בגיליון 84 של המפקח הכלכלי: שנת 2025.. אין חידושים לעומת מה שהיה

סאדאנויז - המכון למחקרי מדיניות כלכלית פלסטינית (מעאס) פרסם את גיליון 84 של המפקח הכלכלי, אשר מסקר את ההתפתחויות ברבעון הרביעי ואת תוצאת השנה 2025 כולה, זאת בהקשר פוליטי, כלכלי וחברתי קשה מאוד בארץ הפלסטינית הכבושה. הגיליון כולל בחלקו הראשון סיקור מקיף ומתקופתי של ביצועי המגוון של המגזרים הכלכליים, לצד סוגיות חשובות בפיתוח חברתי ובמדיניות כלכלית, בעוד שהחלק השני מוקדש למעקב אחר הנושאים הכלכליים הרלוונטיים.

למרות שהרבעון האחרון של שנת 2025 חזה בהכרזה על הפסקת אש, השנה 2025 לא הביאה עמה חידוש לעומת קודמתה בהיבט הקודר של המצב הפוליטי, הכלכלי והחברתי בארץ הפלסטינית הכבושה; ההרס האנושי, הכלכלי והחומרי שפקד את רצועת עזה במהלך השנה כולה חצה את גבולות האבחון והמעקב. לגבי הגדה המערבית, העיקולים על התנועה והניידות בין המחוזות התעצמו עם התפשטות מאות החסימות והרחבת ההתיישבות. מה שהקשה על המצב היא ההמשך של המשבר הכלכלי הקשה שהשפיע על הממשלה הפלסטינית בעקבות הפסקת קבלת כספי המיסים מאז אמצע השנה. לאור הנתונים הללו, לא צפוי אלא רק להעמיק את החסמים על הפעילות הכלכלית, ולהחמיר את העומסים המבניים בכלכלה המקומית, ולירידת הכנסה וחוסר איזון ביחס לעלויות המחיה.

בגיליון הזה, ההתרחשויות הכלכליות במהלך הרבעון הרביעי מצד אחד והכללית של השנה 2025 מצד שני, מצביעות על המשך ההשלכות השליליות של המלחמה על הכלכלה הפלסטינית. על אף שהופיעו סימנים של התאוששות חלקית ברמות הביקוש וההפקה במהלך השנה בהשוואה לשנת 2024, הן עדיין נמצאות מתחת לרמות שהוקלטו לפני המלחמה. ניתן לסכם את ההתפתחויות הכלכליות הבולטות כך:

התוצר המקומי הגולמי: בשנת 2025 נרשם התוצר המקומי הגולמי צמיחה של 4.3% בהשוואה לשנת 2024, והגיע ל-12,462.9 מיליון דולר. צמיחה זו חולקה לשיעור של 3.4% בגדה המערבית, ועלייה של 34.2% ברצועת עזה.

התעסוקה והאבטלה: שיעור האבטלה בגדה המערבית עמד על כ-28.7% בשנת 2025, שזה נמוך ב-2.8 נקודות אחוז משנת 2024, אך גבוה ב-10.3 נקודות אחוז משנת 2023. הממוצע היומי של השכר לעובדים בגדה המערבית היה כ-136.5 שקל. כמו כן, שיעור העובדים בשכר שהכנסותיהם נמוכות מהשכר המינימלי במגזר הפרטי הגיע ל-16%.

הכספים הציבוריים: נטו ההכנסות הציבוריות והתרומות שהושגו בשנת 2025 הגיעו לכ-11.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-11.7 מיליארד שקל בשנה הקודמת. מהצד השני, ההוצאות הציבוריות ירדו ב-10.2% במהלך אותה התקופה, והגיעו לכ-12.9 מיליארד שקל (על בסיס מזומן). נרשם הגירעון במאזן הכולל לפני התרומות והסיוע (על בסיס התחייבות) כ-3.6 מיליארד שקל במהלך השנה עצמה. עם זאת, מאזן זה אינו משקף במלואו את מציאות המצב הכלכלי בפועל שעומדת בפני הממשלה הפלסטינית, שביום יש קיצוצים וחסמים ישראליים מכספי המיסים, שכן הנתונים מצביעים על כך שההתחייבויות הפיננסיות הגיעו ל-18.8 מיליארד שקל, והחוב הציבורי במונחים דולריים עלה ב-13.9% בהשוואה לשנה הקודמת, והגיע לכ-4.8 מיליארד דולר.

הסקטור הבנקאי: הוגברו האשראי בשנת 2025 ב-5.4% בהשוואה לשנה הקודמת והגיעו לכ-12.6 מיליארד דולר, 26.6% מהם לסקטור הציבורי. אשר לחסכונות הלקוחות, נרשם עלייה משמעותית של 16.4% במהלך שנת 2025 בהשוואה לשנה הקודמת, והגיע לכ-21.9 מיליארד דולר. כמו כן, הרווחים של הבנקים השנה עמדו על 132.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-43.1 מיליון דולר בשנה הקודמת.

בורסת פלסטין: השווי השוקי של מניות החברות הנסחרות בבורסה של פלסטין עמד על 4.9 מיליארד דולר בסוף שנת 2025, עלייה של 21% בהשוואה לשנה הקודמת. מדד ירושלים סיים את היום ברמה של 619.66 נקודה, עלייה נכבדה של 24.4% בהשוואה לשנה הקודמת.

האינפלציה והמחירים: שיעור האינפלציה בארץ הפלסטינית בשנת 2025 עלה ב-10.5% בהשוואה לשנת 2024. לפיכך, הכוח הקנייה ירד בין השנתיים באותו שיעור האינפלציה עבור אלו שמקבלים ומוציאים את הכנסתם במטבע שקל. ואילו אלו שמקבלים את הכנסתם בדולר ובדינר ומבזבזים את כל הוצאותיהם בשקל, כוח הקנייה שלהם ירד בערך ב-17.3% בהשוואה לשנה הקודמת, כתוצאה מירידת שער הדולר ביחס לשקל (ירידה של 6.8%) ועלייה בשיעורי האינפלציה.

החלק השני עסק בחמישה תיקי מידע בעיקר בהתפתחויות הכלכליות והמקומיות. התיק הראשון התייחס למחקר שפורסם בכתב העת "עמראן" של המרכז הערבי לחקר מדיניות, שנשא את כותרת "מבנה ההתיישבות הישראלית בגדה המערבית: שלבי הפרויקט, מרכיביו והמוסדות שלו". התיק היה מחולק לשלושה צירי מידע מרכזיים, כאשר הראשון הציע תיאור היסטורי של התפתחות ההתיישבות בגדה המערבית, בעוד שהשני סקר את מרכיבי הפרויקט ההתיישבותי, והשלישי נתן סקירה על המבנה הבירוקרטי של הפרויקט והגופים הישראליים המנהלים אותו.

התיק השני עסק בעליית ההשתתפות של הנשים בשוק העבודה בפלסטין, והראה כיצד שיעורי ההשתתפות של הנשים בפלסטין בשוק העבודה נוטים לעלות באופן הדרגתי במהלך העשורים האחרונים, תוך כדי פירוט שכעת, למרות השיפור הזה, שיעורי ההשתתפות בפלסטין עדיין נמוכים מהשיעורים האזוריים והעולמיים. תיק שלישי סיכם את מה שהוצג בנוגע לדיון השולחן העגול אשר ערך המכון בנושא הזכויות הכלכליות והחברתיות בטיוטת החוקה הזמנית של מדינת פלסטין.

התיק הרביעי עסק בהשפעה של ירידת ערך הדולר האמריקאי על הכלכלה הפלסטינית, תוך התייחסות להשפעה של הירידה, המלווה בעליית ערך השקל, על הכלכלה הישראלית. התיק גם עסק באיום הגובר שהדולר האמריקאי יאבד את מעמדו כשטח העבודה הקשה הראשון בעולם, וההשלכות של עליית מטבעות אחרים המתחרים בדולר למימון הסחר הבינלאומי והעסקאות הכלכליות הגלובליות ומדינת המרכזים המרכזיים.