מייק האקבי מזכיר את התורה בנוגע לגבולות "ישראל" על מנת להשתלט על המזרח התיכון

סדה ניוז - השגריר האמריקאי בישראל מייק האקבי עורר סערה רחבה לאחר התבטאויות שניתן במהלך ריאיון עם העיתונאי האמריקאי טאקר קרלסון, ואמר כי "יהיה זה מקובל" שישראל תשתלט על כל שטחי המזרח התיכון, בהתבסס על פירושים תנ"כיים נפוצים בתוך הזרם הלאומי הנוצרי בארצות הברית.

על פי העיתון גארדיאן, טען קרלסון במהלך השיחה כי "טקסט מהתנ"ך" מדבר על הבטחה אלוהית לאברהם לאזור גיאוגרפי שמתחיל מעמק מצרים ועד נהר הפרת, שטח שהוא אמר שהוא כולל חלקים נרחבים ממדינות המזרח התיכון, כולל ירדן, סוריה, לבנון, וכן אזורים בערב הסעודית ובעיראק.

בעוד שהאקבי גילה אי נוחות כלשהי לגבי ההתרחבות הגיאוגרפית המדויקת - כפי שאומר העיתון - הוא הודה כי מדובר "בשטח גדול מאוד של אדמה", והוסיף כי ישראל "היא אדמה שנתן אלוהים לעם שבחר", בהפניית אמירות לדimension הדתית לכאורה שהוא מתבסס עליה בעמדתו.

כששאל אותו קרלסון במפורש אם לישראל יש את הזכות להשתלט על השטחים האלה, ענה האקבי "זה יהיה מקובל אם הם יקחו את הכול", והוא אמירה שנראית כהשתקפות של נטייה אידיאולוגית ברורה שעוסקת פה בשיח דתי عقائדי.

גארדיאן ציינה כי הריאיון נערך בישראל במהלך ביקור של קרלסון שעורר בעצמו controversy, לאחר שהוא אמר כי הוא עבר טיפול "מוזר" בנמל התעופה בן גוריון, בעוד שעובדים ישראלים ואמריקאים הכחישו את זאת, ואישרו שהוא היה נתון בהליכי אבטחה רוטיניים.

בהקשר זה, הוציאה רשות שדות התעופה הישראלית הודעה בה הכחישה את מעצרו או עיכובו או חקירתו.

ההצהרות הללו מגיעות בהקשר של שינוי ניכר במעמדות הפוליטיים של קרלסון, שכן הוא החל להטיל ספק ברמת התמיכה האמריקאית בישראל, מה שהוביל אותו -לפי משקיפים- ממקום משפיע בתוך התנועה "נעשה את אמריקה גדולה שוב" (מאג"א) למקום פחות מרכזי בה.

מנגד, נחשב האקבי כנציג לזרם שמרני מסורתי המושיט תמיכה לישראל באופן חזק, במיוחד בקרב הציבור האוונגליסטי הימני בארצות הברית.

הויכוח התגבר לאחר תגובתו של ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט שהתקיף את קרלסון בחריפות באמצעות פוסט בפלטפורמת "איקס", ותיאר אותו כ"המוני", וקרא לא לאמץ אותו כמומחה בענייני ישראל.

האקבי הגן על הליך הביקורת בישראל, ויצא בהצהרה כי כל הנוסעים עוברות בדיקת דרכונים ושאלות אבטחה, כפי שקורה בכל מדינה.

מקרה זה משקף את ההתערבות ההולכת ומתרקמת בין השיח הדתי לפוליטיקה החיצונית האמריקאית במיוחד فيما שנוגע לישראל, כמו גם להדגיש את הקרעים בתוך הזרם הימני האמריקאי עצמו באשר לאופי התמיכה המוענקת לתל אביב ומגבלותיה.

זה קורה על רקע מאמצים של ישראל לזרז את ההתנחלות ולספוג את הגדה המערבית, כאשר הקבינט -בהצבעות ראשוניות- מאשר החלטות שמטרתן ליצור שינוי רדיקלי במציאות המשפטית והאזרחית בגדה, שאילתן על ביטול החוק הירדני שאוסר על מכירת אדמות פלסטיניות ליהודים, והשחרור על רשומות האדמות, והעברת הסמכויות לתכנון והבנייה באזורים רגישים -בעיקר בחברון- לממשל האזרחי הישראלי.

כמו כן, ההחלטות הרחיבו את סמכויות הביקורת וההרס כך שיכללו אזורים מדורגים "א" ו"ב", בשם הפרות בנייה או ענייני מים ועתיקות, מה שמאפשר לבצע פעולות החרמה והריסה אפילו באזורים שהכפופים באופן מנהלי וביטחוני לרשות הפלסטינית, במהפך חוקי המתואר כי קשה מאוד לחזור ממנו בעתיד.