משבר שקט.. מאחורי הקלעים של שוק הטכנולוגיה הישראלי

סדה ניוז - ישראל מתגאה ברחבי העולם בכינוי "אומת הסטארט-אפים", ובכך שהיא מרכז משגשג לטכנולוגיה וחדשנות, בעוד שהיא מככבת בכותרות עם סיפורי הצלחה והשקעות גדולות. אך מאחורי הברק הטכנולוגי הזה, מתהווה בשקט משבר עמוק בשוק העבודה.

המספרים שאינם מופיעים בכותרות חושפים מציאות שונה, שכן אלפי מקצוענים בעלי ניסיון מודרים מהתחום, בזמן שהחברות נראות יותר ויותר זהירות לגבי יעילות ומפחיתות השקעה באדם. זוהי פרדוקס בולט בין התמונה המשגשגת המפורסמת לעולם ובין האמת האפלה שחיה בעמק התעשייה הטכנולוגית הפנימית.

השקט שלפני הקריסה.. מספרים שמעידים על שינוי רדיקלי

דו"ח משותף שפורסם על ידי "סיא טק" ו"כלכליסט" חושף נתונים מדהימים המצביעים על משבר תעסוקה גובר במגזר הטכנולוגי הישראלי, על אף החזית המשגשגת.

מספר מחפשי העבודה במגזר הזה שילש את עצמו ב-112%, מ-כ-7,000 בינואר 2019 לכ-15,000 באפריל 2025, באפרדוקסה בולטת, יחד עם ירידה של 4% במספר מחפשי העבודה בשאר המגזרים במהלך אותה תקופה.

על אף שהמספרים הרשמיים אינם כוללים את אלה שלא נרשמו לקבלת דמי אבטלה, ורובם צעירים שאינם מוכנים עדיין, המכה הגדולה פגעה בדיוק באנשים עם ניסיון, במיוחד את אלה בגילאים 36 עד 45, שהיו עד לאחרונה עמוד התווך של המגזר.

בהקשר זה, המקצועות הטכנולוגיים הבסיסיים חוו ירידה בולטת, כאשר מספר מחפשי העבודה בתחומי מסדי הנתונים והרשתות עלה ביותר מ-223%, ובפיתוח תוכנה וניתוח אפליקציות ב-147%. שתי הקטגוריות הללו מהוות יחד מחצית מהעובדים המובטלים במגזר הטכנולוגי עד אפריל 2025.

הגרוע מכל הוא העלייה הגדולה בשיעור בעלי המשכורות הגבוהות (בין 25,600 ל-43,800 שקל בחודש, כלומר כ-7,100 דולר עד 12,200 דולר) בקרב המובטלים, כאשר אחוזם קפץ מ-15% ב-2022 ל-40% ב-2025. זה אומר שה"שכבה הבינונית החזקה" של מקצוענים מיומנים אינה במצב בטוח.

הנתונים מצביעים על כך שהמשבר נובע בעיקר ממפוטרים ולא מנס withdrawals, כאשר מספר המפוטרים שילש את עצמו ב-2.5 בין הרבעון הראשון של 2022 לרבעון הראשון של 2025.

המהפך הבולט הוא זה של מאזן השוק. בשנת 2019, היו 1.6 משרות לכל מחפש עבודה, ואילו בשנת 2025, המספר ירד ל-0.9 בלבד, מה שמעיד כי ההיצע עקף את הביקוש.

על אף שסך התעסוקה במגזר גדל ב-22.5% במהלך אותה תקופה, השילוש במספר מחפשי העבודה מגלה פער אמיתי והפרעה מבנית המהווה איום על היציבות של מגזר חיוני זה.

מהרחבה בלתי מסודרת לדחיסה מנוהלת

הרחק מהתמונה הסטריאוטיפית של פיטורים המוניים או קריסות דרמטיות, מה שמתרחש בפועל במגזר הטכנולוגי הישראלי קרוב יותר להאטה שקטה המעצבת מחדש את השוק מבפנים.

חברות הגדולות לא עברו קריסה, אך הן הפכו ליותר זהירות וסקפטיות, ואינן מקיימות משרות אלא כשיש בכך צורך ולפני בדיקה כלכלית מדויקת.

השוק עבר משלב התפשטות מופרז שבו הכישרונות גויסו במקביל, לשלב דחיסה מנוהלת, שבו כל החלטת השמה היא אסטרטגית ומחושבת.

מהפך זה מגדיר מחדש את המונחים הצלחה ויעילות, דבר שמחייב את הכישורים הבינוניים והעליונים, שהיו עמוד התווך של הצוותים הטכנולוגיים, להיות מוחלשים היום, לא בגלל חוסר יעילות, אלא משום שמדדי השוק השתנו בצורה רדיקלית, ולא כל מה שהיה יתרון אתמול תקף היום.

על אף שהמגזר הטכנולוגי עדיין שומר על שיעור גבוה של משרות פנויות בהשוואה לשאר המגזרים, שיעור זה אינו מעיד על הזדמנויות אמיתיות לכל מחפשי העבודה, שכן רובן דורשות כישורים מדויקים מאוד או ניסיון בתחום המיוחד שזמין רק למעטים.

פריחה כספית ושוק מצטמצם

מאחורי המספרים הקודרים, עולה פרדוקס מדאיג לא פחות: פריחה כלכלית unprecedented, שאינה מהדהדת את הזדמנויות העבודה, אלא מתלווה להן בזמן שהן מצטמצמות. בחצי הראשון של 2025 נרשמו רמות ללא תקדים של גיוס השקעות במגזר הטכנולוגי הישראלי, דבר שעשוי לרמז על פריחה מחודשת, אך האמת בשטח מספרת סיפור שונה.

תלות גוברת בטכנולוגיות של אינטיליגנציה מלאכותית הובילה לקפיצה בפרודוקטיביות של העובדים, דבר ששינה את מיכל ההצלחה בתוך החברות.

וכבר לא ניתן להרחיב את המגזר בתוספת עובדים, אלא להפך, מספר מועט של עובדים הפך לאינדיקטור של יעילות טכנולוגית. חברות גדולות כמו מיקרוסופט פיטרו אלפים, בעוד שהיזמים של חברות סטארט-אפ חולמים היום על בניית "יוניקורן של אדם אחד".

מהפך זה לא מאיים רק על בעלי ניסיון, אלא גם על בוגרי הלימודים החדשים ומשרות הכניסה שהיוו את שער הכניסה של הצעירים למגזר.

בנוסף, לצד המהפכה של אינטיליגנציה מלאכותית, המשבר התגבר בגלל גלי פיטורים שביצעו חברות גלובליות שכוללות מרכזי פיתוח בישראל, יחד עם "יוניקורנות" מקומיות שהגזימו בגיוס עובדים במהלך שנות הפריחה, ואז נאלצו לצמצם את הוצאותיהן עם עליית הריבית וצמצום הנזילות.

בנוסף לכל זה, גיוס של כ-20% מהעובדים בטכנולוגיה לשירות מילואים ממושך הביא לירידה בשיעור ההשתתפות בתעסוקה, בזמן שפלטפורמות חברתיות מלאות בסיפורים על עזיבות מוקדמות ושחיקת עבודה.

ניסיון מבוזבז בשוק שאינו מקשיב

מכיוון אחר, מתודולוגיית ההשמה עצמה מהווה דילמה נוספת שמונעת קליטת כישרונות עליונים. בהרבה מהחברות, נדרש מהמועמדים, אפילו למשרות ניהול, לעבור משימות הערכה ביתיות מפרכות, דבר שמוביל רבים מהם להתאגד.

על פי שמואל נבון, המנכ"ל של "וולט מרקט" הישראלית, כ-25% מהמועמדים עוזבים בשלב הערכה מעשית, בין אם במשרות ניהול או אפילו מתחילים.

רבים מהמועמדים רואים בהערכות אלו לא יותר מאשר בזבוז לא מוצדק של זמן ו"עבודה לא משולמת", ולעיתים קרובות הם מרגישים שזה משפיל או מפחית מערכם. מומחים רואים שהשיטות להערכה שאינן מתוכננות עלולות להרתיע כישרונות ולפגוע בתמונה של החברה כמקום אטרקטיבי לכישרונות.

אפילו בשוק שבו בעלי העבודה שולטים, חווית המועמד החיובית היא גורם קרדינלי בשמירה על התמונה המקצועית של החברה.

בניגוד לירידה הזו, בוחרים כמה בעלי ניסיון לחפש הזדמנויות מחוץ למגזר הטכנולוגי המסורתי, על ידי עבודה כפרילנסרים או מעבר לתחומים מקבילים כמו ביוטכנולוגיה, פיננסים ואנרגיה חכמה. נתוני חברות ההשמה מצביעים על כך שכמה מהמגזרים הללו חווים עלייה בביקוש למיומנויות טכנולוגיות, אם כי באופן סלקטיבי ומוגבל.

מאחורי חזית ההצלחה, השוק הטכנולוגי הישראלי מתכלה מבפנים. בין כישרונות המודרים וחברות המגדירות מחדש את ההצלחה עם כמה שפחות בני אדם, נראה שההזדמנויות להתאוששות מוגבלות.

ואפילו התעשיות הביטחוניות, שסופגות באופן זמני כמה מהמובטלים, עלולות להפוך לעול נוסף אם הביקושים הגלובליים על הנשק ירדו, ולפתוח את הדלת לגל פיטורים חדש. האם יוכל המגזר הזה לשרוד בעוד בסיסו מתפורר מבפנים?

המאמר ממקורות אינטרנטיים