תומס פרידמן: טראמפ אין לו שום מושג איך לסיים את המלחמה עם איראן

SadaNews - הסופר האמריקאי תומס פרידמן אמר כי תקיפה של איראן והרס שלה לא יובילו בהכרח לשינוי השלטון ולא לשיפור עתיד המדינה, אלא אולי יובילו לכאוס נרחב, ויהפכו את המדינה לבלתי קיימת.

הכותב פותח את הטור שלו -בעיתון ניו יורק טיימס- בשחזור זיכרונותיו מביקור בטהראן בשנת 1996, כאשר שם לב לשלט "מוות לאמריקה" המוצב על קיר אחד מלונות, כסימן סמלי לעומק השנאה כלפי ארה"ב בתוך אדריכלות השלטון האיראני.

הכותב ציין כי קיווה אז שהשאיפה של הנוער האיראני לפתיחות כלכלית תתגבר על המדיניות של ההנהגה, אך זה לא קרה כי השלטון מבוסס יותר ממה שחשבו.

ופרידמן שאל לאחר פרוץ המלחמה האחרונה בין ארה"ב וישראל לבין איראן: מה אם מה שדרוש הוא בלתי אפשרי? ומה אם השינוי באיראן חשוב הרבה יותר ממה שמבינים המפקפקים במלחמה, אך באותו הזמן קשה הרבה יותר מכפי שהמעצבים של מלחמה זו מבינים?

הוא הסביר כי השלטון האיראני -למרות חוסר הפופולריות שלו אצל הרבה מהאזרחים- שורשי בכל מוסדות המדינה והחברה, מהעיריות ובתי הספר ועד לצבא, המגזר הבנקאי והמיליציות המקומיות, מה שהופך את ההפלה שלו בכוח צבאי לסיכון שיכול להכניס את המדינה -עם כ-90 מיליון תושבים- לכאוס מוחלט במקום לעבור לדמוקרטיה.

הצהרות סותרות

ושום דבר לא מדגים עד כמה שורש זה השלטון -לפי הכותב- יותר מהעובדה שאיראן החליפה את המנהיג העליון שלה Ali Khamenei -שהומת בתחילת המלחמה- בבנו Mojtaba Khamenei שאומרים גם שהוא מהקנאים.

ופרידמן רואה כי המלחמה החלה ללא מושג ברור לסיומה, והאשים את מה שהוא רואה כשאיפת שיטה עקבית מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

נראה כי הצהרות טראמפ על עתיד איראן סותרות -כפי שפרידמן רואה- כאשר הוא מדבר על שינוי השלטון, ואז אומר שהוא לא אכפת לו מהעתיד של איראן, ולמחרת הוא אומר שיהיה לו דעה על הבחירה במנהיגה הבא, ואז פותח את דלת המו"מ, ולמחרת הוא דורש "כניעה ללא תנאים".

ומכיוון שנטניהו רואה עניין פוליטי בשמירה על הסכסוך פתוח, יכול להיות -לפי הכותב- שהוא שמח להפוך את איראן לעזה גדולה נוספת, ולפשוט "לגזום את הדשא", כלומר לדכא את האיומים שם באופן קבוע, והוא תיאר את ישראל כספרטה המודרנית, כאשר ספרטה צריכה גירוי צבאי מתמיד.

ופרידמן הזהיר כי השארת ישראל במצב מלחמה עם איראן ועם תנועת ההתנגדות האיסלמית (חמאס) וחזבאללה מאפשרת לנתניהו להאריך את המשפט שלו באשמות שוחד, ולמנוע הקמת ועדת חקירה בגין כישלונו למנוע את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

יום אחרי

ופרידמן הודה כי התקיפות הצבאיות עשויות לפגוע ביכולות核יות והצבאיות של איראן, דבר שעשוי להגביל את האיום שלה על האזור, ולכן הוא רואה שהאפשרות החכמה ביותר היא להפסיק את הקרב לאחר שהתקיפות הללו משיגות את היעדים הצבאיים שלהן, ולתת את המרחב למה שהוא מכנה "מדיניות היום שאחרי היום הבא".

ומדיניות היום שאחרי יוצרת את הסכסוכים והדיונים הפנימיים שעשויים להיווצר בתוך האליטה השלטת באיראן, ובינה לבין החברה לאחר שהמלחמה תיפסק, ומניח פרידמן כי המתיחות תתרומם בתוך איראן עצמה בגלל ההפסדים הכלכליים והצבאים הגדולים שהמדינה ספגה.

והכותב מזהיר -במקביל- כי המשך ההפצצה יכול לגרום להרס התשתיות האזרחיות והסביבתיות באיראן, כגון מתקני מים ואנרגיה, דבר שעשוי להופך את המדינה לבלתי קיימת.

ופרידמן מסכם כי שינוי השלטון -אם יקרה- יגיע לרוב מתוך האליטה השלטת עצמה לאחר הפסקת המלחמה, ולא כתוצאה מהפצצה מתמשכת שמשתתפיה מקווים שתגרום אוטומטית להתקוממות עממית.

לכן, הכותב רואה כי הדבר הטוב ביותר שהאסטרטגיה הצבאית יכולה להשיג הוא לדחוף את איראן לכיוון פחות עוין, בעוד שהדבר הגרוע ביותר שהיא יכולה לגרום לו הוא להפוך אותה למדינה מתפוררת וכאוסית, תסריט שכוחותיו יהיו קטסטרופליים על כל האזור.

מקור: ניו יורק טיימס