פרויקט מחקרי מתעד את העלות הכלכלית והחברתית של ההתיישבות בפלסטין

SadaNews: מכון מחקרי המדיניות הכלכלית הפלסטיני (מס), בשיתוף עם המרכז הערבי למחקר וללמידת מדיניות, החל פרויקט מחקרי משותף העוסק בנושאת "ההתיישבות הישראלית: עלותיה הכלכלית והחברתית והשפעותיה בשטחים הפלסטיניים הכבושים". פרויקט זה מגיע בהקשר של הצגת גישות אנליטיות פלסטיניות אותנטיות ומעמיקות לבעיית ההתיישבות הישראלית, באמצעות הדגשת ממדיה הכלכליים והחברתיים והשפעותיה המתרחבות על פני תחומי חיים שונים בשטחים הפלסטיניים.

במסגרת זו, כולל הפרויקט בהתחלה, מחקר מפתח שנושא את אותו השם, ומספק מסגרת אנליטית וחומר מפתח התורם לתמיכה במאמצי מחקר ומחזק דרכי Advocacy בינלאומיות ודיפלומטיה שנועדו לחשוף את הממדים הכלכליים של ההתיישבות הישראלית, וזה תורם לחיזוק ותמיכה בקונצנזוס הבינלאומי המתנגד להתיישבות. כמו כן, הפרויקט כולל, בנוסף למחקר הזה, חמישה מחקרים ומסמכי מדיניות העוסקים בנושאים מקצועיים ומגוונים הנוגעים להתיישבות הישראלית בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כך שהוא מעמיק את ההבנה להשפעות השונות של ההתיישבות.

בהקשר זה, עוסקת אחד המחקרים שכותרתו "דינמיקות הכפרים המוקדסיים מבחינה כלכלית וחברתית בעקבות התרחבות ההתיישבות במחוז ירושלים: בדו ובית אקצא וראם وكفر عقب דוגמאות" בהשפעות ההתיישבות הישראלית במחוז ירושלים על המישורים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים. המחקר מאיר את מדיניות בידול הכפרים והעיירות הפלסטיניות המקיפות את ירושלים, ובידול תושביהם מהסביבה הדמוגרפית הפלסטינית. כמו כן, הוא מתמקד בהתיישבות הישראלית באזורי הצפון ירושלים וצפון מזרח ירושלים, תוך ניתוח השינויים הכלכליים, החברתיים והאוכלוסיים בכפרים בדו, ובית אקצא, וראם, وكفر عقب, המשרדפת את עומק ההשפעות המבניות של ההתיישבות הישראלית על קהילות אלו.

כמו כן, עוסק מסמך מדיניות שכותרתו "ההתיישבות הרעיון: מדיניות להגיב לדוגמות ההתיישבות והסילב הכלכלי" באחד מהצורות המסוכנות של ההתיישבות הישראלית המתרקמת, על ידי הסתה את השפעותיה הכלכליות וחברתיות ודימוגראפיות על הקהילות הבדואיות והרועיות פלסטיניות בגדה המערבית, במיוחד באזורים המסווגים כ"ג". המסמך מספק ניתוח מעמיק של השפעת מדיניות החרגת האדמות והגירת האוכלוסייה, והשפעותיה על ידי מפעלי חיים, עם מיקוד מיוחד על הקבוצות החשובות, ובמיוחד על רועי הצאן ובעלי החיים, והחקלאים.

בהקשר דומה, עוסק המחקר "האזורי תעשייתיים הישראליים בגדה המערבית: מחקר בהשפעות הכלכליות" בתופעת האזוריים התעשייתיים הישראליים המוקמים באזורים המוכרים כ"ג" בגדה המערבית, כשם מהצורות של התפשטות ההתיישבות שעוברות את המישור הכלכלי ועושות פונקציות של קולוניזציה ויהוד, ומספקת המחקר בבואו ניתוח מפורט על השפעת אזורים אלו על המישורים הכלכליים, הסביבתיים והפוליטיים, ומה שהם גורמים להשפעות על מבנה הכלכלה והחברה הפלסטינית.

בהקשר קרוב, עוסק מסמך המדיניות "ממעמד עניים לניצול: מניעי עיצוב העבודות של נשים פלסטיניות בהתיישבויות הישראליות ותוצאותיו" בתכונות הכלכליות והחברתיות של הנשים הפלסטיניות העובדות בהתיישבויות הישראליות, באמצעות ניתוח רמות ההכנסה והעוני והסוגיות הקשורות אליהם. המסמך מתבסס על מתודולוגיה מחקרית שמתמקדת במחקר הסביבתי ומדידות מעמיקות, אשר אפשרו לעבוד על גישה לתכונות הדמוגרפיות והכלכליות והחברתיות של קבוצה זו של נשים, תוך התמקדות בנשים שחיות בקהילות העמק הירדן.

לגבי המחקר האחרון שכותרתו "חסימות הכיבוש הישראליות בצפון ובמרכז הגדה המערבית: מדיניות הסגר ועלות הזמן והדלק לאחר 7 באוקטובר 2023", הוא עסק בהשפעת החסימות הצבאיות הישראליות ומחסומים בלב הגדה המערבית עם התמקדות בהפסדים של שעות העבודה ושיפוט הוצאות הדלק הנוספות. נתוני המידע הגיאוגרפיים שנאספו באמצעות מכשירי GPS ראו ירידה בנפח התנועה של 51.7% לאחר התחלת העזיזה על עזה באוקטובר 2023, כמו כן, המחקר התחייב את מספר שעות העבודה המבוטלות בכ-191,146 שעות ביום, מה שיש לו השפעה רעה על הכלכלה הפלסטינית. ההפסדים מוערכים בכ-764.6 אלף דולר ביום, או 16.8 מיליון דולר לחודש.

יש לציין כי הפלט הזה פורסם גם בגיליונות 54-55 (חורף 2026) של כתב העת "עומרן", שהוא כתב עת רבעוני מהמוסדות המחקריים המובילים במדעים חברתיים, מציע מהמרכז הערבי למחקר וללמידת מדיניות ומכון הדוחא ללימודים מתקדמים.

כמו כן, ניתן לעיין בהפלט ולהוריד אותו דרך האתר הרשמי של המכון www.mas.ps