ישראל על סף משבר אנרגיה.. מאגרי הגז בסיכון להתרוקן

כלכלה סאדנוז-  בהעדר אסטרטגיה ממשלתית ברורה, ישראל נכנסת לשלב קריטי של "ספירה לאחור לגז", עם אזהרות רשמיות מהאפשרות שהמאגר ית emptied במהלך שני עשורים בלבד. מציאות זו מעוררת דאגות גוברות לגבי עתיד ביטחון האנרגיה, במיוחד שכן הגז הטבעי מהווה את עמוד השדרה של מערכת החשמל והכלכלה הישראלית,وسط ضعف البدائل وتراجع الاستثمار في مصادر الطاقة المتجددة. فهل تستعد إسرائيل فعلاً ליום שאחרי ניפוק הגז, או שהמשבר מתקרב בשקט?

הגז הטבעי מהווה את היסוד המרכזי של ענף האנרגיה בישראל, שכן הוא מייצר כ-70% מהחשמל, והוא המקור כמעט היחידי לאנרגיה.

בשנת 2016, עמדו המאגרים המאושרים על כ-199 מיליארד מטר מעוקב, אך קצב הצריכה וההסתמכות כמעט המוחלטת על הגז הופכים את המאגרים הללו לאיום לאי-התרוקנות בתוך שני עשורים.

מסמכים רשמיים שנחשפו מצביעים על כך שישראל כבר נכנסה לשלב חדש של דאגה אסטרטגית לגבי ביטחון האנרגיה, בהעדר כאלו ממשיות ובחוסר השקעה בתשתיות אנרגיה מתחדשת ואחסון.

ברמה הכלכלית, ההסתמכות של ישראל על גז החשמל אינה מתייחס לתכנון מנייה גז בלבד אלא גם כמקור הכנסה מרכזי דרך הייצוא.

חברת "ניו מיד" (השותפה בשדה לוויתן) חתמה על הסכם ארוך טווח עם מצרים בשווי reaching 35 מיליארד דולר, שנחשב להבטכנולוגי הצד השווה בהיסטוריה של ישראל.

הכנסות הגז

דו"ח משרד האנרגיה הישראלי לשנת 2024 רשם שיא חדש בהכנסות המדינה מהמשאבים הטבעיים, כששווי ההכנסות נאמד ב-2.37 מיליארד שקל (710 מיליון דולר) עם עלייה של כ-8.2% בהשוואה לשנת 2023 שראתה הכנסות בסך 2.2 מיליארד שקל, כמו שדיווחה עיתון "גלובס".

על פי הדו"ח, כ-60% מההכנסות הללו הגיעו משדות הגז "תמר" ו"לוויתן" בעוד שבשאר הכנסותיה כללו אגרות מס והכנסות מינרלים.

משרד האנרגיה מעריך שההכנסות של המדינה מהגז הטבעי (מהכנסות, מס חברות ופיקדון) יגיעו לכ-5 מיליארד שקל (1.5 מיליארד דולר) בשנת 2025, עם צפייה לעלייה במהלך השנים הקרובות ל-10 מיליארד שקל (3 מיליארד דולר) מדי שנה.

מאז החלה הפקת הגז הטבעי בישראל, הסתכמה הכנסות המדינה ממשאבים אלו בכ-30 מיליארד שקל, מתוכם 14.9 מיליארד שקל (4.5 מיליארד דולר) הכנסות ישירות שנאספו על ידי משרד האנרגיה, בעוד שהשאר נאספו ממס רווחי משאבים טבעיים ומס חברות דרך מס הכנסה.

שינוי משאבים

עם זאת, מומחים מתריעים שכוחם של המשאבים האלה לא ידוע עם תכנון חלופי עלול להעמיד את ישראל בפני משבר אנרגיה חמור שיביא לסיכון כלכלי ולספקים פנימיים.

הדיון על עתיד הגז הולך וחזק - בין המניעים השונים של השלטון הישראלי, כאשר משרד האנרגיה פועל לקידום השגת נצילות מהמאגר הקיים דרך הייצוא, בעוד שמשרדי האוצר, החוץ וביטחון מזהירים נגד ניצול המשאב האסטרטגי הזה כאמור בהמלצה להתמקד בו עדיף בעוצמת דיפלומטית.

מנגד, אחרים טוענים לחיזוק מקורות האנרגיה החלופיים כבחירה שלא ניתן לוותר עליה, כמו אנרגיה סולארית, כוח גרעיני או מימן.

עם זאת, אלטרנטיבות אלו - על פי המומחים - אינן יכולות לשמש כיסוד לתוכנית האנרגיה הישראלית, לאור עלויותיהן הגבוהות ותקופות הבנייה הארוכות וההגבלות הטכנולוגיות, مما يجعل ההסתפקות בהן לבדה מתכון פוטנציאלי למשבר עמוק יותר.

ישראל עשויה לעמוד בפני משבר אנרגיה חמור שמאיים על הכלכלה וההספקים הפנימיים (אלג'זירה)

משבר אנרגיה

נוכח הנתונים הללו, אומר עידן בן ימין, כתב לענייני אנרגיה, מים ונמלים בעיתון "דה מארקר" של שאלה אסטרטגית קריטית: כיצד תתמקד ישראל בשלב "אחרי הגז" והאם תצליח לגבש חזון כולל שמבטיחה את ביטחון האנרגיה בטווח הארוך או תמצא את עצמה מתמודדת עם משבר חסר תקדים שיאיים על כלכלתה ויציבותה הפנימית?

הכתב הדגיש כי שר האנרגיה אלי כהן צייץ השבוע, בהכרזה כי משרדי אישרו על ליין חדש לייצוא גז למצרים.

עם זאת, המיזם שדיבר עליו השר, על פי העיתונאי הישראלי, אינו חדש, שכן הוא קיבל מספר אישורים במהלך השנים האחרונות אך נותר תקוע בשל מחלוקות בין הממשלה ליצואני גז.

וכפי שעשה כהן, הוא הדגיש את ההיבטים החיוביים של התוכנית, מתאר אותה כצעד שמחזק את מעמד ישראל ככוח אזורי בתחום האנרגיה ומניב מאות מיליוני דולרים מדי שנה, תוך ידיעת ההזדמנויות.

אך מאחורי התמונה הזו, מוסיף בן ימין "עולה חשש שהמיזם יחליש את היכולת של ישראל לשרוד בפני אתגרים של ביטחון האנרגיה בטווח הארוך".

מאגרי גז

ביום לפני ראש השנה היהודי בסוף ספטמבר הנוכחי, מתכוננת ועדת משרד משותפת בראשות המנהל הכללי של משרד האנרגיה יוסי דיין לערוך פגישה קריטית לשם חקר מדיניות העתיד של ענף הגז.

הוועדה היא המשך של ועדות קודמות שעסקו בניהול הגז והגישו המלצות לממשלות השונות. עם זאת, מהחדש בדו"ח הביניים של "ועדת דיין", שפורסם באפריל שעבר, הוא אזהרה שהמאגרי הגז בישראל לא יספיקו ועלולים להתרוקן בתכל'ס לאורך 20 שנים בלבד, על פי הערכות משרד האנרגיה.

הדו"ח מציין טענות על אפשרות גילוי מאגרי גז נוספים בים, אלא שהאמת הברורה והמסוכמת היא שאין כיום כל חיפוש או חקירה על שדות חדשים.

כמו כן, הוא ממליץ להיות מוכנים לאפשרות של ייבוא הגז, אך תכנית זו חסרה בהירות, במיוחד כאשר ירדן ומצרים מייבאים גז מישראל עצמה, בעוד שאין עדיין פתרון מעשי או חלופה מוכנה ליום שאחרי ניפוק הגז.

הדו"ח גם מציין שההסתמכות הרוב המוחלט על הגז, החלשות החלופות ומעמד "שיברון" מגדילים את שבריריות שוק האנרגיה הישראלי.

שלב מכריע

מבחינה כלכלית, הגז מהווה מקור מרכזי להכנסות ישראל ואורח לעניין החשמל והתעשייה, כך שכל ירידה בהפקתו או הוצאות מהירות של המאגרים עשויות להכניס את ישראל למשבר אנרגיה חמור, על פי עיתון "קלקליסט".

מומחים מזהירים כי ההסתמכות על אנרגיה גרעינית, מימן ומתחדשות, ללא תכנית אסטרטגית כוללת, עלולה להביא את ישראל למשבר אנרגיה בשל העלויות הארוכות ואתגרים טכנולוגיים.

כתב "קלקליסט" עדיייאל איתן מוסטי כותב כי ישראל מתמודדת בשלב קריטי בניהול הגז, בין הרווחים הכלכליים המיידיים והצורך להבטיח את ביטחון האנרגיה בטווח הארוך.

הוא ציין שהמיקשדים על חידתי "תמר" וחברת החשמל מהказывает על הלאה גידול מחירים בגז בישראל, ממשלת שותפים מודאגת, על אף הסכמת ההסכם להאריך העדשות עד 2035 וצמצום התחרות משום ייצוא "לוויתן".

הכתב ציין שחברות האנרגיה מעריכות את שווי המאגרים ב-1027 מיליארד מטר מעוקב, בעוד שמשרד האנרגיה הישראלי מעריך אותם ב-850 מיליארד מטר מעוקב בלבד.

עם ההגמוניה של חברת "שיברון" על בת 90% מהמאגר הגדול הזה והפעלתה את שדות לוויתן ותמר, עולים תמונות המעשה החלשות בשוק.

על אף קריאות משרד האוצר הישראלי וגורמים אחרים לדרוש מ"שיברון" לוותר על אחד השדות כדי לחזק את התחרות, אומר מוסטי "משרד האנרגיה הישראלי" סירב את הצעה הזאת בתוך "ועדת דיין" מה שמראה את ההגמוניה שממשיכה ואת חוסר חזון ברור לעתיד שוק הגז הישראלי.