סטנדרד אנד פורס maintains its forecasts regarding risks in the Israeli banking sector

תרגום כלכלה סאדאנוז - סוכנות הדירוג האשראי סטנדרד אנד פורס, שמרה על התחזיות שלה בנוגע לסיכונים במגזר הבנקאי הישראלי ברמה "יציבה".

הדו"ח הכלכלי הזהיר מהסיכון שיוצרים מגזר הנדל"ן והבנייה על פעילות הבנקים הישראליים, שמייצגים כ-21% מהיקף תיקי האשראי במערכת הבנקאית.

הדו"ח ראה במגזר הנדל"ן והבנייה את מוקד הסיכונים העיקריים במערכת הבנקאית הישראלית, והסביר זאת בתמהיל מתיש של עלויות מימון גבוהות, עליית מחירי חומרי הבניין, וחוסר בכוח אדם בשל פיטורי עובדים פלסטיניים והחלפתם בעובדים זרים, מה שמוביל לדיכוי רווחיות הקבלנים ולהגברת הלחץ הכלכלי בשטח. כך תרגם אגף כלכלה סאדאנוז מתוך העיתון הכלכלי "כלכליסט" בעברית.

על פי כלכלנים בסוכנות דירוג האשראי, מצבים אלה הובילו להתכווצות אמיתית של 2.6% במחירי הדיור בשנת 2025, וצפוי להחמיר מגמה זו בשנת 2026 עם ירידה אמיתית חדה של 4.1%.

הירידה בביקוש משתקפת בירידה בהיקף העסקאות החודשיות עד ממוצע של 7500 עסקאות בלבד (בהשוואה ל-8600 עסקאות בשנת 2024), ובצבר חסר תקדים של כ-85000 דירה חדשה לא נמכרת עד מרץ 2026, מספר שמכריח את המפתחים להציע הטבות מימון והצעות מקדימות שמפחיתות את המחיר האמיתי ומכבידות על תזרימי המזומנים שלהם.

על אף זאת, סוכנות סטנדרד אנד פורס מיהרה להרגיע את המשקיעים בנוגע ליציבות הבנקים, והשאירה את דירוג הסיכון של המערכת הבנקאית המקומית במסגרת הקבוצה הרביעית.

דירוג זה מתבסס על מדד הסיכונים הבינלאומי של החברה, הנע בין 1 ל-10 (כאשר 1 מהווה את רמת הסיכון הנמוכה ביותר והביטוח ביותר, ו-10 את רמת הסיכון הגבוהה ביותר), מה שממקם את ישראל בקטגוריית סיכון בינונית-נמוכה, לצידן של מדינות כמו פולין ואיסלנד, בדרגה אחת בלבד מתחת למדינות כמו ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וספרד, המדורגות במסגרת הקבוצה השלישית.

זאת בשל שני מדדים מרכזיים, הראשון שבהם הוא השיפור היוצא דופן ביעילות התפעולית של הבנקים, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, כאשר נתוני ביצועי המערכת הבנקאית מראים כי יחס העלויות להכנסות של הבנקים בישראל, שהיה כ-65% בשנת 2018, ירד לכ-35% בתקופה 2025-2027, מה שאומר כי הבנקים, בכל שקל שהם מרוויחים, מבלים כיום כ-35 אגורות בלבד על פעולות תפעוליות.

המדד השני הוא איכות הנכסים של הבנקים, שהיקף ההלוואות הלא מסולקות נותר נמוך ב-0.84% ​​רק בסוף שנת 2025, וצפוי להישאר מתחת לרף של 1% במהלך התקופה 2026-2028.

צפוי כי הפסדי האשראי האמיתיים של הבנקים יעלות רק במעט, מרמה נמוכה של 0.15% בממוצע במהלך התקופה 2024-2025 לרמה שתנוע בין 0.2% ל-0.25% בלבד במהלך התקופה 2026-2028.

הסוכנות ציינה: בנוסף לכך, רמת ההפרשות שהבנקים ביצעו בשנים האחרונות נחשבת יחסית לשמרנית, כך שהבנקים מחזיקים במאגר רזרבות של שקל וחצי לכל שקל של חובות לא מסולקים במערכת הבנקאית, על מנת לכסות על הפסדי האשראי (עם יחס כיסוי של 150% עד סוף שנת 2025).

בנוסף לנתוני היציבות, הדו"ח מציע תהליך מדאיג לבנקים במבנה המימון שלהם, שמשפיע ישירות על שיעורי הרווח שלהן, והציבור הישראלי מחפש אלטרנטיבות השקעה עם תשואות גבוהות יותר בתנאי ריבית הנוכחיים (כגון קרנות שוק הכסף), והפחית באופן משמעותי את הפקדותיו הזולות בבנקים, וחלק ההפקדות מהאזרחים ירד ל-31.9% בלבד (כ-730 מיליארד שקל ישראלי) במרץ 2026, בהשוואה לכ-42% בסוף שנת 2020.

כדי לפצות על בריחת ההפקדות הציבוריות ולתמוך בצמיחת האשראי, הבנקים נאלצו להסתמך יותר על הפקדות מרכזיות ויקרות מעסקים ומוסדות, מה שהעלה את חלק ההפקדות בעלות ריבית והפקדות לזמן קצוב לכ-79% מסך ההפקדות עד סוף שנת 2025 (בהשוואה ל-63% בשנת 2021).

עלייה חדה זו בעלות מקורות המימון מחלישה את מרווח הריבית הנקי של הבנקים, שהגיע לשיא של כ-3.1% בשנת 2023, וצפוי לרדת לכ-2.4% בלבד עד לשנת 2027, מה שדוחף את הבנקים להגדיל את השימוש שלהם במימון חובות בינלאומיים.

הבעיה היא שגיוס כספים מחו"ל exposes את הבנקים לסיכוני מימון גדולים, כאשר המוסדות בישראל התרגלו למצב בטחוני וימשיכו לקנות אג"ח של הבנקים גם בעיצומם של קרבות, משקיעים זרים בחו"ל נוטים להיות הראשונים שנסוגים כשמתגברות המתחים הגיאופוליטיים.

ברמה מק macroeconómica, סוכנות הדירוג מעריכה כי אם לא יתרחש הסלמה ביטחונית נוספת, הכלכלה תחווה התאוששות חדה של צמיחה של 5.9% בשנת 2027, אך בטווח הארוך (2028-2029) הצמיחה תישאר מתחת למגמת לפני המלחמה ותעמוד על ממוצע של כ-3.5% בלבד בשל מגבלות ב aanbod העבודה, שירות צבאי ממושך, ועלויות שיקום גבוהות מאוד, שיביאו את החוב הנקי הממשלי לרמה גבוהה של 68% מהתמ"ג עד לשנת 2029. כך תרגם אגף כלכלה סאדאנוז.

והיא אמרה: הצורך של הממשלה לממן את הגירעונות הללו מתורגם להשפעה ישירה על רווחיות הבנקים; לאחר הטלת מס מיוחד של 6% על רווחיהם במהלך התקופה 2024-2025, הממשלה הטילה לאחרונה מס יוצא דופן נוסף של 3 מיליארד שקל ישראלי לשנת 2026 ו-250 מיליון שקל ישראלי לשנת 2027, צפי הוא שהמס הזה יביא את תשואת ההון למערכת הבנקאית ל-13.1% בשנת 2026 (בהשוואה ל-15.5% בשנת 2025).