אחראית במשרד האוצר הישראלי: הכלכלה הישראלית חווה שינוי חזק ומהיר בדרכה מאז פרוץ המלחמה

תרגום כלכלה סדא - טמר לוי-בון, סגנית הממונה על התקציב לענייני כלכלה מקרית במשרד האוצר הישראלי, ראתה כי הכלכלה הישראלית חווה שינוי חזק ומהיר בדרכה מאז פרוץ המלחמה, מה שמשפיע ישירות על רמת החיים, החוב הציבורי והמדיניות.

זאת במהלך השתתפותה בכנס השנתי של מכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.

וארה בון, כמו שתרגם מחלק כלכלה סדא מתוך עיתון מעריב העברי, ציינה כי הנטיות שהבדילו את הכלכלה הישראלית במהלך העשור האחרון השתנו.

ואמרה: בעבר היה לנו כלכלה שמורידה את הריבית, מורידה את החובות, מורידה את המיסים, ומעכבת את תקציב הביטחון, אך כל מה שתיארתי התהפך: הריבית עולה, החובות עולים, תקציב הביטחון עולה, והוצאות מתכווצות בשל הוצאות ריבית. וכולם גם יודעים על הדירוג האשראי".

והיא התייחסה לכך שמהירות השינוי היא מאוד גבוהה, ואמרה: "במהלך עשר שנים, עבדנו קשה והורדנו את הריבית בחצי אחוז מתוך התוצר המקומי הגולמי כל שנה, ובשלוש שנים בלבד, העלינו אותה ב-2.5 אחוזים בערך".

והיא ציינה כי גובה ההשאלה בשלוש השנים האחרונות כמעט שווה לגובה ההשאלה שהצטברה בעשור שלם, שעומד על כ-447 מיליארד שקל.

ודמות בולטת במשרד האוצר הישראלי, כמו שתרגם מחלק כלכלה סדא, אישרה כי השינויים החלו להראות כבר ברמת החיים, ואמרה: "כבר הפחתנו את רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל, והעלינו את העומס המס על ידי מאה וחצי אחוז מתוך התוצר המקומי הגולמי כתוצאה מהמלחמה .. זו הייתה אחריות גדולה על הממשלה בשנת 2025, הכרחית ואחראית, אך יש לה השלכות".

והוסיפה: "כשמחשבים את עלות מחייה, ישראל מתדרדרת בדירוג העולמי מהמקום השתיים עשרה למקום שניים עשר, אלא שמתדרדרת יותר תחת השפעת המלחמה".

וגם בנוגע לאתגרים הקשורים לתקציב, ציינה טמר לוי-בון את "דילמה משולשת" בין ביטחון, חובות ורמת חיים.

ולפי דבריה, העלייה החדה בהוצאות הביטחוניות יוצרת לחץ רב על פרטי התקציב האחרים, ואמרה: "אם יאמרו שיש להוריד את החוב ורמת החיים תימשך לעלות, זה אומר שיש צורך בהורדת ההוצאות על הביטחון, אבל המערכת הביטחונית תדרוש צרכים עצומים בתקציב שנת 2027".

והזהירה מפני תופעת "כלכלת השוק", שבה השפעות הגדרת העדיפויות הכלכליות מושפעות מאירועים ביטחוניים ישירים, ואמרה: "במהלך שלוש שנים, הכלכלה גויסה למערכת הביטחון. הגיע הזמן שהיא תחשוב על עצמה כמערכת לאומית". לפי הגדרתה.

והתייחסה לסיכונים הפיננסיים, וציינה כי שיעור החוב מתוך התוצר המקומי הגולמי עלה במהירות מ-60% ל-70%.

ואמרה: "אף אחד לא יכול להבטיח שלא נפגע בקיר בקפיצה הבאה, בין 70% ל-80% .. הפגיעה בקיר בכלכלה שצריך לספק את צרכים בזמן מלחמה היא הפסד בקו החזית", כשהיא עורכת השוואה בין המצב במשברים כלכליים במדינות אחרות, כולל יוון, שבהן איבדה השוק אמון במהירות.

והיא סיכמה ואמרה כי ההסתמכות על הצמיחה בלבד אינה מספיקה, ואמרה: "אם אנחנו רוצים להשיג צמיחה אמיתית, זה אומר לבצע צעדים ארוכים ומסוימים, כמו כלילת נשים ערביות וגברים חרדיים בשוק העבודה, והסרת המכשולים, וטיפול בנושאי הפוריות, ולכן אינם קיימים פתרונות מהירים".

והוסיפה: שהממשלה הבאה תתבקש לקבל החלטות מורכבות שכוללות, בין היתר, הגדלת הכנסות המדינה, בין אם באמצעות הרחבת ההשתתפות בשוק העבודה או באמצעות העלאת מיסים, צעדים שצפויים להשפיע ישירות על האוכלוסייה הכללית".