דו"ח עברי: בית ההשקעות צופה כי בנק ישראל יפסיק את קריסת הדולר

תרגום כלכלה סדא - הסקטורים הכלכליים תחת כיבוש מתמודדים עם מצב של אי-שקט חמור בעקבות הצניחה החדה בשער הדולר שהגיע לרף של 2.9 שקל, רמה אשר מאיימת על סקטורים חיוניים שלמים בשיתוק, ובזמן שהערך של המטבע המקומי עלה בכ-20% במשך שנה אחת, עלו הדרישות של המייצאים להתערבות מיידית, אל מול הנחישות של "בנק ישראל" ומשרד האוצר במדיניות "הנייטרליות", דבר המעלה שאלות גדולות לגבי הכוחות הסמויים שמניעים את "השקל" להתרחבות הזו.

ודו"ח עברי שפורסם דרך עיתון גלאובס, ותרגם כלכלה סדא, חשף כי המוסדות הפיננסיים הישראלים היו הגורם המרכזי לרעידות אלו, כאשר הם צמצמו באופן דרסטי את ההשקעות במטבעות זרים, ומכרו כמויות שיא של דולרים שהגיעו לכ-29 מיליארד דולר במהלך השלושה רבעונים האחרונים, ושינוי סטרטגי זה מגיע במסגרת פעילויות "גידור" לצמצום החשיפה במטבע הקשה.

המנגנון הזה פועל לפי משוואה הקשורה ל"וול סטריט", כך שככל שמחירי המניות האמריקאיות עולים, כך גדל ערך הנכסים הדולריים של המשקיעים המוסדיים, וכדי לשמור על איזון הפורטפולים שלהם (המוגדר בשיעור של 20% למשל), הם נאלצים למכור כמויות עצומות של דולרים בשוק המקומי, דבר שמוביל לפער מוזר: ככל שמניות אמריקאיות מתאוששות, כך עולה הלחץ על הדולר בשוק המקומי ועולה ערכו של השקל, כך לפי תרגום כלכלה סדא.

והגורם האיכותי במשבר הזה הוא הקפיצה העצומה בגובה תיק הנכסים של הציבור, שגדלה ב-80% במהלך שישה שנים, וכיום חוצה את רף ה-7 טריליון שקל. גובה עצום זה הפך כל שינוי קטן במדיניות המשקיעים המוסדיים להשפעה מכפילה ועזה על שוק המטבע, לעומת השנים שחלפו כאשר הנכסים היו קטנים יותר, כך תרגם כלכלה סדא.

משוואת "וול סטריט" והשקל במספרים:

המשקיעים המוסדיים מנהלים נכסים שמעל טריליון דולר.

200 מיליארד דולר מתוכם מושקעים במניות זרות.

כל עלייה של 1% במדד "נאסדק" כופה על המוסדות הללו למכור כ-1.5 מיליארד דולר לצורכי גידור.

מאז תחילת השנה, עלה "נאסדק" בכ-13%, דבר שהתורגם הלכה למעשה למכירת יותר מ-20 מיליארד דולר בשוק המקומי.

וכפי שתרגם כלכלה סדא על פי הדו"ח העברי, כי לצד המדיניות של המוסדות, בלט שינוי במגמות הציבור כלפי "קרנות החיסכון המנייתיות" שמתמקדות בשוק המקומי וזוכות להגנה מתנודות מטבע. במהלך השנה האחרונה (אפריל 2025 - מרץ 2026), הושקעה כ-35 מיליארד שקל במישורים הללו, במקביל לירידת הפופולריות של ההשקעה במדדים (S&P 500) שהיו נפוצים בעבר.

כמו כן, המגזר של "טכנולוגיה מתקדמת" (הייטק) תרם לחיזוק השקל, כאשר היצוא שלו עלה ב-15% על בסיס שנתי, דבר שהגביר את עודף חשבון השוטף. גורמים אלו הצטברו יחד עם ירידת "תוספת הסיכון" לאחר הפסקת האש עם איראן, ועליית שיעור הריבית האמיתית בישראל בהשוואה לארה"ב, ליצירת "סערה אידיאלית" שתמכה בעוצמת השקל באופן שאין כמותו.

נוכח שחיקת הרווחים מהסקטורים המסחריים, נשואות העיניים אל מפגש "בנק ישראל" המיוחל ב-25 במאי הקרוב. על אף התחזיות להורדת הריבית ב-25 נקודות בסיס, המומחים סבורים כי צעד זה לא יהיה מספיק בפני עצמו.

ודו"ח הציע מספר תרחישים להתערבות, בהם:

תוכנית לרכישת אגרות חוב ממשלתיות לצד הורדת הריבית להכפלת ההשפעה.

רכישה פעילה של מטבעות זרים: הבחירה הבעייתית ביותר מתוך חשש מהביקורת האמריקאית על "תמרנות במטבע" ולהימנע מעלייה באינפלציה.

מנגד, חברת ההשקעות "לידר קפיטל מרקטס" ציפתה שההתערבות מתקרבת, והשוותה את המצב הנוכחי לתקופת מגפת הקורונה (2020-2021) כאשר הבנק רכש עשרות מיליארדי דולרים. החברה אישרה כי "ההשלכות של מלחמה מתמשכת" והצמיחה המהירה במגזר הטכנולוגי דורשות פעולה מיידית כדי לשמור על התחרותיות של הכלכלה, וקראה ל"בנק ישראל" להתייחס לשוק המטבע כ"בעיה מבנית" ולא כאמצעי כסף עובר, ולפועלות "לפני השעה שנקבעה" כדי למנוע אסון כלכלי.