סין משיקה משימה חללית מאוישת כהכנה לשיגור אסטרונאוטים לירח

SadaNews - סין שיגרה את החללית "שנטשלו 23", שהתחברה בהצלחה לתחנת החלל שלה, בצעד המהווה הכנה לשיגור הטיסה המאוישת הסינית הראשונה לירח עד לשנת 2030.

אסטרונאוט סיני עתיד להעביר שנה שלמה במסלול במהלך משימה זו, על סיפונה של תחנת החלל "טיאנגונג", צעד ראשון קרדינלי בתוכנית הנחיתה על הירח.

שיגור טיל מסוג "לאונג' מארץ 2" התרחש בשעה 23:08 לפי השעון המקומי (15:08 לפי שעון גריניץ') ממרכז "ג'יו צ'ואן" במדבר גובי בסין, כשבטיל הוסעה חללית "שנטשלו 23" עם 3 אסטרונאוטים לעבר תחנת החלל הסינית "טיאנגונג", לפי הצפיות ששודרו בערוץ הציבורי "סי.סי.טי.וי".

הנהלת החלל העוסקת במשימות המאוישות הודיעה כי החללית נפרדה מהטיל לאחר כ-10 דקות ונכנסה למסלול.

הם הוסיפו בהודעה כי "האסטרונאוטים במצב טוב, והשיגור הסתיים בהצלחה מלאה".

סוכנות החלל הסינית ציינה כי החללית התחברה בהצלחה לתחנת החלל "טיאנגונג" לאחר טיסה שנמשכה כשלוש וחצי שעות, לפי מה שצוטט על ידי סוכנות הידיעות הסינית "שינחואה".

זו הטיסה החללית הראשונה בה משתתפים אנשים מהונג קונג, כשצוות משתתף בו האסטרונאוטית לי קאי אינג בגיל 43, ששימשה בעבר בשירות המשטרה של הונג קונג, האזור הסיני בעל השלטון העצמי.

שני עמיתיה במשימה הם מפקד המשימה ״ז'ו יאנגצ'ו״ (39 שנים), מהנדס חלל, וצ׳אנג צ׳יואן (39 שנים), טייס לשעבר בחיל האוויר שעושה את טיסתו הראשונה לחלל.

הצוות יבצע מספר פרויקטים מדעיים בתחומים של מדעי החיים, חומרים, נוזלים, פיזיקה ורפואה.

אך המאפיין הבולט ביותר של משימת "שנטשלו-23" הוא הניסוי שבו ישהה אחד מעובדי הצוות במשך שנה שלמה במסלול כדור הארץ, מה שיאפשר לחקור את השפעות השהייה הארוכה בתנאי חוסר כבידה על בני אדם.

״אטופיה בשרירים״

סין עורכת ניסויים אלה כהכנה לטיסה המאוישת שהיא מתכוונת לשגר לירח בעתיד, ואולי גם למאדים.

אחראי במשרד החלל הסיני אמר ביום שבת כי הבחירה באסטרונאוט שישהה שנה שלמה, בין שלושת חברי הצוות, תתפרסם מאוחר יותר בהתאם להתקדמות המשימה.

האסטרונום והפרופסור מאוניברסיטת מאקוורי באוסטרליה, ריצ'רד די גריס, הסביר כי "האתגרים המרכזיים יהיו ההשפעות על בני האדם: אובדן צפיפות העצם, אטופיה בשרירים, חשיפה לקרינה, בעיות שינה, מתח התנהגותי ונפשי".

גם האספקטים הקריטיים הם לוודא את פעולתה של מכונת ההפיכה של מים ואוויר, והיכולת להתמודד עם מצבי חירום רפואיים רחוקים מהאדמה.

הם סבורים כי סין הפכה ל"מאוד מנוסה" בתחומים אלה, אך מה שהם צריכים לבדוק זה את זמן השהייה הארוך; הרי נורמה היא שצוות תחנת "טיאנגונג" השטה במסלול כדור הארץ, נשאר 6 חודשים ואז מוחלף בצוות חדש, ולא היה מצב שבו מישהו נשאר שם שנה שלמה.

פקיסטני על הסיפון

סין מתכוונת לערוך בשנת 2026 טיסה ניסיונית במסלול לחללית החדשה שלה "מנג'צו", שתחליף את חלליות "שנטשלו" הישנות, ותהיה אחראית על העברת אסטרונאוטים לירח.

שנחמת בייג'ינג עד לשנת 2035 היא לבנות את החלק הראשון של בסיס מדעי מאויש על פני הירח, שייקרא "התחנה הבינלאומית למחקר ירחי".

סין מתכוונת לקבל את האסטרונאוט הראשון מחוץ לסין על סיפונה של תחנת "טיאנגונג" לפני סוף 2026, והוא אמור להיות פקיסטני.

וזו בתנאי פיתוח גדול בתוכנית החלל שסין עשתה במהלך שלושת העשורים האחרונים, והשקיעה מיליארדי דולרים, בניסיון להספיק להשיג את מה שהשיגו ארצות הברית, רוסיה ואירופה בתחום זה.

בשנת 2019 סין נחתה את החללית "צ'אנג 4" על הצד הבלתי נראה של הירח, בתמונת שיא עולמית, ובשנת 2021, היא הניחה רובוט קטן על פני כוכב הלכת מאדים.

סין אינה משתתפת בתחנת החלל הבינלאומית, כי ארצות הברית אסרה על סוכנות "נאסה" לטפול עם בייג'ינג, מה שנדרש את סין ליצור את תחנת החלל שלה.