מוסד יאסר ערפאת ומכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי ערכו סדנה בנושא: "תרבות השיפוט השבטי בצל השיפוט הרשמי והשפעתה על עקרון שלטון החוק"

סדנואס - מוסד יאסר ערפאת ומכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי ערכו היום יום שני ה-01/06/2026 סדנה בנושא: "תרבות השיפוט השבטי בצל השיפוט הרשמי והשפעתה על עקרון שלטון החוק" באוניברסיטת פלסטין הפרטית בעיר בית לחם, בנוכחות רחבה של ראשי ועדות התיקון, שופטים, אנשי ביטחון, עורכי דין, אישים מכובדים מהשבטים ואקדמאים, ואנשי מקצוע בעלי סמכויות.

בנאום ברכה של נשיא אוניברסיטת פלסטין הפרטית ד"ר עמاد זייר, הוא הדגיש את התפקיד המרכזי של האוניברסיטה בהפצת ידע, תודעה ומדע, ואת תפקידה המשלים עם המוסדות הלאומיים בהכנסת מומחים מכל הקטבים בחברה הפלסטינית כדי לפתח את המודעות הלאומית והידע הפלסטיני. הוא שיבח את תפקיד מוסד יאסר ערפאת ואת מכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי על ארגון סדנה חשובה זו בצל האתגרים המוטלים על החברה הפוליטית הקשורים לכיבוש והאתגרים הביטחוניים החברתיים השונים עם הנורמות החברתיות הפלסטיניות.

בנאום מוסד יאסר ערפאת, ד"ר אחמד סובחי, יו"ר המועצה המנהלת, הדגיש את תפקיד המוסד התומך ביוזמות ובסדנאות לאומיות שיש להן השפעה על החברה הפלסטינית, וציין את תרומת הסדנאות הללו להגדלת המודעות, שתורמת לחוזק וליציבות המצב הפנימי הפלסטיני, מאחר שישנם מנהגים ופרקטיקות מושרשות שצריך לתקן ומנהגים ישנים ומכבדים המבוססים על שבטיות ושכנות, אך ישנן צדדים זרים שצריך לתקן כמו מנהגי הנקמה, והצורך לאחד ולחזק את שלטון החוק האזרחי לצד השבטי כדי לטשטש את המנהגים הללו, במיוחד לאור מה שעוברת פלסטין בניסיונות הכיבוש הישראלי למשוך את הרחוב ליותר אלימות ופשיעה.

סובחי הוסיף כי מוסד יאסر ערפאת פועל יחד עם האוניברסיטה הפרטית ומכון פלסטין במטרה אחת ואותנטית, להיות בחברה חזקה ונתונה המצליחה להתמודד עם הכיבוש ולפתור בעיות מסוימות בהתנהלות הפנימית וכן לתרום תרומה אמתית להגשמת מטרה זו.

מנכ"ל מכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי, האלוף חאבס שרוף, בירך את הנוכחים ואישר בנאומו את תפקיד השיפוט השבטי והצורך להפעילו בהתאם לשיפוט הרשמי להשגת השלום האזרחי הפלסטיני.

הדיונים בסדנה החלו, כאשר המשתתפים הדגישו את חשיבות הסדנה, שתפקידها לתקן את המושגים השגויים בחברה הפלסטינית הקשורים לשיפוט השבטי, ותפקיד השיפוט השבטי המעשיר את השיפוט הרשמי בפתרון סכסוכים ובעיות בחברה הפלסטינית. הסדנה סיימה במסמך ההצהרה הבא:

מתוך מסר מוסד יאסר ערפאת ומכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי ומטרותיהם לשרת את העם הפלסטיני, ולעבוד קשה לקידום עמידותו ויציבותו על האדמה הזו, ולשמור על השלום האזרחי והחברתי, ולתמוך בשלטון החוק, ולחזק את תפקיד שלוש הרשויות המחוקקת, המבצעת והשיפוטית כדי למלא את חובותיהן ואחריותן, ולאפשר למוסדותינו הלאומיים הרשמיים והפרטיים להקים ולהתפתח, כבסיס למדינה הפלסטינית שהעם שלנו משתוקק אליה, מגיעה סדנה זו בצל הנסיבות הנוכחיות שחי בהן עמנו הפלסטיני, בזמן שסובל מלחמת השמדה המונית, והפגיעות הפליליות של צבא הכיבוש ומתנחלים, המתמשכות על הפרטים והרכוש, כאשר קצב ההריגה, ההרס והשמדה המונית עלה, כמו גם התפשטות ההתנחלות ועוול הצבא ומיליציות המתנחלים.

בתנאים אלו יש להקפיד על המשכיות החיים, שכן אנחנו עם ה"גיבורים" שאינו עייף ואינו מתעייף, אלא מצייר מדם השהידים ובבבות "החן של הארץ", את תמונת האופטימיות והתקווה לדורות הבאים, שלפיה השחר יגיע לא יהיה סוף, ובנוגע לכך, המוסדות חשבו כמו מוסד יאסר ערפאת ומכון פלסטין למחקרי ביטחון לאומי ובשיתוף עם הנהגת המוסד החינוכי הנשגב הזה, אוניברסיטת פלסטין הפרטית, שלא היססה לארח את סדנה זו, שכותרתה "תרבות השיפוט השבטי בצל השיפוט הרשמי והשפעתה על עקרון שלטון החוק" היום יום שני הראשון של יוני 1926, בנוכחות רשמית ועממית ואישים מכובדים, כאשר הדוברים הציגו את מיטב ניסיונם במשך שלוש ישיבות רצופות, כולל היסטוריית השיפוט השבטי בתיקון מצבים, ותפקידו בחיזוק הסדר והביטחון והשלום האזרחי בפלסטין, במיוחד מאז תחילת המאה שעברה, בצל הריק הלאומי מאז הכיבוש הבריטי והציוני של פלסטין, ותפקידו בהשגת בעיות שבטיות שלעתים קרובות הכיבוש עורר על ידי הפצת תעמולה רעילה, בניסיון להשחיר את דמות עמנו בעיני העולם בכך שאנחנו עם המתרגל לקרב ולרצח ואינו יודע את דרכו לתרבות מתקדמת, זה מה שהכיבוש עושה, כדי לשמר אחת מהמטרות האסטרטגיות שלו להשפיל את האחדות הלאומית הפלסטינית.

כמו כן, נאמר תפקיד השיפוט השבטי בצל השיפוט הרשמי וצעדי התהליכים, הצטברות התיקים הממתינים לשיפוט, והארכת הזמנים להמתנות, כמו גם התרבות הפלסטינית הנפוצה וראייתה לגבי עקרונות "שלטון החוק מעל כל השלטונות" ו"עצמאות השיפוט" וכיצד לחזק אותה שתהיה אחת הערכים התרבותיים של עמנו, והחשיבות של ההיתר להסתמך עליו כדי לחזק את אמון הציבור בצדקתו, להגיע לשלטון הראוי המבוסס על יושר ושקיפות, ולהשיב זכויות לבעליהן, ולמנוע הזדמנויות למי שמונע והקיצוניים הלאומיים והשבטיים וכמה אמנות, בכך שהחוק והשיפוט לא הצליחו להפיץ צדק, ולחשב את זה כעילה לכך שייקחו את החוק לידיהם, מתעלמים לגמרי מהחוק ותפקיד השיפוט הבסיסי בהקניית הרוגע והשלם האזרחי והחברתי.
וביסודו של דבר, מתוך השיחה שהתקיימה בסדנה הזאת בנושא הנושאים המוזכרים, הסדנה הגיעה להמלצות הבאות:

1. חיזוק ועדות תיקון מצבים מאישים מכובדים ידועים לציבור ביושרתם וצדקתם, המנועים מחיפוש רווח, אלא מקדישים את מאמציהם כשרות לאומית ואחריות חברתית, על ידי עידוד והענקת סמכויות ממוסדות רשמיים עם סמכויות.

2. לפרסם מסמך כבוד לאומי המכריז את בני עמנו ובכל מקומותיהם לוותר על מנהג הנקמה המגעיל, ולעצור את הפנייה למה שמכונה "סערת הדם" והשלכותיה המוסריות והאנושיות, ביניהם האפשרות של כמה לגמול על חפים מפשע שאין להם שום חטא מלבד היותם קרובים של הפושע או הרוצח, ומה שמכיל זאת התנגשות על רכוש כמו הצתת בתים, רכבים או חנויות או גידולים, מתעלמים מהחוק ומה שמדובר בו הדת הישרה בה "לא יישא אב בור על בנו", ועד שהמסמך הזה יצליח להשיג את מטרותיו, יש לחתום עליו מהמוסדות והאישים על ידי הפצתו אלקטרונית.

3. להזמין את המוסדות הרשמיים להתחיל לבצע עדכונים נדרשים על החוקים והתקנות המיועדים, ולפתחם בהתאם לחדשות, ולעבוד על אחידותם ולחזקם כדי שיתאימו לפלסטינה טהורה.

4. להזמין לתמוך בשיפוט הרשמי לחיזוק עקרון "שלטון החוק" ולדרוש ממנו להאיץ באפשרות במהלך התהליכים ואי להמתין לזמנים ארוכים כדי לשים קץ להשפעות כמה סכסוכים משפחתיים בעלי אופי עונשי.

5. לבקש מהמוסדות הרשמיים, ממושלים, ומערכות ביטחוניות, וכל אחד שיש לו קשר במפקח המשפטי המגיע לתביעה הציבורית, לנקוט צעדים המסתמכים על החוק ולא להקל על עצמם כאשר הם מענישים את המתקיפים על רכוש ואנשים, בשם שהם מרגישים בתקופה מה שמכונה סערת דם שנמשכת ישירות אחרי מצבי הריב או הרצח, שכן זה לא מהווה עילה לאף אחד לקחת את החוק לידיו, مهما היו הנסיבות.

6. להזמין ליותר פרסומים, הרצאות וסדנאות בכל המוסדות, במיוחד בכללות האוניברסיטאות וה בתי ספר התיכוניים, ומוסדות החברה האזרחית, לבצע קמפיינים מקיפים לחיזוק תרבות שלטון החוק, ולהדגיש את החשיבות של הענשת הפושעים, ולגנות כל צורות הנקמה על בני משפחתם או משפחתם, אלא לסרב למנהג הנקמה המגעילה, עד שהצדק ייעשה דרך השיפוט הרשמי, ומעקב אחר מחשבשות לאומיות המתאימות.