהחברה הפלסטינית לאחר יותר משלוש עשרות של שנים על חתימתו; כשליש מהחברה הפלסטינית (65%) אישרו את הסכם אוסלו בסקר דעת קהל שערך המרכז לחקר מחקרים ודעות פלסטיניות בספטמבר 1993, בעוד שלוש רבעים בערך מהחברה הפלסטינית (72%) אישרו את הסכם טאבה (אוסלו 2) באוקטובר 1995.  במקביל, כשליש מהחברה הפלסטינית (63%) תמכו בכך שהרש