אנליסטים: ההשלכות של תקיפה איראנית יכפו את עצמן על מציאות הכלכלה הפלסטינית המתרסקת

מיוחד ל"סדא ניוז": עם תקיפה צבאית של ארצות הברית ו"ישראל" לעבר מטרות איראניות, והתחלת תגובה טילית מכיוונה של טהראן על מספר מטרות באזור, הסיכון לפריצת מלחמה אזורית הפך למציאות, מה שיהיה לו השפעות כלכליות קשות, תלוי במשך המלחמה והתפתחויותיה ותוצאותיה.

אנליסטים מאשרים ל"סדא ניוז" כי מלחמה זו תשאיר השפעות כלכליות חמורות על הכלכלה הפלסטינית המתרסקת ממילא לאחר יותר משנתיים וחצי של מלחמת השמדה שהטיל הכיבוש הישראלי על רצועת עזה, והתקפות נרחבות על הגדה המערבית שהובילו לירידה כלכלית חסרת תקדים.

הכלכלן ד"ר ת'אביט אבו רוס אומר "בכל ודאות, השטחים הפלסטיניים מושפעים מכל הסלמה צבאית נגד איראן, משום שישנם ערוצים כלכליים ישירים ועקיפים בשל הקשר הצמוד עם הכלכלה הישראלית", ומציין כי מה שקורה בישראל ישפיע ישירות על המצב הפלסטיני, ובמיוחד בכל הנוגע לשרשראות האספקה הבינלאומיות. אבו רוס צפה ירידה בכוח הקנייה ועלייה במחירים אם המלחמה תימשך, בנוסף לכך שתהיה עלייה במחירי הנפט העולמיים, דבר שישפיע ישירות על מחירי הדלק והחשמל בפלסטין.

והדגיש כי ישראל עשויה לעבור לעצור את יתרת העבודה הפלסטינית בישראל וביישובים, דבר שעשוי להוביל לעוד תקלות נזילה בשווקים.

והצביע על כך שמשך המלחמה ואורך הזמן בה ניתן לסגור את מיצר הורמוז במהלך מלחמה זו יקבעו את דרגת הקשיים בשרשראות האספקה, דבר שיפגע בשווקים בפלסטין.

לטענתו, הכלכלן בתחום הכספים והכלכלה מואיד עפנה מציין כי התפתחויות המלחמה על איראן יכפו את עצמן על מציאות הכלכלה הפלסטינית במיוחד שהכלכלה כבר חלשה לאחר שנתיים ומשהו של מלחמת ההשמדה על עזה והיא תלויה בעיקר ביבוא, אם זה מתבצע מישראל או ממדינות העולם דרך ישראל.

עפנה ציין כי הכלכלה הפלסטינית מסתמכת על ישראל במוצרים האסטרטגיים שלה (דלק, חשמל), ולכן כל התפתחויות דרמטיות במלחמה עשויות להשפיע על מציאות הכלכלה הפלסטינית ועל שרשראות האספקה, במיוחד שבישראל תינתן עדיפות באספקה לצבאה ולגופים הביטחוניים שלה ולחברה הישראלית ולפלסטין לא תהיה עדיפות אם המלחמה תימשך זמן רב.

הוא הוסיף שסגירת המעברים והשערים תאפיין את תנועת הסחר הבין-פאלסטינית והאספקה, נכון הוא שהמלאי הסחורות בפלסטין זמין למספר חודשים, אך הפסקת האספקה עשויה להשפיע על המשך זרימת הסחורות דבר שדרוש ריסון ומעקב על ידי הגורמים הרלוונטיים.

לגבי התפקיד הנדרש מהמדינה, הוא אסטרטגי ונחוץ בשלב זה בדמות הקמת תא משבר ממשלתי ובשיתוף עם המגזר הפרטי והמגזר הבנקאי ומוסדות החברה האזרחית לניהול המשבר, במיוחד שהמשך המלחמה ואורכה אינו ידוע מה שמחייב ניהול של המצב הפנימי בעזרת ערוץ תקשורת מאוחד המתחייב לדווח על כך לכל כלי התקשורת הכוללים עדכונים על כל ההתפתחויות הנוגעות לאזרחים כמו שעות פעילות של המוסדות הרשמיים, האוניברסיטאות והבתי ספר, בנוסף להקמת ועדות חירום משניות בראשות המושלים כדי לפקח על המצב המהותי בעיקר פעולות מכירת דלק וגז כך שיבטיחו הוגנות הפצה ולמנוע זכויות יתר ולפקח על מכירת וקניית הסחורות הבסיסיות במישור של ממשלה ולא לסמוך על תרבות האזרח בלבד, כמו שישנה חשיבות לחזק את תפקיד הרשויות המקומיות דרך ריכוזיות נבונה כיוון שהן החזית במתן שירותים לאזרחים.

מהצד שלו, אומר הכלכלן ד"ר סעיד סברי שהמלחמה המתנהלת כיום אינה יכולה להיבחן כאירוע צבאי נפרד, אלא כהזדמנות אזורית עם השפעות כלכליות רחבות, מציין שהכלכלה הפלסטינית היא בראש העמידה מכלכלות המופיעות בפני השפעות אלו. היעדר ריבונות פיסקאלית וכספית, ותלות כמעט מוחלטת בחוץ בתחבורה ובסחר הופכת כל הסלמה אזרחית במהירות לחובתנו בשוק הפלסטיני.

הוא מציין כי ההשפעה הראשונה באה לידי ביטוי בעליית רמת אי הוודאות, דבר שמשפיע מיד על שער החליפין של השקל ועל תחזיות האינפלציה. כל ירידה בערך המטבע או עלייה בעלויות הייבוא עוברות ישירות למחירי הסחורות הבסיסיות, במיוחד מזון ודלק, בזמן שהאזרח הפלסטיני סובל באופן קבוע מהתכווצות הכנסה ועלייה ברמות האבטלה.

במקביל, החלו השווקים העולמיים להנחית מחירים בעקבות עלויות מלחמה בעבור אנרגיה, תחבורה וביטוח. הוא הסביר כי פלסטין, אשר כמעט כוללת את צרכיה האנרגטיים דרך ישראל, תקבל את העלויות הללו בלי שום כלי הקלה אמיתי, דבר שמעלה את עלויות הייצור ולוחץ על המחירים הסופיים, ומעמיק את העומס החברתי על המשפחות.

בראשית הפיננסים הציבוריים, רואה סברי כי מלחמות אזוריות בדרך כלל מובילות לסידור מחדש של סדרי עדיפויות קהילתיים, כך שהסיוע הפיתוחי יורד לטובת חומרי חירום וביטחוניים. הוא מוסיף "זה מחריף את המשבר הקיים בהחלט, לאור קיצוץ ההכנסות וחסר ההכנסות, ומגביל את יכולת המדינה להגיב חברתית וכלכלית". הוא מבהיר כי אי אפשר להפריד את ההתפתחויות הללו משוק העבודה והמסחר. כל הסלמה ביטחונית רחבה מגבירה את הסיכויים להחמרת ההגבלות על תנועה ומעברים, דבר שישפיע שוב על העבודה הפלסטינית הקשורה לשוק הישראלי, ועל תנועת היצוא והיבוא ויוביל להמשך ההקטנה ואי הוודאות במגזר הפרטי.

סברי חושב שהמלחמה המוטלת בישראל לא רק מוסיפה רק המשבר החדש על הכלכלה הפלסטינית, אלא מעמיקה מסלול קיים של פגיעות כלכלית, ומציין שבסיכון האמיתי אינו טמון באירוע הצבאי עצמו, אלא בהצטברות ההפתעות עלכלכלה מוגבלת למנ/manיפולה, שפתוחה לחלוטין לשינויים אזרחיים, מה שמוביל את האזרח הפלסטיני לשלם את מחירה עבור מלחמה שהוא לא היה בה צד, אך הוא משלם את תוצאותיה במלואן.

הכלכלה הפלסטינית ראתה הקטנה בשיעור של 28% בסוף שנת 2024. בעוד שהכלכלה הפלסטינית סבלה במהלך שנת 2025 מהרב שווקי של אכן, כך מצהיר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות הכספים בדו"ח משותף שהמוצר המקומי הגולמי ירד ב-24% לעומת מצבו בשנת 2023, דבר שמעיד על הירידה ממדי הנזק המצטבר שנגרם לכלכלה מאז תחילת המלחמה הישראלית שהובילה להפגעה בכושר הייצור, ולהמשך הקשיים בפעילויות הכלכליות.