9,491 מיליון דולר יתרת השקעות של פלסטין בסוף הרבעון השלישי של שנת 2025

סדנוס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית והרשות הפלסטינית לניהול משא ומתן פרסמו את התוצאות הראשוניות למצב ההשקעות הבינלאומיות והחוב החיצוני של פלסטין כפי שהן בסוף הרבעון השלישי של 2025, כחלק מהמהדורה השוטפת של מצב ההשקעות הבינלאומיות והסטטיסטיקות של החוב החיצוני של פלסטין, המייצגת המשך של המאמצים המשותפים שמבצעות שתי המוסדות.

תוצאות אלו מצביעות על כך שהפער בין יתרות ההשקעות של הכלכלה הפלסטינית המושקעות מחוץ לפלסטין לבין יתרות ההשקעות הזרות המושקעות בכלכלה הפלסטינית (נכסים חיצוניים - התחייבויות זרות) עדיין גדול והגיע לערך של 9,491 מיליון דולר אמריקאי.

57% מן הסך הכל של יתרות הנכסים החיצוניים של הכלכלה הפלסטינית הם במטבע ופקדונות בסוף הרבעון השלישי של 2025, וזאת בשל היעדר מטבע לאומי פלסטיני, כמו כן חובות ישראל כסכומים ממסרים עלו בכ-28% לעומת הרבעון הקודם.

בהקשר זה, התוצאות מצביעות על כך שסך יתרות הנכסים של הכלכלה הפלסטינית המושקעים בחו"ל הגיעו ל-15,803 מיליון דולר אמריקאי, מחולקים בין השקעה זרה ישירה בשיעור 2%, והשקעות בתיק 14%, והשקעות אחרות 76% (עיקרן במטבע ובפקדונות), ונכסים רזרביים 8%.

55% מסך יתרות החובות הזרים (התחייבויות) על הכלכלה הפלסטינית בסוף הרבעון השלישי של 2025 הוא השקעה זרה ישירה.

מנגד, סך יתרות החובות הזרים (התחייבויות) על הכלכלה הפלסטינית (יתרות משקיעים שאינם תושבים המושקעים בפלסטין) הגיעו לכ-6,312 מיליון דולר אמריקאי, מחולקים בין השקעה זרה ישירה בשיעור 55% (עיקרן בנקים וחברות ביטוח וחברות תקשורת בבעלות שאינן תושבות בנוסף לבניינים בבעלות משפחות שאינן תושבות, כאשר שוויין הגיע ל-3,489 מיליון דולר אמריקאי), השקעות בתיק 11%, והשקעות אחרות (עיקרן הלוואות ופקדונות מחו"ל) בסביבות 34%.

יתרת החוב החיצוני הממשלתי התייצבה על כ-1.3 מיליארד דולר אמריקאי בסוף הרבעון השלישי של 2025.

התוצאות הראשוניות מצביעות על כך שסך יתרת החוב החיצוני על המגזרי הכלכלה הפלסטינית הגיע לכ-2,170 מיליון דולר אמריקאי בסוף הרבעון השלישי של 2025, עלייה בשיעור של 2% בהשוואה לרבעון הקודם. חובות אלו מחולקים בין חוב למגזר הממשלתי בשיעור 62% (לטובת מוסדות חיצוניים פיננסיים ערבים ובינלאומיים, מהם החשובים קרן אל-אקצא, הבנק הקטרי הלאומי והבנק העולמי) ומגזר הבנקים בשיעור 35% (פקדונות של שאינם תושבים בבנקים הפועלים בפלסטין), והמגזרים האחרים (חברות פיננסיות לא בנקאיות, חברות לא פיננסיות, מוסדות ציבוריים, ומשקי בית) בשיעור 2%, והלוואות בין חברות בנות בשיעור של פחות מ-1%.
    
יש לציין שמצב ההשקעות הבינלאומיות מייצג רישום של יתרות השקעות של תושבים בפלסטין (פרטים, חברות וממשלות) המושקעות בחו"ל תחת השם "נכסים", ומנגד יתרות ההשקעות הנמצאות בבעלות תושבים שמחוץ לפלסטין (פרטים, חברות, וממשלות) המושקעות בפלסטין תחת השם "התחייבויות". נכסים והתחייבויות אלו מחולקים (בהתבסס על "המדריך להכנת מאזן התשלומים" מהדורה חמישית שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית בשנת 1993) להשקעה ישירה (השקעה של 10% ומעלה מהון של גוף שאינו תושב), והשקעות בתיק (השקעה פחות מ-10% מהון של גוף שאינו תושב בצירוף להשקעה באגרות חוב), והשקעות אחרות (יתרות אשראי מסחרי, הלוואות, מטבע, פקדונות וכל נכס או התחייבות אחרת), בנוסף לנכסים רזרביים המוגדרים כנכסים שמחזיקות הבנקים המרכזיים/הרשויות המוניטריות כדי להתמודד עם חוסר האיזון במאזן התשלומים, הנכנס רק לצד הנכסים.

לעומת זאת, החוב החיצוני מייצג רישום של יתרות החוב המגיעות על המגזרי הכלכלה הפלסטינית לטובת שאינם תושבים, הכוללים הלוואות מגורמים שאינם תושבים ופקדונות שאינם תושבים המוחזקים במערכת הבנקאית בפלסטין, ואגרות חוב פלסטיניות שנרקשות על ידי שאינם תושבים, ועוד פעולות חוב המתרחשות בין חברות שאינן תושבות לבין חברות בת של פלסטינה, וכל התחייבות אחרת על הכלכלה הפלסטינית שלא הוזכרו. נתוני החוב החיצוני מתקבלים מהצד של ההתחייבויות במערכת מצב ההשקעות הבינלאומיות (פרטי חוב), בהתבסס על מדריך הסטטיסטיקות לחוב החיצוני שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית בשנת 2003, המתואם עם מדריך המאזן המאזן מהדורה חמישית.