חסר ביטחון תזונתי.. מחנה דרعا ללא "מרכיבי חיים"

SadaNews - יום אחרי יום הולכת ומתרקמת הסבל של הפליטים הפלסטינים במחנה דרعا בדרום סוריה, היכן שמצב החיים הידרדר ושירותים בסיסיים ירדו, אל מול חוסר מקורות הכנסה והמשך הלחצים הכלכליים שהכבידו על התושבים.

ההורים אומרים שחיי היומיום שלהם הפכו לקשים יותר, עם קושי בהשגת צרכים בסיסיים כמו מזון ותרופות, בנוסף לירידה ברורה בשירותים הבריאותיים והחינוכיים.

מחנה זה נמצא במרכז העיר דרعا בדרום סוריה, הוקם בשנת 1950 לקבלת פליטים פלסטינים שאולצו לעזוב את בתיהם לאחר נכבת פלסטין בשנת 1948. על פי הערכות מקומיות, מספר התושבים בו כיום עומד על כ-11,500 פליט, והוא נחשב לאחת מהקבוצות הפלסטיניות הוותיקות באזור.

עוני במרכיבי חיים

אחד הפליטים הפלסטינים, עבדאללה החסאן, תושב המחנה, אומר שהמצב "הגיע לרמות חסרות תקדים", כשהוא מציין שהפסקת הסיוע הכספי והלוגיסטי במשך יותר משנה וחצי הובילה להחמרת העוני ולחוסר ביטחון תזונתי אצל רוב המשפחות.

הוא מוסיף שהפסקת השירותים הבריאותיים הגדילה את סבלם של התושבים; החסר בתרופות ועליית המחירים של ניתוחים שהפכו לבלתי ניתנים להשגה עבור רבים, מחייבת את החולים לחפש טיפול במגזר הפרטי ולהתמודד עם העלויות הגבוהות.

הוא ציין שהיעדר שירותי הניקוי הוביל לצבירת פסולת בתוך המחנה, מה שמאיים בהתפשטות מחלות, בנוסף להידרדרות התשתיות שנפגעו באופן משמעותי במהלך שנות המלחמה.

הוא קרא לאונר"א להחיות את תוכניות הסיוע בהקדם, ולשפר את השירותים הבסיסיים, בנוסף לספק הזדמנויות עבודה שיעזרו לתושבים להתמודד עם התנאים הכלכליים הקשים.

סיפורו של מוחמד ביתרי, אחד תושבי מחנה דרعا, משקף אספקט מהסבל של החולים לאור הירידה בתמיכה הבריאותית, והוא אמר לאל-ג'זירה.net, שאישתו עברה דימומים חמורים לפני כשנה, מה שלקח צורך בניתוח חירום בעלות של כ-5 מיליון לירות סוריות (כ-400 דולר), והוא פנה לאונר"א בבקשה לסיוע כספי, ונאמר לו שיש אישור לכסות חלק מהעלויות.

בהתאם לכך נאלץ ביתרי לקחת הלוואה ולבצע את הניתוח באחד מבתי החולים הפרטים בעיר דרعا, אך עד היום, לאחר שנה שלמה, לא שולם לו אף סכום, על פי דבריו "למרות הבדיקות החוזרות וההבטחות המתמשכות".

והוא הוסיף "הייתי רוצה שיעודכנו אותי על כך שאין מימון זמין, במקום לתת לי תקווה שעל בסיסה בניתי את החלטתי לקחת הלוואה", כשהוא מציין שהוא לא הצליח -עד כה- להחזיר אלא חצי מהסכום, ונאלץ למכור חלק מפריטיו הביתיים כדי לכסות חלק מהחוב.

ביתרי עובד בתחום תיקון רכבים בעבודות מזדמנות לאחר שנטש את חנותו בשל עלויות השכירות, ומציין שהכנסתו הנוכחית "בקושי מספיקה לגידול צרכי משפחתו הבסיסיים".

דרישות ולחץ

סבל הנשים במחנה התרבה בשנים האחרונות, בעיקר בשל אובדן מספר רב מהן את בעליהן או מפרנסיהן.

נורهان אלחמד אמרה לאל-ג'זירה.net, שמספר רב מהמשפחות חיות כיום ללא מקור הכנסה, לנוכח הפסקת הסיוע שהועבר על ידי האונר"א, שנדרש להיות כ-30 דולר אמריקאי לכל אחד מחברי המשפחה כל 3 חודשים, לפני שהופסק לפני יותר משנה וחצי.

נורهان קראה להשקת תוכניות מיוחדות לתמיכה בנשים, באמצעות פרויקטים קטנים של עבודות נשות בית, כמו תפירה או הכנת אוכל ומאפים, דבר שיעזור להן לספק הכנסה שיקל על הקשיים הנוכחיים.

לאור תנאים אלה, פנו תושבי המחנה למחאות כדחף לאחר ניסיונות חוזרים להנחיל את בקשותיהם באמצעות ערוצים רשמיים. וחברתו של המחנה, איاس פלאחה, הדגיש שההפגנות הגיעו לאחר מספר ביקורים קודמים במטרה לדרוש לשפר את מצב השירותים בתוך המחנה.

תושבי המחנה דרשו להחזיר את הסיוע הכספי והלוגיסטי אשר הופסק מאז בערך שנה וחצי. התושבים הדגישו את הצורך לתמוך בתחום החינוך, הבריאות וניקוי השפכים, אך דרישות אלו "לא זכו לשום מענה ממשי", לדברי הפעיל פלאחה.

מצב מדאיג

בשיחתו עם אל-ג'זירה.net, אמר מנהל ענייני האונר"א בסוריה, אמניה מייקל איבי, שהמצב ההומניטרי של הפליטים הפלסטינים בדרعا "מעורר דאגה רבה", כשהוא מציין שהסיבה העיקרית לירידת הסיוע נובעת מ"חוסר מימון חמור", כשלא הצליח הארגון להבטיח אלא כ-10% מהמימון הנדרש לתוכניות ההומניטריות שלו בסוריה.

הוא הוסיף שהירידה בתמיכת המדינות התורמות, במיוחד הפסקת המימון מהארצות הברית, שהייתה תורמת ביותר מ-40% מהתקציב השוטף של אונר"א, הובילה להחלטות "קשות" שכללו צמצום או השהיית חלק מהסיוע הכספי והלוגיסטי.

בהקשר לשירותים הבריאותיים, איבי הודה שיש פערים בכיסוי הניתוחים, והדגיש שאונר"א נותנת עדיפות למקרים הדחופים ביותר, ועובדת עם שותפיה כדי לאבטח חלופות במסגרת המגבלות הקיימות.

הוא ציין שאונר"א ממשיכה לספק שירותי חינוך וטיפול רפואי בסיסי, למרות האתגרים, בנוסף לביצוע פרויקטים לשיפוץ דיור ושיפור התשתית בשיתוף עם ארגונים בינלאומיים.

לגבי ההפגנות שמארגנים התושבים, איבי אמר שהם מבינים את הבקשות של הפליטים ורואים אותן כהשתקפות של הלחצים שהם מתמודדים איתם, ואישר את המשך הקשר עם הקהילה המקומית "בתוך המשאבים הזמינים".

לאור המצב ההומניטרי המשתנה שפוגע בפליטים הפלסטינים במחנה דרعا, הם עדיין מקווים שהמהלכים הללו יוכלו להניע את הארגון לנקוט צעדים דחופים כדי להחזיר את המינימום של מרכיבי החיים ולהקל על סבל אלפי האנשים במחנה.

מקור: ערבים 48