מה הייתה עלות המלחמות שהשתתפה בהן ישראל מאז השבעה באוקטובר?!

תרגום כלכלה סדא - דוח כלכלי ישראלי שפורסם ביום שישי בנספח הכלכלי של עיתון ידיעות אחרונות, העלה את העלות הכלכלית הגבוהה שישראל נושאת בעקבות המלחמות שהיא נלחמת מאז השבעה באוקטובר 2023, בכל החזיתות.

על פי העיתון, כמו שאמר מחלקת כלכלה סדא, העלות הצבאית לבדה במהלך 40 ימים של מלחמה נגד איראן, הגיעה ל-50 מיליארד שקלים, בעוד שהעלות האזרחית הישירה עמדתה על כ-10 מיליארד שקלים, בנוסף לנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו בעקבות התקפות הרקטות שטרם חושבו, לצד הנזקים העקיפים הקשים שנגרמו לחברות שנסגרו וימשיכו להיסגר כתוצאה מהתקפות אלו.

במהלך מלחמת ה-12 יום שהכינוי שלה היה "האריה המודע" נגד איראן ביוני שעבר, צבא ישראל והכלכלה עלו על כ-22 מיליארד שקלים, ועד כה לא שולמו הפיצויים על נזקי הרקטות שנגרמו, שלפי ההערכות יגיעו בסופו של דבר לכ-25 מיליארד שקלים.

במלחמת "זיקוק האריה" האחרונה, העלויות הגבוהות נובעות מהארכת משך הקרב ועליית ההוצאות היומיות, כמו כן מלחמת ישראל נגד حزب الله גורמת להוצאות גבוהות, במיוחד עם התרגילים הצבאיים המאסיביים שהתרחשו לאחרונה לבנון. כך מדווח העיתון.

נוסף על כך, ממשיכה השליטה הישראלית על יותר מ-52% של רצועת עזה מאז הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025, בעלות יומית של עשרות מיליוני שקלים.

מיליארד שקלים ביום..

על פי חישובי משרד היועץ הכלכלי לרמטכ"ל צבא ישראל, ממוצע עלות יום הקרב במלחמת "זיקוק האריה" היה כמות של מיליארד שקלים.

במהלך השבועיים הראשונים, עם עליית עוצמת ההתקפות על מטרות באיראן והתמודדות עם ירי רקטות רחב היקף בכל רחבי ישראל, עלות המלחמה הגיעה לכ-1.8 מיליארד שקלים ביום, אך לפני התרגיל הקרקעי בלבנון, ירדה העלות ממיליארד שקלים ביום לכ-800 מיליון שקלים ביום, ומאז תחילת הפעולה בעמקי שטחה של לבנון, חזרה העלות לגובה של כמיליארד שקלים או יותר ביום, וכללה את העלות של גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים, ושימוש בחומרי נפץ, צריכת ציוד צבאי, טיפול בפצועים, והוצאות נוספות שאסור לפרסם את פרטיהם, כולל שימוש בסוגים חדשים ויקרים של נשק.

העיתון ציין, כפי שתרגמה מחלקת כלכלה סדא, כי צפוי להתקיים מפגש בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ושר האוצר ביתן סמוטריץ, ושר הצבא ישראל כץ, על מנת לקבוע את היקף ההגברה בתקציב שיוקדש למערכת ההגנה בעקבות המלחמה האחרונה.

צה"ל דורש סכום נוסף שלא יפחת מ-15 מיליארד שקלים, שכולל 7 מיליארד שקלים נוספים שהיו חסרות בחודשים האחרונים לאגף השיקום במשרד הצבא, בעקבות עליית מספר ההרוגים והתשלומים המועברים למשפחותיהם מאז אוקטובר 2023.

העיתון מציין: לספק את הסכום הזה נדרש אחת מתוך שתי אפשרויות או שילוב שלהן: הגדלת הגירעון התקציבי בישראל מ-4.9%, ל-5.6%, או חלק ממנו, והפחתת תקציב הרכישות והפיתוח של כל המשרדים הציבוריים ב-2%-3%.

העיתון מניח כי יידחו כמה "פרויקטים לאומיים" ובין השאר פרויקט המטרו, בניית משרדים ממשלתיים חדשים בירושלים, והשקעה בדרכים ובקווי רכבת.

מכאן תדרוש ההתאמה על התקציב החלטה ממשלתית ואישור הכנסת בשלוש קריאות, שהיא כיום בחופשה עד העשירי במאי הקרוב.

וביחס לעלויות הפיצויים על המלחמה, אשר הגיעו לכ-10 מיליארד שקלים, הן מחולקות כך: כ-2 מיליארד שקלים כאות פיצוי על הנזקים הישירים, וכ-7 מיליארד שקלים לתוכנית פיצוי לחברות, ולא פחות מחצי מיליארד שקלים לתשלומים להפקדות אבטלה, ו-50 מיליון שקלים לרשויות מקומיות שנפגעו באתרים שלהן באופן ניכר, ו-50 מיליון שקלים הועברו באופן דחוף במהלך החגים להתנחלויות הממוקמות על קו הסכסוך בצפון, ו-35 מיליון שקלים כעזרה מיוחדת לחקלאים, ו-100 מיליון שקלים לרשויות המקומיות בכל רחבי ישראל כפיצוי ראשוני על ההוצאות הנגרמות מהמלחמה, ו-78 מיליון שקלים לרשויות המקומיות לשיפוי תשלומי הורים לטיפול בילדים לאחר בית הספר, ו-60 מיליון שקלים הועברו בחודש שעבר לרשויות המקומיות בקו החזית בצפון כדי לחזק את יכולת ההישרדות ולהפחית מתחים, ו-100 מיליון שקלים למשטרת ישראל כדי לגייס פלוגות חדשות. על פי תרגום מחלקת כלכלה סדא.

העיתון ציין, כי עד אתמול יום חמישי, הוגשו כ-25 אלף תביעות לקרן הפיצויים על הנזקים החומריים, מתוכן כ-16 אלף תביעות על נזקים שהיגרמו למבנים, ו-2300 תביעות על נזקים שהיגרמו לתוכן ולציוד, ו-5500 תביעות על נזקים שנגרמו לרכב, בנוסף למאות תביעות על נזקים אחרים.

ובין כל התביעות, הוגשו כ-5000 תביעות בתל אביב, וכ-3500 בבאר שבע, ו-2200 בעראד, וכ-1450 בדימונה, ויותר מאלף תביעות בבית שמש ובפתח תקווה.

עלות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר

ובנק ישראל פרסם נתונים בימים האחרונים המצביעים על כך שעלות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף פברואר השנה הגיעה ל-352 מיליארד שקלים.

ההערכות של הבנק המרכזי כוללות כעת את עלויות מלחמת "זיקוק האריה" שנמשכה ארבעים יום בחזית האיראני הלבנוני, ומה שהוביל לכך שהצמיחה נפגעה בלא פחות מ-1.5%, וההשקעות נפגעו כתוצאה מסגירת מגזרים שלמים בעקבות המלחמה, כמו תיירות, תרבות, וחג הפורים וחג הפסח ומקומות הבילוי, כמו גם ירידה בצריכה של 40% במהלך המלחמה.