ישראל לוקחת הלוואה של כ-6 מיליארד דולר מהשווקים הבינלאומיים

סדנאוז - ישראל לקחה הלוואה של כ-6 מיליארד דולר מהשווקים הבינלאומיים, באמצעות הנפקת אגרות חוב ממשלתיות בדולר, במבצע ההלוואה הראשון מסוג זה מאז הפסקת הירי ברצועת עזה לפני כשלושה חודשים, כך הודיעה משרד האוצר הישראלי.

משרד האוצר מסר בהודעה שפורסמה היום, יום רביעי, כי ההנפקה כללה שלוש קבוצות של אגרות חוב בעד 5, 10 ו-30 שנה, והצביע על כך שסך הבקשות להנפקה היה כ-36 מיליארד דולר, שהם שישה פעמים מהיקף ההלוואה בפועל.

על פי הנתונים הרשמיים, שיעור התשואה על האגרות לעד 30 שנה נקבע על כ-6.11%, כלומר המקדמה היא כ-125 נקודות בסיס מעל אגרות החוב האמריקאיות המתאימות, בעוד שהמקדמה על אגרות החוב לעד 10 ו-5 שנים הייתה כ-100 וכ-90 נקודות בסיס בהתאמה.

משרד האוצר דיווח כי המקדמה הממוצעת של ההלוואה הייתה כ-102 נקודות בסיס, בהשוואה לכ-154 נקודות בסיס בהנפקת האגרות החוב בדולר שביצעה ישראל בשנת 2024, במה שנחשב לשיפור בתנאי המימון.

בהודעה נוסף כי הפער במחירים פחת בכ-0.3 נקודות אחוז מהכוונות הראשוניות שהגישה הוועדה המנחה של ההנפקה, בעקבות מה שנקרא "ביקוש גבוה" מקרנות השקעה ברחבי העולם.

בלומברג ציטטה את רואה החשבון במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, שאמר כי התוצאות של ההנפקה "משקפות את החזרה של פערי התשואה לרמות שלפני המלחמה", והוא ראה בזה כעדות ל"אמון המשקיעים בכלכלה הישראלית".

המשרד ציין כי ההליך של ההלוואה קדם לו פגישות עם עשרות משקיעים בארצות הברית, אירופה ואסיה, ללא גילוי פרטים, כאשר בהנפקה השתתפו משקיעים מכ-30 מדינות.

רוטנברג ציין כי בין המשתתפים היו משקיעים ממדינות שערכו הסכמות נורמליזציה עם ישראל במסגרת "הסכמי אברהם", למרות המתחים הפוליטיים ששררו במערכת היחסים האזורית בעקבות המלחמה בעזה.

ההנפקה נוהלה על ידי הבנקים Bank of America, Citi, Deutsche Bank, Goldman Sachs ו-JP Morgan, שעבדו כמבצעים ראשיים להנפקה ולהלך של הנפקת האגרות אתמול.

על פי משרד האוצר, ישראל מפיקה בדרך כלל אגרות בדולר פעם בשנה, וההלוואה הבינלאומית האחרונה שלה הייתה בפברואר 2025, כאשר גייסה 5 מיליארד דולר דרך אגרות לעד 5 ו-10 שנים, בעוד שהקבוצה של 30 השנה הוספה בהנפקה הנוכחית בתגובה למה שהמשרד תיאר כ"ביקוש מצד המשקיעים".

המשרד אמר כי ההלוואה מגיעה לצורך כיסוי הצרכים למימון תקציב שנת 2026 שאישרה ממשלת בנימין נתניהו בתחילת חודש דצמבר האחרון, בצל המשך העומסים הפיננסיים של המלחמה והשפעותיה הכלכליות.

בהודעה מצוטט שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שאמר כי ההלוואה האחרונה בשווקים הבינלאומיים משקפת, כפי שהוא הביע, "את עמידותו של הכלכלה הישראלית", והוא ראה את הביקוש הגבוה לאגרות מצד משקיעים מוסדיים מרחבי העולם, "משקף את ניהול טוב של המדיניות הכלכלית בשנים האחרונות, ומצביע על אמון השווקים".

הוא המשיך ואמר שהתוצאות האלה, לדבריו, משקפות "ניהול כלכלי אחראי שהממשלה מבצעת". והוסיף כי תהליך ההלוואה מהווה, לדעתו, "צעד חשוב שתומך בניהול יציב ואחראי של הכלכלה הישראלית".

רוטנברג ציין, בהצהרות שנמצאות בהודעה של משרד האוצר, כי היקף ההלוואה תומך בצרכים המימוניים של הממשלה לשנת 2026. והוא ציין כי התהליך מהווה, לדבריו, "דחיפה חיובית גם לשוק המקומי".

הוא המשיך ואמר שהתוצאות "משקפות את עמידותו של הכלכלה הישראלית ויכולתו לפעול בהצלחה גם בתקופות של חוסר ודאות". והוסיף כי כ-300 משקיעים מיותר מ-30 מדינות השתתפו בהליך ההנפקה.

הוא הוסיף כי בין המשתתפים היו מדינות שחתמו על 'הסכמים אברהם' עם ישראל, כשהוא ראה בכך "הוכחה להרחבת והעמקת בסיס המשקיעים הבינלאומיים".

מן הצד השני, אמר סגן רואה החשבון הכללי, גיל כהן, כי ישראל "הצליחה לגייס חוב בעלות הנמוכה ביותר במהלך השנתיים האחרונות". והוסיף כי זה הגיע על רקע המשך התמיכה באסטרטגיית ניהול החוב הממשלתית.

הוא ציין כי האסטרטגיה הזו מתבססת, כפי שהוא ציין, על גיוון מקורות המימון והרחבת בסיס המשקיעים. והוא ראה את הגישה הזו כ"מרכיב מרכזי בניהול אחראי של החוב", המאפשר מימון פעילות הממשלה "באופן יציב גם בתקופות קשות".