בין נאמנות לשאיפה.. ונס במרוץ מוקדם להורשת טראמפ

סדא ניוז - מאז חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן, ג'יי די ונס היה נוכח במגרש כאחד השמות הכי קרובים לעתיד מחנה "מאג'ה".

עם זאת, נוכחות זו לא הגיעה ממקום יציב לחלוטין, אלא ממקום שבו הקרבה לנשיא משולבת בשאיפה פוליטית ברורה, עם סדרת כישלונות שהחלישו את מעמדו לאחרונה.

בהקשר זה, מאתיו ביי לי רואה בניתוח שפרסם ה-i Paper כי ונס עדיין פועל כמי שעדיין המועמד הבולט להורשת טראמפ, למרות סימני הדעיכה שעטפו אותו לאחרונה.

משא ומתן עם איראן

הניתוח אומר כי המשא ומתן עם איראן שבראשו עמד ונס באיסלמבאד היווה הזדמנות נדירה להציג את עצמו כאיש פשרות היכול לסיים מלחמה שטראמפ לא הצליח לכבות. אך הזדמנות זו במהרה הפכה לנטל פוליטי, עם עיכוב השיחות סביב נושאים מורכבים, בין היתר המשך המלחמה הישראלית על לבנון וסגירת מצר הורמוז.

המאמר מצטט את טראמפ אומר, בשיחה פרטית, שאם המשא ומתן ייכשל הוא יטיל את האשם על ונס, ואם יצליח הוא ישמור את הקרדיט לעצמו.

כמו כן, הכותב מציין כי הפופולריות של ונס ירדה לרמות הנמוכות ביותר של סגן נשיא בשלב זה, בעוד שההפסד של ויקטור אורבן בבחירות במקצוע אחרי ביקורו של ונס לתמיכתו היה מכה נוספת לדימוי שלו. הוא מצטט את מארק שאנהן שאומר כי זה עלול להזיק למאמציו לנשיאות, במיוחד מכיוון שטראמפ "לא סובל מפסידים".

ספר חדש

למרות הכישלונות הללו, ביי לי מציין כי ונס משדר מסרים ברורים לכך שהוא עדיין במרוץ. הוא מתכונן להוציא ספר חדש בשם "המפגש" (Communion), בצעד שהמאמר רואה כחלק ממסורת פוליטית הקשורה להתכוננות למרוץ לנשיאות.

הוא מוסיף כי נושא הספר, הנוגע לשובו לאמונתו הנוצרית, יכול לעזור לו לפנות לבוחרים שמרנים שהוטרדו מהתקפות טראמפ על האפיפיור.

כמו כן, מזכיר הוא כי ספרו הקודם "אבלה של כפרי" (Hillbilly Elegy) תרם להקניית נוכחותו כדמות לאומית מאז 2016.

הוא מתבסס על רשת תקשורת ומימון בתוך "מאג'ה" לקידום מעמדו בשלב שלאחר טראמפ (אסושיטד פרס)

נאמנות לטראמפ

הניתוח מציע את הדרך שבה ונס מחדש את מיצובו בתוך הזרם הטראמפיסטי. לאחר התנגדותו הגלויה לטראמפ בשנת 2016, הוא חזר לאמץ שפה קרובה יותר אליו, מנמק זאת כי המחלוקת שלו הייתה על הסגנון ולא על התוכן, לפני שקיבל את תמיכתו בבחירות 2022.

בנוגע לנושא איראן, המאמר מציין כי ונס, למרות התנגדותו הקודמת למה שכינה "המלחמות הנצחיות", בחר בשתיקה מחושבת, המאפשרת לו לשמור על מרחק מסוים מהחלטות טראמפ מבלי להיכנס לעימות ישיר איתו.

כמו כן, מציין הוא דוח בניו יורק טאיימס (The New York Times) שמצביע על כך שנס היה הקול הבולט בהנהלה שהתנגד למלחמה כוללת עם איראן.

רשת השפעה

והמאמר אינו מצמצם את עלייתו של ונס במעמדו הרשמי, אלא מקשר אותו לרשת יחסיו בתוך "מאג'ה". הוא חיזק את קשריו עם התקשורת הימנית כמו פוקס ניוז וניוזמאקס, ושותף להקמת רשת "רוקברידג'" (Rockbridge) בשנת 2019, שהפכה לאחת מרשתות המימון הבולטות בתוך המפלגה הרפובליקנית, עם דגש ברור על השלב שלאחר טראמפ.

כמו כן, הוא התחבר מוקדם עם המיליארדר פיטר טיל, שסיפק מיליוני דולרים לתמיכה בקמפיין שלו לסנאט. נתונים אלה מצביעים על כך שנס לא מצטייר רק כפוליטיקאי צעיר, אלא כדמות שמיועדת להכנה בתוך מערכת פיננסית ותקשורתית משולבת.

יורש מוגבל

עם זאת, ה-i Paper מדגיש, מנגד, כי כל הסימנים הללו אינם מצביעים על כך שהדרך סלולה בפניו. דיויד אנדרסון, פרופסור חבר באוניברסיטת דיראם, רואה כי הכוח הפוליטי של ונס קשור אורגנית לטראמפ ו"מאג'ה", מה שהופך אותו "יורש של ספינה ששותפת", חסר יכולת להיבדל מהחלטות נשיא שהפופולריות שלו הולכת ונחלשת.

ולכן, המאמר מסיק כי ונס, למרות נוכחותו הבינלאומית התדירה ותפקידו ההתקפי נגד אויבי טראמפ, עדיין בעיני רבים קרוב יותר לעוזר מבצע מאשר למנהיג עצמאי.

כך, שהקבעתו כי הוא יורש אמיתי יישאר תלוי ביכולתו להישאר נאמן לטראמפ כעת, ואז למצוא מרחב פוליטי ברור ממנו כאשר סדר העדיפויות של 2028 יעלה למעשה.

מקור: i Paper