דוח בנק ישראל: הכלכלה נכנסת לשלב צמיחה "חיובית" בשנת 2026

סדה ניוז - היחידה למחקר של בנק ישראל הודיעה בתחילת חודש ינואר 2026 על דוח שלה בשם "התחזיות המאקרו-כלכליות", העוסק בחזון הבנק למסלול أبرز המדדים הכלכליים בישראל במהלך השנה הנוכחית. הדוח כולל הערכות לגבי צמיחת התוצר המקומי הגולמי, שיעורי האינפלציה, וכיווני ריבית, בנוסף לבחינה של ביצועי הכלכלה בשנת 2025, והערכות הבנק לגבי רמת היציבות בכלכלה העולמית.

הפעילות הכלכלית בישראל

לגבי התחזיות בדוח לגבי מדדים בסיסיים בכלכלה הישראלית, מדווח הדוח כי צמיחת התוצר המקומי הגולמי בישראל בשנת 2025 הייתה 2.8%, וצפויה לעלות באחוז גבוה של 5.2% בשנת 2026 ובאחוז של 4.3% בשנת 2027. הפסקת האש בעזה האיצה את הקלת מגבלות ההיצע על כוחות העבודה בשווקים, והודות לגיוס המילואים ושובם לשוק העבודה במגזר הפרטי. צפוי כי הצריכה הפרטית תחזור למסלול צמיחה מתון (באחוז של 4.3% בשנת 2026), בקצב דומה לצמיחת התוצר, לאחר שנפגעה, אם במידה מוגבלת, בתחילת מלחמת.

בנוסף, בנק ישראל צופה כי ההשקעות בכלכלה יגדלו בקצב מהיר, ויעברו את רמת המגמה המקורית, במטרה לסגור את הפערים במלאי הון אשר נוצרו במגזר הפרטי ובשוק הדיור. מסלול זה נתמך בשיקום מגזר הבניין עם חזרת מספר העובדים בו לרמתם ערב המלחמה, לצד עלייה בהשקעה במכונות ובציוד כחלופה לחסרים בכוחות העבודה, לאור עליית פריון ההון, מסיבות נוספות, כתוצאה מהמעבר לבניית בניינים גבוהים יותר.

במקביל, הדוח צופה כי נתח כל אחד מהייבוא והייצוא בפעילות הכלכלית יעלה, בהתאמה עם המגמה הארוכה טווח של הגברת פתיחות הכלכלה הישראלית, כאשר קצב הירידה בעודף היצוא יאט, תודות להקלת מגבלות ההיצע. מנגד, צפויה שהצריכה הציבורית תאט לאחר שנתיים של הוצאות צבאיות גבוהות, עם שינוי בהרכב ההוצאות לטובת הוצאות אזרחיות, והפחתה במחירי הצריכה הציבורית בעקבות ירידה בנפח תשלומי השכר עבור המילואים.

הדוח של היחידה למחקר בבנק ישראל צופה כי הגירעון בתקציב המדינה יעמוד על 3.9% ו-3.6% מהתוצר המקומי הגולמי בשנים 2026 ו-2027 בהתאמה, וכי שיעור החוב הציבורי מהתוצר המקומי הגולמי יגיע ל-68.5% בשנים אלו.

הדוח מניח כי תקציב הממשלה יאושר עד לסוף הרבעון הראשון של השנה מבלי שיבוצעו שינויים מהותיים בהשוואה למסגרת שאושרה על ידי הממשלה. התחזיות מראות כי מבלי לבצע התאמות במדיניות הפיסקלית (כגון העלאת מיסים או צמצום הוצאות), לא צפוי שיעור החוב לתוצר המקומי הגולמי לרדת.

הדוח רואה כי שיעור האינפלציה הפיננסית במהלך ארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על כ-1.7%, ויגיע במהלך שנת 2027 ל-2.0%.

הסיכונים העיקריים המקיפים את התחזיות

רמת אי הוודאות סביב התחזיות הכלכליות ירדה לאחר הפסקת המלחמה בעזה, אולם מאזן הסיכונים עדיין מסובך. מצד אחד, ישנה אפשרות להתרחבות הביקוש בקצב מהיר יותר מהערכות הסcenario הבסיסי, דבר שעשוי להאיץ את האינפלציה הפיננסית לאור שוק עבודה מתוח וחוסר בכוח אדם. ומצד שני, הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין קיימים: בזמן שהאפשרות לפתיחת חזיתות מחדש או מלחמה רחבה מהווה איום מרכזי על יציבות המחירים, פריצות פוליטיות והרחבת הסכמי אברהם יכולים להוות גורם חיובי לכלכלה הישראלית, על פי בנק ישראל.

בנוסף לכך, האפשרות לקדם את מועד הבחירות ממשיכה להוות מרכיב של אי ודאות, עם השפעות פוטנציאליות על ההתפתחויות הפיסקליות והתקציב.

התחזיות בדוח מתבססות על הנחה שהשקט היחסי יימשך על פני החזיתות השונות. עם זאת, אנו מעריכים כי מגבלות ההיצע עדיין קיימות, וההקלות בהן יהיו הדרגתיות בלבד, הודות להמשך העלייה ההדרגתית בשיעורי השתתפות הצעירים בשוק העבודה לאחר סיום השירות הצבאי, ולהמשך העלייה במספר העובדים הזרים. עם זאת, גם עד לסוף אופק התחזיות בסוף שנת 2027, צפוי כי מספר העובדים יישאר נמוך מהמדרגה שנובעת מהמגמות שלפני מלחמה, זאת בשל עלייה בהיקף שירות המילואים בהשוואה לעבר, וחלק מהפצועים מהמלחמה מחוץ לשוק העבודה, בנוסף למאזן הגירה שלילי.

הפסקת המלחמה בעזה הקלה על הלחצים על הכלכלה

הדוח של בנק ישראל מצביע על כך שהפסקת המלחמה בעזה, שהתרחשה יחד עם קידום מועד תחילת הקלת מגבלות ההיצע בשוק העבודה בכלכלה, סייעה יחד להקל על עודפי הביקוש לכוח אדם והפחיתה את לחצי האינפלציה הפיננסית. כמו כן, נרשם ירידה בעלויות הסיכון עבור ישראל, וצמצום בפערי התשואה בדולר, יחד עם עלייה בערך השקל. גורמים אלו יחד, בנוסף לירידת מחירי הנפט ושיעור האינפלציה הנמוך הצפוי במדינות המתפתחות, מסייעים להרגיע את סביבת האינפלציה, ומחזקים את התחזיות להמשך קצב הורדת הריבית שהחל בהחלטת בנק ישראל בנובמבר 2025.

ושיעורי הריבית של בנק ישראל צפויים להסתובב סביב 3.5% ברבעון הרביעי של שנת 2026. תחזיות אלו משקפות ירידה הדרגתית בשיעור הריבית מהשיעור הנוכחי, בצורה שתתאים לקצב ההתקדמות של האינפלציה לעבר מרכז היעד.

הפסקת האש והפחתת אי הוודאות הגיאופוליטית תומכות בהתרחבות הפעילות הכלכלית, מבלי להופיע אינדיקציות על עודפי ביקוש חריגים. צפוי כי ההשקעות יגדלו בקצב מהיר כתגובה לחסר בכוח העבודה, עם פיצוי חלקי על השנים שבהן הייתה האטה בהשקעות. כמו כן צפוי כי גם הייבוא והייצוא יתרחבו בקצב מהיר יותר באופן יחסי לשיעור צמיחת התוצר המקומי הגולמי.

ההקלה במגבלות ההיצע, וירידת ההוצאות הביטחוניות, והפחתת עלויות הסיכון עבור ישראל, יחד עם עליית ערך השקל, מסייעות להרגיע את סביבת האינפלציה, הצפויה להתייצב סביב היעד שנקבע בחוק, כמו כן גורמים אלו תומכים בקצב הורדת הריבית שהחל בחודש נובמבר 2025. מכאן ואילך, כל שינוי בגורמים אלו עשוי להפריע לכיוון חזרת הכלכלה הישראלית ליציבות וצמיחה, ואולי אף להניע שינוי בתחזיות בנק ישראל.