הבנק העולמי: מלחמת המזרח התיכון גרמה להפסדים כלכליים חמורים

סדא ניוז - הבנק העולמי הודיע כי מלחמת המזרח התיכון הביאה ל"הפסדים כלכליים חמורים ודחופים", במיוחד עם סגירת מיצר הורמוז, ההרס שנגרם לתשתית האנרגיה, ועליית רמות המחירים, מה שגרם לדעיכת הזדמנויות הצמיחה במספר מדינות באזור בשנת 2026.

הבנק העולמי אמר בדו"ח שפורסם -היום רביעי- תחת הכותרת "העדכונים הכלכליים האחרונים באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה ואפגניסטן ופקיסטן" כי מלחמת המזרח התיכון היוותה "הלם נוסף לאזור שסובל כבר מחולשה בצמיחה הפרודוקטיבית, ירידת הדינמיקה הסקטוריאלית הפרטית, והאתגרים המתמשכים בשוק העבודה".

הוא הוסיף כי "יש צורך דחוף לחזק את הממשלתית ואת יסודות הכלכלה המאקרו, ולנקוט צעדים רציניים לתמוך ביצירת מקומות עבודה ברי קיימא ולהגביר את היכולת לעמידה לאורך זמן".

הבנק הזהיר כי, אם הסכסוך יימשך זמן ממושך, אז "ההשלכות הנוכחיות על האזור יחמירו בשל עליית מחירי האנרגיה והמזון, וירידת תנועת הסחר, התיירות וההעברות הכספיות", במיוחד במדינות שבהן התיירות מהווה מקור חשוב למטבע חוץ כמו לבנון ומצרים.

ירידת שיעור הצמיחה באזור

נכון להיום, הצמיחה צפויה להאט באופן כללי באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה מ-4.0% בשנת 2025 ל-1.8% בשנת 2026, שיעור הפחות ב-2.4% מהתחזיות של הבנק העולמי שפורסמו בינואר האחרון לפני התפוצצות מלחמת המזרח התיכון.

ירידה זו מתמקדת בכלכלות מועצת שיתוף הפעולה הערבי ועיראק, אשר הושפעו באופן ברור מהסכסוך.

וכנראה שצמיחת המדינות במועצת שיתוף הפעולה הערבי תירד ל-1.3% בשנת 2026, ירידה מה-4.4% לפי התחזיות של ינואר האחרון.

הבנק העולמי ציין כי כלכלות המדינות באזור, הרחק מקווי החזית של המלחמה, כולל מצרים, ירדן ופקיסטן, סובלות מהשפעות שליליות רחבות כתוצאה ממלחמת איראן.

מצרים, ירדן ופקיסטן, כולן מדינות המייבאות נפט, הושפעו מעליית מחירו, דבר שהשפיע על העלייה הכללית בעלות ההובלה, הייצור והשירותים, בנוסף להשפעות השליליות מהירידת תנועת התיירות וההעברות של עובדים במדינות המפרץ.

עליית מחיר הנפט מביאה ליותר לחצים על הכספים הציבוריים, עם עלייה בעלות ייבוא הנפט והגז, במיוחד אם נתמוך ביציבות מחירי האנרגיה באמצעות סובסידיות, כמו במקרה בטוניס.

"ירידה חדה בפעילות הכלכלית"

אושמן דיון, סגן נשיא הבנק העולמי לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה, אישר כי האתגרים שניצבים בפני מדינות האזור "אינם רק לשאת בעומסים אלא גם לבנות מחדש כלכלות יותר חזקות להתמודד עם אתגרים, לחזק את יסודות הכלכלה המאקרו, חדשנות, שיפור הגנת הממשלה, והשקעות בתשתיות, וליצור את הסקטורים המספקים הזדמנויות עבודה".

בהקשר זה ציין קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח על תחזיות הכלכלה העולמית כי "הפעילות הכלכלית יורדת בצורה חדה במדינות שבהן עולות מלחמות".

הקרן הבהירה בדו"ח שלה -שפורסם היום רביעי- כי בממוצע, "הפיתוח במדינות הנכנסות למלחמות יורד סביב 3% בהתחלה, וממשיך לרדת במשך כמה שנים, וההפסדים המצטברים מגיעים לסביבות 7% לאורך חמש שנים".

הקרן הוסיפה כי "באופן כללי, ההפסדים מהפיתוח הנובעים מהסכסוכים עולים על אלה הקשורים למשברים פיננסיים או אסונות טבע חמורים. הצלקות הכלכליות נמשכות גם אחרי שהות של עשור".

הדו"ח הסביר כי מצבי חוסר ודאות המתקיימים לצד המלחמות מביאים ליציאת השקעות כספיות ולהפחתת השקעות זרות ישירות. חובות אלו מעכבים את הממשלות במצבים של מלחמות לנסות להסתמך יותר על סיוע חוץ.

החמרת הלחצים הכלכליים המאקרו

קרן המטבע אישרה כי עלות המלחמות מביאה לירידה מתמדת בשער החליפין, הפסדים במכסה היקרה ועלייה באינפלציה, ובאופן כללי הלחצים הכלכליים המאקרו מחמירים במהלך המלחמה.

לעיתים קרובות המחירים עולים במהירות יותר מכולם יעד האינפלציה של הבנקים המרכזיים, מה שמניע את הרשויות המוניטריות להעלות את שיעורי הריבית, דבר שעלול להגדיל את עלויות ההלוואות וההלוואות האישיות עבור האזרחים.

קרן המטבע מזהירה כי מימון הגידול בהוצאות התקציב באמצעות הלוואות עשוי להמריץ את הכלכלה בטווח הקצר, אך זה עשוי גם להטיל לחצים על הקיימות של הכספים הציבוריים בטווח הבינוני, במיוחד במדינות שיש להן רמות גבוהות של חובות ומיועדות חלק משמעותי מהכנסותיהם לשירות חובותיהם וריביתם.

הקרן ציינה כי הוצאות הגנה הפכו להיות שכיחות יותר, במיוחד בכלכלות השוק המתפתחות והכלכלות המתפתחות.

היא ציינה כי "בזמן גידול רגיל, עולה ההוצאות הביטחוניות בכש-2.7 נקודות אחוז על התוצר המקומי הגולמי במשך שנתיים וחצי, כשכמעט שליש ממימון זה מגיע מהמחסור". ההוצאות הצבאיות עשויות להניע את הפעילות הכלכלית בטווח הקצר, אך גם להעלות את האינפלציה וליצור אתגרים גדולים בטווח הבינוני.

הקרן הבהירה בדו"ח שלה כי מצבי ההתאוששות הכלכליים מהמלחמה בדרך כלל "איטיים ושונים ותלויים עד מאוד בהחזקת השלום", והסבירה כי "כאשר השלום מחזיק מעמד, הפיתוח מתאושש, אך הוא שומר לעיתים קרובות על מוגבלות ביחס להפסדים בזמן המלחמה".

הקרן הדגישה כי "מאמצי ההתאוששות נעשים יותר יעילים כאשר הם נתמכים ברפורמות פנימיות כדי לבנות מחדש את המוסדות ואת יכולות המדינה, לחזק את הכללה של כל הקבוצות והביטחון, ולעסוק בעלויות האנושיות המתמשכות של הסכסוך", הכוללות את אלה שאיבדו את הלמידה והסובלים ממצבים בריאותיים שרירותיים ומחסור בהזדמנויות כלכליות.

מקור: אל-ג'זירה