גל פיטורים גדול בסקטור הטכנולוגיה "הישראלי": החברות מתאימות והעובדים מתמודדים עם未知

SadaNews - האינטליגנציה המלאכותית גורמת נזקים חמורים לחברות ברחבי העולם, ובפרט בישראל, השפעתה חזקה וכואבת, כך לפי דוח עברי שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", אותו תרגם כלכלת Sada.

הדיון על נזקי האינטליגנציה המלאכותית לעובדים הפך להיות רווח, וכך "האמת מתממשת, אך בדרך שלא ציפה לכך אף אחד".

ההתקדמות המדהימה הזו באינטליגנציה המלאכותית מאיימת על מודלי העסקים של רוב החברות בעולם, והטכנולוגיה המתקדמת שמהווה את עמוד השדרה שלהן, דבר שמאלץ אותן לבנות את עצמן מחדש או להיעלם. ובין כל זאת, העובדים הם הקורבן הראשון. לא בגלל שהאינטליגנציה המלאכותית תחליף את עבודותיהם, אלא כי היא עוררה חשש בקרב המנכ"לים שלהם. שכן היא עשויה לאיים על החלפת החברה כולה.

הסקטור חווה גלי פיטורים רבים בשנים האחרונות, מסיבות שונות. "אבל הפעם, הגל הוא עצום ממש, כאשר חברות רבות מפטרות את עובדיהן בניסיון להישאר, והשפעות הגל הזה יורגשו בכל תחום של הכלכלה. וכאשר הסופה תירגע, לא יחזור שום דבר כפי שהיה. העבודות יתשנו, מקומות העבודה יתשנו, והכלכלה כולה תפעל בצורה שונה", כך לפי תרגום כלכלת Sada.

אומר המשקיע אורין צֵּיף, אחד מהפעילים הבולטים בסקטור הטכנולוגיה המתקדמת ה"ישראלית": "אני לא מודאג לגבי הסקטור כולו, אבל אני מודאג לגבי העובדים. גל הפיטורים יהיה מאוד גדול עבורם, ואני באמת לא יודע לאן פני הדברים יוליכו. אין לי תשובה מספקת חוץ מקוות שהדברים יתנהלו כמו שצריך בדרך כזו או אחרת". ומוסיף המשקיע אבי איינאל, שותף مدیری בחברת אינטירה קפיטל: "אנחנו נכנסים לשלב שהשוק לא הולך לפי רצוננו. קשה מאוד לשנות את מסלול השוק, יש כוחות שוק. תהיה פה גל של פיטורים, והוא כבר החל".

מטה: פיטורין של כ-8000 עובדים ברחבי העולם

החלה ההודעות על פיטורים בשלבים קטנים בחודשים האחרונים, עם פיטורים בחברות רב-לאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל, והמשך עם גל הולך ומתרקם של פיטורים בתוך מפלגת כחול לבן (קואליציה פוליטית מרכזית ליברלית ישראלית).

חברת מטה הודיעה בשבוע שעבר על פיטורים של כ-8000 עובדים ברחבי העולם, מתוכם עשרות בישראל. כמו כן, מייקרוסופט הודיעה על פרישה מרצון ופיטורין של כ-7% מעובדיה בארצות הברית. סנאפ פיטרה כ-16% מעובדיה ברחבי העולם, כלומר בסביבות 1000 איש. חברות זום אינפו ושטרפלאי האמריקאיות סגרו את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל ופיטרו מאות עובדים. כמו כן, פיטרו חברות פייפאל ואינטואיט האמריקאיות המתמחות בטכנולוגיה פיננסית עשרות עובדים בישראל.

בנוסף, הודיעה חברת ויקס "הישראלית" השבוע על פיטורים של 20% מעובדיה, כלומר כ-1000 עובדים, מתוכם 900 בישראל. כמו כן, חברת לייטריקס "הישראלית" המתמחה באינטליגנציה מלאכותית לווידאו פיטרה עשרות עובדים. פלטפורמת מינט מדיה הספורטיבית "הישראלית" פיטרה 12% מעובדיה ברחבי העולם, 60 מהם בישראל. חברת טאבולה "הישראלית" לפרסום מקוון פיטרה כ-100 עובדים.

סקטורים שנראו חזקים בעקביות חווים פיטורים: החברה fintech "רפיד" הפתיעה את כולם בהודעתה על פיטורין מאות עובדים בישראל (מבלי לחשוף את המספר הסופי). כמו כן, חברת האינטליגנציה המלאכותית "איי 21" ביטלה את פעילות פיתוח מודלי האינטליגנציה המלאכותית שלה ופיטרה 60% מעובדיה. חברת "אמדוקס" "הישראלית", שהיא עמוד תווך עיקרי בסקטור הטכנולוגיה המתקדמת "הישראלי", הודיעה על גל פיטורים שפוגע ב-10% מעובדיה, כולל מאות בישראל. חברת הסייבר המתקדמת "סנטינל וואן" צמצמה באופן דרמטי את כוח העבודה שלה ב-10%, כלומר בסביבות 70 עובדים בישראל. לרשימה הצטרפו גם חברת הנתונים "פיירבולט", חברת הסייבר "אקסונוס", וחברת fintech הגדולה "ניאקס", כאשר כל אחת מהן פיטרה עשרות עובדים.

"גלי הפיטורים מתפשטים כאש בשדה קוצים, ועוברים במהירות מחברה אחת לשנייה, עד שספינת טנקר אדירה לא תוכל לכבותה. במקרה הזה, בנימין נתניהו לא היה הראשון שהבין את זה, ונדמה שהממשלה לא הקדישה יותר מדי תשומת לב לגלי הפיטורים ולמצב הסקטור הטכנולוגי המתקדם, אשר נחשב לעמוד התווך של כלכלת ישראל כולה", כך מציינת תרגום כלכלת Sada.

 

"עליית שער השקל".. תירוץ לפיטורי עובדים

כשאוספים את ההסברים הרבים שמספקות החברות לפיטורי העובדים, ומביטים עליהם ממעוף רחב יותר, יש נרטיב אחיד במידה רבה: חברות הטכנולוגיה הגדולות מודיעות על השקעות מפליגות בבניית יכולות האינטליגנציה המלאכותית, וגיוס צוותי עבודה, ופיתוח התשתיות המחשוביות, ושואפות לפצות על העלויות המתרקמות באמצעות פיטורי עובדים. רבות מהחברות טוענות כי הכנסת האינטליגנציה המלאכותית מאפשרת לצוותי העבודה לעבוד ביעילות רבה יותר, מה שמפחית בצורה משמעותית את הצורך בכוח העבודה. וב"ישראל", נוסף לנרטיב הזה עליית שער השקל, אשר מעלה בצורה משמעותית את עלות השכר של העובדים "הישראלים".

והיה צורך להתייחס להסברים הללו בזהירות. רק השבוע הזה, הכירו שניים ממעמד הראשונות בתחום האינטליגנציה המלאכותית, סם אלטמן, המנכ"ל של חברת OpenAI, ודאריו עמודי, המנכ"ל של חברת Anthropic, בנפרד, בטעותם כאשר ציפו שהאינטליגנציה המלאכותית תחליף את העובדים. אמר אלטמן: "אני שמח שהייתי טועה, כי חשבתי שהשפעת האינטליגנציה המלאכותית תהיה גדולה יותר". הו, כמה הפתעה! רבים מהמנכ"לים המפטרים את עובדיהם כיום מתעסקים במחשבות כיצד לנסח מחדש את הנרטיב של הפיטורים, שעכשיו נחשף, כמו שטענו רבים, כמושג "צבוע של האינטליגנציה המלאכותית".

הוספה הדו"ח: "מאחורי הדמעות הנוראיות שדומעים המנכ"לים, נמצא פחד ממשי מהשפעת האינטליגנציה המלאכותית על מודלי העסקים של החברות: חברה כמו ויקס מגלה שהאינטליגנציה המלאכותית עושה את כלי בניית האתרים שפותחו על ידה ללא ערך, וחברה פייבר מגלה שהאינטליגנציה המלאכותית עושה את השירותים של רוב העובדים העצמאיים שלה בלתי נחוצים. אבל החברות האחרות שעדיין לא עיבדו את זה, עשויות לדעת את זה מאוחר מדי. התוצאה היא שמספר רב של חברות משרשרות את כל ענייניהם לפיתוח יכולות שיכולות להתמודד עם האיום הזה, בזמן שהן חוזרות על עצמן בפעילות שלא תורמת להתאמה, ומפחיתות הוצאות שכר באופן כללי כהכנה לירידת ההכנסות".

במקרים רבים, דחף המשקיעים משפיע על החלטות פיטורי העובדים. גם חברות עם משאבים כספיים עצומים, שהיו יכולות לשלוט בשינויים בתנאים אחרים, כמו עליית ערך השקל, עושות כיום מאמצים להראות למדי את המשך הרווחיות שלהן. הן מפזרות דיבידנדים על המניות, אפילו קונות מניות מהמשקיעים כדי להצביע על יציבותן, ובמקרה של חברת רפיד, מממנות גם קבוצות כדורסל (מכבי תל אביב). ובין כל זה, מפטרות החברות הללו את עובדיהן, תוך כדי שהן מודאגות מאוד לגבי העתיד.

אומר צֵּיף: "ברור שיש חברות שנפגעות מזה, אבל יש גם חברות אחרות שמרוויחות הרבה. אני חושב באופן כללי שהיתרונות עולים על הנזקים. אולי זה פוגע בחברת ויקס ופייבר, לפחות זה מה שמדאיג את השוק, אבל מצד שני, יש הרבה חברות שמרוויחות מזה באופן משמעותי."

חברות כמו מטה ומייקרוסופט מקצות תקציבים עצומים לאינטליגנציה המלאכותית, ולאחר מכן מפטרות עובדים כדי לא לפגוע ברווחים שלהן.

"אפשר לראות את זה מנקודת מבט שונה: יש להם הזדמנות לעשות דברים בצורה יעילה יותר בזכות האינטליגנציה המלאכותית. באופן כללי, האינטליגנציה המלאכותית מועילה מאוד לחברות הטכנולוגיה, אבל ברור שחלקן ייפגעו ממנה. יש לי חברה שהייתה שווה 12 או 13 מיליארד דולר, והיום היא אינה שווה דבר באשמת האינטליגנציה המלאכותית. אבל יש לי כיום הרבה חברות נפלאות, אני משקיע כבר 30 שנה ולא ראיתי דבר כזה לפני כן, ולכן אני מאוד אופטימי לגבי הסקטור הזה."

אבי איינאל, מחיר הדולר יגיע ל-2.5 שקל עד סוף 2026, ואין מה שמעכב זאת במעשי

"עלינו למצוא פתרון לבעיה הזו, וזה לא דבר פשוט. מחיר הדולר יגיע ל-2.5 שקל עד סוף 2026, ואין שום דבר שמעכב את זה במעשי. יש כמה צעדים שהממשלה יכולה לנקוט כדי לעודד ירידת ערך השקל. לא מספיק להוריד את הריבית בחצי אחוז, אלא יש צורך להפחיתה באחוז שלם. אנחנו צריכים לעודד את החברות הקטנות שיכולות לקחת על עצמן סיכונים גדולים יותר אשר מושפעות פחות מהתנאים. אנו זקוקים לעודד את המשקיעים באמצעות תוכנית דומה לתוכנית QSBS בארצות הברית, שמעניקה למשקיעים בסקטור הטכנולוגיה המתקדמת והטכנולוגיה ההגנתית הטבות מס, כדי לעודד הקמת חברות ופיתוחים חדשים", כך תרגם כלכלת Sada.