בנקים בעזה חסרי כספים... ותושבי הרצועה טורפים לניצול

כלכלה סדא ניוז - ההכרזה על הפסקת האש בעזה הקלה על ההלם של התקיפות האוויריות הישראליות והסגר, אך מחסור במזומן הפך את הפלסטינים לבלתי מסוגלים להוציא את מעט הכסף שיש להם מבלי ליפול קורבן לשורדים מהמצבים האיומים, לפי דיווח של סוכנות «רויטרס».

הבנקים פתחו מחדש את דלתותיהם ב-16 באוקטובר, כלומר לאחר שישה ימים מההכרזה על הפסקת האש. המלחמה שנמשכה שנתיים גרמה לנזקים רבים לחלקם או החריבה אותם, כמו שעשתה עם הבתים, בתי הספר והמוסדות האחרים ברחבי הרצועה.

מייד עמדו התורים מול הבנקים אך האנשים עזבו מאוכזבים.

אמר ואיל אבו פארס (61), אב לשישה ילדים, בעת שעומד ליד «בנק פלסטין»: «אין כסף ואין מזומן בבנק. אנחנו באים רק ועושים את המסמכים ועוזבים».

הלקוחות זקוקים לכסף כדי לבצע את רוב העסקאות היומיות בעזה, בין אם לקנות אוכל מהשווקים או לשלם עבור שירותים, אך ישראל מנעה העברות של שטרות במזומן כמו גם את כניסתם של רוב הסחורות האחרות לאחר המתקפה שמובילה חמאס באוקטובר 2023.

עמלות גבוהות עבור תשלומי שכר

אמר הכלכלן בעזה מוחמד אבו ג'יאב לסוכנות «רויטרס»: «הבנקים פתוחים ומערכות הקירור עובדות, אך ישנן רק עסקאות דיגיטליות, אין הפקדה ואין משיכה».

וסף: «האנשים עדיין נאלצים ללכת לכמה סוחרי רווחה שלוקחים עמלה גבוהה שנעה לעיתים בין 20 ל-40 אחוז».

אימאן אלג'עברי, אם לשבעה ילדים, מתגעגעת לזמן שבו עסקאות הבנק היו לוקחות פחות משעה.

ואמרה: «היום העסקה לוקחת לנו 10 שעות, אם בעצם הגעת לתורך. בעצם להיכנס עולה יום או יומיים, אז אתה עובר את כל ימיך... בסוף אתה מקבל 400 שקל או 500 שקל, ומה הם יכולים לקנות כשהמחירים היום גבוהים מאוד, אי אפשר לעמוד בזה».

לכמה פלסטינים, משבר המזומנים מהווה הזדמנות להרוויח את לחמם היומי. ביניהם מנאל סעידי (40), שמשפצת שטרות מזומנים פגומים כדי לכסות כמה צרכים בסיסיים.

ואמרה סעידי כאשר בחנה את השטרות: «אני עובדת ומביאה 20 או 30 שקל (שישה או תשעה דולרים)... הולכת לקנות כיכר לחם או פול לערב, פלאפל או כל דבר, משהו פשוט... לא שאני יכולה להביא ירקות ולרכוש משהו, אין לי אפשרות... אני מווסתת את עצמי».

חלק מהאנשים פונים להעברות דיגיטליות דרך אפליקציות בנקאיות גם כאשר קונים מוצרים פשוטים כמו ביצים או סוכר, אך המוכרים גובים תשלום נוסף.

תוכניתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לסיום המלחמה, הכוללת 20 נקודות, לא כללה את נושא הכנסת המזומנים לעזה, גם השאירה את פרטי השיקום והביטחון לקביעה מאוחרת.

יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, הזרוע של הצבא הישראלי האחראית על זרימת הסיוע לרצועת עזה, לא השיבה עד כה לבקשה לתגובה אם תותר העברת שטרות לזירה ומתי.

ובעקבות מחסור בשטרות ובמטבעות החריפה את המשבר עבור תושבי עזה שאיבדו את יקיריהם, עבודתם, ובתיהם, הוציאו את חסכונותיהם ומכרו את רכושם כדי לקנות אוכל, אוהלים ותרופות. חלקם נאלצו לפנות למסחר חליפין כדי להניע את ענייניהם.

עבור הסוחר סמיר אלנמרותי (53), לא מפתיע לעבוד עם שטרות מזומנים שאיבדו כל מראה בעקבות הכמות הרבה של תחלופתן.

ואמר: «אני מתעניין במספר הסידורי שלה; כשמספר הסידורי שלה קיים, זה נגמר, אני מתייחס אליה כמטבע».