תמונות הלוויין המיוצרות על ידי אינטליגנציה מלאכותית כאמצעי הטעיה במלחמת איראן

סדא ניוז - התמונה של בסיס אמריקאי הרוס בקטאר שפורסמה על ידי פלטפורמה חדשותית איראנית נראית כאילו צולמה בלוויין, אבל היא למעשה תמונה מזויפת שנוצרה על ידי אינטליגנציה מלאכותית, מה שמאשר את הגידול באיום שמהן נובעים מידע מטעה המבוסס על טכנולוגיה במהלך המלחמה.

והתפשטות האינטליגנציה המלאכותית הגנרטיבית מחזקת את יכולת המדינות והקבוצות הפרופגנדה לייצר תמונות משכנעות, הנראות כאילו צולמו מלוויינים במהלך סכסוכים, זהו כיוון שאליו מזהירים חוקרים מהשלכותיו הביטחוניות על הקרקע.

בעוד המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן, פרסמה העיתון "טהרן טיימס" תמונה המראה השוואה מפוברקת בין ציוד רדאר אמריקאי בבסיס בקטאר, לפני "הכוונה המוחלטת" ואחריה.

אבל התמונה הייתה למעשה גרסה תמונה מ"גוגל ארת" משנת 2022, המראה בסיס אמריקאי בבחריין שהוסרה בעזרת אינטליגנציה מלאכותית, לפי החוקרים.

ובין הראיות הוויזואליות שהיו לא גלויות מהשנייה הראשונה, היה שורה של מכוניות שעומדות באותם מיקומים בתמונה המקורית שצולמה בלוויין, ובזו המוזרה.

אך התמונה המוזרה זכתה למיליוני צפיות והפיצה דרך הרשתות החברתיות בכמה שפות, מה שמגלה את כישלון ההולכים בשיטה ההולכת ומתרקמת להבדיל בין אמת לשקר דרך פלטפורמות שהפכו לשיטף בתמונות ויזואליות המיוצרות על ידי אינטליגנציה מלאכותית.

בריידי אפריק, שהוא חוקר בתחום בינה מלוכדת פתוחה, מציין "עלייה בהופעת תמונות הלוויין המותאמות" ברשתות החברתיות בתגובה לאירועים גדולים, כולל מלחמת המזרח התיכון.

והוא מסביר כי "רבות מהתמונות המותאמות הללו נושאות סימנים ברורים על גילוי לא אופטימלי על ידי אינטליגנציה מלאכותית: זוויות מוזרות, פרטים לא ברורים ופיצולים שאינם תואמים את המציאות".

והוא מוסיף "נראה שהאחרים הם תמונות מעובדות ידנית, לעיתים על ידי הוספת סימני נזק או שינויים אחרים על תמונה מלוויין, שלא הייתה בהן פרטים כאלו מראש".

"התנגדות לצנזורה"

המומחה למלחמת מידע, טל האגן, מצביע על תמונה נוספת בלוויין שנעשית על ידי אינטליגנציה מלאכותית, שמראה מטוסים ישראליים ואמריקאיים שתקפו תמונה מצוירת של מטוס על הקרקע באיראן, בעוד שטהרן העבירה את המטוסים האמיתיים לאתרים אחרים.

הראיות הברורות כללו קואורדינטות לא מובנות שמהן ניתן לזהות את התמונה המזויפת שהופצה דרך פלטפורמות כמו "אינסטגרם" ו"תרדס" ו"אקס".

נמצאה על ידי "פרנס פרס" נוכחות של SynthID, שהיא חותמת מים סמויה המשתמשת כדי להבחין בין התמונות שנוצרו על ידי כלי גוגל לאינטליגנציה מלאכותית.

התמונות המזויפות של הלוויין הגיעו אחרי שמדי פלטפורמות מדיה חברתית הופיעו חשבונות מזויפים מפעילים של מודיעין פתוח שנראה כי מטרתן לפגוע בעבודת החוקרים הדיגיטליים המהימנים.

והוא אומר "בגלל הערפול במהלך המלחמה, עשוי להיות קשה מאוד לקבוע את היקף ההצלחה של ההתקפות של היריב. מודיעין פתוח מספק פתרון באמצעות התמונות שפורסמו בפומבי ותמונות לוויין, כדי להתנגד לצנזורה" במדינות כמו איראן.

והוא ממשיך "אך הן הפכו כעת ליעד עבור המפיצים של ההטעיה".

ויש דיווחים על תמונות מזויפות מלוויין שיצרו או שונו על ידי אינטליגנציה מלאכותית לאחר הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה ומלחמת הימים השמנע בין הודו לפקיסטן, בשנת 2022.

"אזהרה"

ואפריק מציין כי "תמונות הלוויין המותאמות, בדומה לצורות אחרות של שקר פוטנציאלים, יכולות להיות להם השלכות על הקרקע כאשר אנשים פועלים על פי המידע שמגיע אליהם מבלי לבדוק את אמינותו".

והוא מוסיף כי "יכול להיות לכך השפעות הנעות מהשפעה על דעת הציבור בנוגע לשאלה חשובה, אם המדינה צריכה להיכנס לסכסוך למשל, ועד להשפעה על שוקי ההון".

בעידן האינטליגנציה המלאכותית, תמונות הלוויין האמיתיות והמדויקות הנקלטות בזמן אמת, יכולות לספק למקבלי ההחלטות ראיות טובות בסיוע בשמירה של האיומים הביטחוניים, וקרץ לשקרים שמגיעים ממקורות שלא מהימנים.

ובזמן של התקפה שביצעו חמושים על שדה התעופה ניאמי בניז'ר לאחרונה, אמרה חברת "וונטור" המתמחה במודיעין לוויני, כי היא זיהתה תמונות המפיצות באינטרנט שנאמר כי היא מראות את הבניין האזרחי הראשי של שדה התעופה בוער.

והתמונות של החברה מלוויין סייעו להוכיח שהתמונות מזויפות ומיוצרות על ידי אינטליגנציה מלאכותית, כך דיווח תומי מקסטיד מ"וונטור".

ובו גאו מאוניברסיטת וושינגטון מסביר כי "כאשר מוצגת תמונה לווינית כהוכחה ויזואלית בהקשר של מלחמה, היא עשויה בקלות להשפיע על האופן שבו אנשים מפרשים את האירועים".

והוא מוסיף כי בזמן שהתמונות המיוצרות על ידי אינטליגנציה מלאכותית הולכות ונעשות יותר משכנעות, "חשוב מאוד לציבור להתייחס לסוג זה של תוכן ויזואלי בזהירות ובמחשבה ביקורתית".