הנפט קופץ ב-5% עם עליית ההתקפות על מתקני האנרגיה

SadaNews - מחירי הנפט עלו לאחר התקפות על כמה ממתקני האנרגיה החשובים ביותר במזרח התיכון, מה שהעלה חששות מהשפעה חמורה יותר של הסכסוך הנמשך זה כשלושה שבועות.

וחומרי הנפט "ברנט" עלו בכ-5.1% והתקרבו ל-113 דולרים לחבית, בעוד שהחוזה הפעיל ביותר עבור נפט "וווסטרן טקסס" נשאר בסביבות 96 דולרים. כמו כן, גז הטבעי האמריקאי קפץ ב-6.5%.

איראן תקפה יעד מרכזי עבור גז טבעי נוזלי בקטאר, שהוא אחד מכמה אתרי אנרגיה שהיא איימה עליהם, לאחר ההתקפות הישראליות שפגעו במאגר "פארס הדרומי" הענק שלה.

הנפט עלה בכ-50% מאז תחילת המלחמה שגרמה כאוס במזרח התיכון, כאשר התנועה במצר הורמוז הוגבלה, והופחת חלק נרחב מייצור הנפט והגז.

עם זאת, מגזר האנרגיה האיראני נשמר במידה רבה ללא נזקים עד כה, מה שעזר בהכנת סיכונים אפשריים שיכולים להשפיע בצורה גדולה יותר על האספקות הארוכות טווח.

סיכונים להסלמה שעשויים להוביל לעליות מחירים שיא

אמר הריס خورשיד, מנהל ההשקעות ב"קרובר קפיטל" בשיקגו: "השוק עדיין מקטין את הסיכונים ולא מעריך אותם במלואם, במיוחד את מהירות השינוי של ההסלמה לדפיקות ישירות רחבות יותר על תשתיות האנרגיה באזור".

הוא הוסיף: "אם זה יתפתח להתקפות ישירות, רמת 120 דולר לא תהיה תקרה, אלא נקודת התחלה, והגעה ל-140 עד 160 דולר לא תהיה כלל בלתי סבירה", בהתייחסו למחירי "ברנט".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי ארצות הברית לא ידעה על ההתקפה הישראלית על מאגר "פארס הדרומי", אך הוא איים "לקרוא את המאגרים לחלוטין" באמצעות כוחות אמריקאיים אם המתקנים בקטאר יסבלו מהתקפות נוספות.

הוא הוסיף מוקדם יותר השבוע, כי תקיפת התשתית הנפטית במרכז היצוא העיקרי של איראן באי חרק עדיין מהווה אופציה פתוחה, לאחר תקיפת מטרות צבאיות שם.

אמר וויל טודמן, עמית בכיר בתכנית המזרח התיכון במרכז ללימודים אסטרטגים ובינלאומיים, כי "הלחץ במצר הורמוז אומר כי הנשיא טראמפ לא יכול פשוט להכריז על ניצחון ולסגת, כי זה לא יפתור את הבעיה הבסיסית".

הוא הוסיף: "רבים מהאופציות שיש לטראמפ להפעיל לחץ על איראן עשויים להוביל לעליות מחירים גבוהות יותר באנרגיה, כולל ניסיון לשלוט באי חרק או לתקוף מתקני ייצור האנרגיה האיראניים".

נזקים רחבים במתקני הגז

הרשויות המקומיות אמרו כי עיר "ראס לאפאן" התעשייתית בקטאר, אשר מכילה את המתקן הגדול ביותר לייצוא גז טבעי נוזלי בעולם, נפגעה ל"נזקים רחבים" בעקבות התקפת רקטות, בעוד שהתקפה מאוחרת יותר גרמה לפרוץ אש.

מאגר "פארס הדרומי" הוא חשוב לאספקות לשוק המקומי, כמו גם לעיראק ולטורקיה הסמוכות, וגם מתקנים נפטיים ובתעשיות פטרוכימיות שקשורים אליו ספגו פגיעות באזור אסלאויה בתוך איראן.

אמר טום מרזיק מנסר, מנהל הגז האירופי והגז הטבעי הנוזלי ב"ווד מאקנזי", כי "ההתקפה על ראס לאפאן היא בדיוק מה ששוק הגז הנוזלי חשש ממנו, לאחר ההתקפות שהכו בפארס הדרומי באיראן, מוקדם יותר היום".

הוא הוסיף: "עדיין לא ברור איזה חלק מהמתקן התעשייתי נפגע, אך בכל מקרה זה יהיה בהתאם לתמיכה במחירי הגז כאשר השוק פתוח ביום חמישי".

בהקשר נפרד, אמרה אבו דאבי שהיא הפסיקה את הפעולות במתקני "חבזן" לגז לאחר שחלקרט רקטות גרם לנפילת חורבות. בחריין הכחישה דיווח של סוכנות "פארס" شبه הרשמית האיראנית, שציפתה לפגיעת מתקפת גז טבעי נוזלי.

מדיניות אמריקאית פוטנציאלית לריסון מחירים

אמרה "אר בי סי קפיטל מרקטס" כי ארצות הברית עשויה לשקול להטיל מס על ייצוא הנפט הגולמי או אפילו לאסור עליו, כדי להתמודד עם העליות במחירי האנרגיה שנובעים מהמלחמה, מה שתרם להרחבת הפער בין נפט "וווסטרן טקסס" לנפט "ברנט" העולמי. הפער התרחק עד שניצל מעל 12 דולר לחבית.

במסגרת המאמץ להתמודד עם עליית המחירים, השעת טראמפ זמנית חוק ימי בן מאה שנה שמכונה "חוק ג'ונס", במטרה להפחית עלויות הובלה של נפט, גז וסחורות אחרות בתוך ארצות הברית.

במקביל, נערך להיפגש סגן הנשיא ג'י די ואנס עם בכירים נוספים בממשלת טראמפ עם מנהלים בכירים בתחום הנפט ביום חמישי.