הרבעון הרביעי של 2025: 59% מסך יתרות הנכסים החוץ-בנקאיים של הכלכלה הפלסטינית הן במטבע ובפיקדונות

סאדנאוטס -  8,614 מיליון דולר יתרת השקעות חוץ-בנקאיות נטו בסוף הרבעון השני של שנת 2025

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית ורשות הכספים הפלסטינית פרסמו את התוצאות הראשוניות למצב ההשקעות זרות והחוב החוץ-בנקאי של פלסטין כפי שהיו בסוף הרבעון השני 2025 ובסוף שנת  2024, כחלק מהוצאה תקופתית על מצב ההשקעות זרות וסטטיסטיקות החוב החוץ-בנקאי של פלסטין, המייצגת המשך למאמצים המשותפים של שתי המוסדות.

תוצאות אלו מצביעות על כך שהפער בין יתרות ההשקעות של הכלכלה הפלסטינית המועסקות מחוץ לפלסטין לבין יתרות ההשקעות הזרות המועסקות בכלכלה הפלסטינית (נכסים חוץ-בנקאיים – התחייבויות זרות) נשאר גדול והגיע לסכום של 8,614 מיליון דולר אמריקאי.

59% מסך יתרות הנכסים החוץ-בנקאיים של הכלכלה הפלסטינית הן במטבע ובפיקדונות בסוף הרבעון השני של 2025, וזאת בשל מחסור במטבע פלסטיני, כאשר גם החובות כלפי ישראל מכספי הממשל עלו בכ-23% לעומת הרבעון הקודם.

בהקשר זה, התוצאות מצביעות על כך שסך יתרות הנכסים של הכלכלה הפלסטינית המושקעים בחו"ל הגיע ל-15,058 מיליון דולר אמריקאי, מחולקים בין השקעה ישירה זרה בשיעור של 2%, השקעות תיק בשיעור של 14%, והשקעות אחרות בשיעור של 75% (העיקריות הן מטבע ופיקדונות), וכספים רזרביים בשיעור של 9%. 

57% מסך יתרות ההתחייבויות הזרות (בנציון) על הכלכלה הפלסטינית בסוף הרבעון השני 2025        הן השקעות ישירות זרות

מנגד, סך יתרות ההתחייבויות הזרות (בנציון) על הכלכלה הפלסטינית (יתרות לא תושבים המושקעות בפלסטין) הגיעו לכ-6,444 מיליון דולר אמריקאי, המחולקות בין השקעה ישירה זרה בשיעור של 57% (והעיקריות הן בנקים וחברות ביטוח וחברות תקשורת בבעלות לא תושבים בנוסף למבנים בבעלות משפחות לא תושבות, כאשר ערכם הגיע ל-803.6 מיליון דולר אמריקאי), השקעות תיק בשיעור של 01%, והשקעות אחרות (העיקריות הן הלוואות ופיקדונות מהחוץ) בשיעור של כ-33%. 

יתרת החוב החוץ-בנקאי הממשלתי עמדה על כ-1.3 מיליארד דולר אמריקאי בסוף הרבעון השני 2025

התוצאות הראשוניות מצביעות על כך שסך יתרת החוב החוץ-בנקאי על הסקטורים הכלכליים הפלסטיניים הגיע לכ-2,118 מיליון דולר אמריקאי בסוף הרבעון השני 2025, עם עלייה בשיעור של פחות מ-1% לעומת הרבעון הקודם. הסכומים מתחלקים בין חוב למגזר הממשלתי בשיעור של 64% (לטובת מוסדות חוץ פיננסיים ערבים ובינלאומיים, בין החשובים הם קרן אל-אקצא, הבנק הקטרי הלאומי והבנק העולמי), ולמגזר הבנקים בשיעור של 33% (פיקדונות לא תושבים בבנקים הפועלים בפלסטין), ולסקטורים האחרים (חברות פיננסיות לא בנקאיות, חברות בלתי פיננסיות, מוסדות אזרחיים, ומשקי בית) בשיעור של 2%, והלוואות בין חברות משוייכות בשיעור של פחות מ-1%.    

יש לציין כי מצב ההשקעות החוץ-בנקאיות מהווה רישום ליתרת ההשקעות של תושבים בפלסטין (אישים, חברות, וממשלה) המושקעות בחו"ל תחת הכינוי (נכסים) מצד אחד, ויתרות ההשקעות בבעלות לא תושבים (אישים, חברות, וממשלות) המושקעות בפלסטין תחת הכינוי (התחייבויות) מצד שני.  נכסים והתחייבויות אלו מחולקים (בהתבסס על "מדריך להכנת מאזן התשלומים" מהדורה חמישית שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית בשנת 1993) להשקעה ישירה (השקעה בשיעור של 10% ומעלה מהון של מוסד לא תושב), השקעות תיק (השקעה בשיעור של פחות מ-10% מהון של מוסד לא תושב וגם השקעה באגרות חוב), והשקעות אחרות (יתרות אשראי מסחרי, הלוואות, מטבע ופיקדונות וכל נכס או התחייבות אחרת), בנוסף לנכסים רזרביים המוגדרים כליתרות המוחזקות על ידי בנקים מרכזיים/בעלי סמכויות פיננסיות לסטיית האיזונים במאזן התשלומים, המשתייכות רק לצד הנכסים. 

חוב החוץ-בנקאי מהווה רישום ליתרות החוב המגיעות על המגזר הכלכלי הפלסטיני לטובת לא תושבים, כולל הלוואות לא תושבים ופיקדונות לא תושבים המוחזקים במערכת הבנקאית בפלסטין, ואגרות חוב פלסטיניות שנרכשו על ידי לא תושבים, ומערכת ההתחייבויות הנעשות בין חברות לא תושבות לבין חברות משוייכות בפלסטין, וכל התחייבות אחרת על הכלכלה הפלסטינית שלא הוזכרה.  המידע על חוב החוץ-בנקאי מתקבל מצד ההתחייבויות במערכת מצב ההשקעות החוץ-בנקאיות (סעיפי החוב), בהתבסס על מדריך הסטטיסטיקות של החוב החוץ-בנקאי שפורסם על ידי קרן המטבע הבינלאומית בשנת 2003, התואם למדריך מאזן התשלומים מהדורה חמישית.