תגובות בעקבות החמרת עונש המוות על פלסטינים בישראל – יוזמה בינלאומית לניטור עינויים

סדא ניוז - במהלך הראיון שכותרתו "עונש המוות לפלסטינים: התנגשות ישירה עם החוק הבינלאומי וזכויות האדם", השתתף גם השר לשעבר ברשות הפלסטינית, שדאד עטילי, ופרופסור לסוציולוגיה ומנהל מרכז הזכויות הבסיסיות באוניברסיטת ניקוסיה, ניקוס טרימיקלינייטיס, והחבר בפרלמנט ממפלגת אכי״ל וראש הוועדה הפרלמנטרית לזכויות האדם, יורגוס קוקומס.

נשמעו קריאות נגד החקיקה החדשה שאושרה בכנסת בעניין הטלת "עונש המוות על מחבלים" – אשר מותקפת בטענה שהיא מכוונת רק נגד פלסטינים מורשעים – במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה בשגרירות מדינת פלסטין בקפריסין, במעמד השגריר עבדולה עטארי.

באותו הזמן, הוכרז על יוזמה בינלאומית למעקב אחר עינויי ונסיבות המעצר של פלסטינים כלואים, בהשתתפות אקדמאים ובתמיכה מהשגרירות.

במהלך הראיון שכותרתו "עונש המוות לפלסטינים: התנגשות ישירה עם החוק הבינלאומי וזכויות האדם", השתתף גם השר לשעבר ברשות הפלסטינית, שדאד עטילי, ופרופסור לסוציולוגיה ומנהל מרכז הזכויות הבסיסיות באוניברסיטת ניקוסיה, ניקוס טרימיקלינייטיס, והחבר בפרלמנט ממפלגת אכי״ל וראש הוועדה הפרלמנטרית לזכויות האדם, יורגוס קוקומס.

השגריר פלסטין בקפריסין, עבדולה עטארי, ציין שהיוזמה החוקתית הישראלית הקשורה להטלת עונש המוות על פלסטינים בשטחים הכבושים גורמת ל"דאגה מיוחדת", והדגיש כי היא מתרחשת בזמן שבו "הנושא הפלסטיני הורד מן הפרק במידה רבה מהעניין הבינלאומי".

כמו כן ציין, "שהמציאות עדיין טראומטית", בהתייחסו למצב בגדה המערבית, שבו "ההתנחלות וההתקפות המתמשכות הן טראומטיות", וכך גם ברצועת עזה, שבה "המשבר ההומניטרי מחמיר והשחיטה נמשכת בכל יום".

מצידו, דיבר השר לשעבר ברשות הפלסטינית, שדאד עטילי, על מציאות רחבה יותר של אלימות והפרות, ואמר: "אני מגיע ממקום שבו השמדת עמים עדיין ממשיכה", "אני מגיע מהגדה המערבית שבה הסיפוח מתרחש כל דקה".

בהתייחסו לחקיקה שאושרה על ידי הפרלמנט הישראלי, ראה זאת לא כנוהל מבודד, אלא כעניין שמתקיים בתוך המערכת הבינלאומית כולה, והבהיר כי "זה לא חוק שקשור רק לפלסטין, אלא זה נוגע לחוק הבינלאומי, שיש להסדיר בכל הקשרים בעולם שבו אנו חיים".

הוא גם קרא להקה את הקהילה הבינלאומית להתערב, והדגיש כי חקיקה זו "מהווה הפרה של הכללים ששולטים בעולם כולו".

והציג פרופסור לסוציולוגיה ומנהל מרכז הזכויות הבסיסיות באוניברסיטת ניקוסיה, ניקוס טרימיקלינייטיס, ניתוח משפטי נרחב, ובו תיאר את החקיקה כהפרה בוטה של זכויות בסיסיות והפרה חמורה של החוק הבינלאומי.

הוא אמר כי הטלת עונש המוות פוגעת בזכות לקיום, בעקרון השוויון, ובערבויות למשפט הוגן, בעיקר במערכת שבה הפלסטינים נידונים בפני בתי דין צבאיים.

הוא הוסיף: "זה לא תיקון פלילי מבודד, אלא התגלמות חקיקתית של מערכת שכבר קיימת", והדגיש כי ארגון זה "מכוון אתני" ומקנה למערכת חוקית בלתי שוויונית, שבה "ישראלים ומאחזים מועלים במפורש".

כמו כן הוא ציין כי "כל גזר דין של עונש מוות במערכת כזו יהיה שרירותי ולא חוקי מההתחלה", והדגיש בעיות כמו שימוש בבתי דין צבאיים, חוסר ערבויות הגנה, ושימוש בעדויות סודיות.

הוא הוסיף גם שה"קהילה הבינלאומית לא צריכה להסתפק בנידוי, אלא עליה לפעול", והדגיש כי החובות של המדינות "אינן מסתכמות בהודעות דאגה", אלא מהוות התחייבות משפטית שלא לתרום להפרות או להעניק להן לגיטימציה, כאשר קיימות אינדיקציות לעבר פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

הוא הסביר כי יש צורך בפעולה מיידית כדי להגן על הפלסטינים הכלואים, באמצעות אמצעים כמו "לחץ לביטול החקיקה, הפעלת מנגנוני אחריות בינלאומיים, והטלת סנקציות ואיסור על מכירת נשק".

בהקשר זה, הודיע מר טרימיקלינייטיס על הקמת יוזמה בינלאומית לניטור עינויים ומעצר פלסטינים, והסביר כי היא תכלול אקדמאים ומומחים לזכויות האדם, ותשוב על תיעוד שיטתי של הפגיעות והבענות.

הוא הוסיף: "יש לנו אחריות לעצור את הרע הזה ולהתנגד לכל השתתפות או שיתוף פעולה עם המערכת הבלתי עומדת הזו".

כמו כן, השגריר של מדינת פלסטין הביע את תמיכתו בצעד זה.

من جانبه، وصف החבר בפרלמנט ממפלגת אכי״ל וראש הוועדה הפרלמנטרית לזכויות האדם, יורגוס קוקומס, את ההחלטה של הכנסת הישראלית כ"התנגשות ישירה עם החוק הבינלאומי וזכויות האדם".

הוא ציין כי החקיקה מחזקת "מערכת חוק כפולה", שבה פלסטיני הגדה המערבית נתון לחוק הצבאי, בעוד שהמאחזים הישראליים לא כפופים לו, והוסיף כי "מונח המשפט ההוגן אינו קיים תחת מערכת כיבוש".

כמו כן, הוא ציין נתונים המצביעים על כך שכ-9,500 פלסטינים כלואים בכלא הישראלי, "מתוכם אלפים כלואים ללא משפט".

מנגד, הוא דיבר על "חקיקה גזענית" מחזקת של "היררכיה אתנית וגזעית".
ובין זה, שלח מר קוקומס קריאה לממשלה הקפריסאית, כראש Council of the European Union, הזמנה לבטל את החוק הזה ולהעלות את שאלת השעיית הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל.

עם סיום הכנס, קראו הדוברים לקהילה הבינלאומית לעבור מעבר להודעות נידוי ולנקוט בצעדים ממשיים, כולל הטלת סנקציות והתערבות בינלאומית, על מנת לא להפר את הזכויות הבסיסיות.