דו"ח: העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין טורקיה לסעודיה מדאיגה את ישראל

תרגום סדא ניוז - אתר מעריב העברי דיווח כי השיפור ביחסים בין וושינגטון ואנקרה, לצד העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין טורקיה לערב הסעודית - נתמך על ידי ארצות הברית - מעורר דאגה רבה בישראל.

בהמשך, לפי תרגום סדא ניוז, "בעוד שהיא מרחיבה את השפעתה בסוריה ומחזקת את קשריה הביטחוניים עם עיראק, ירדן ולבנון, אנקרה שואפת להצטרף להסכם ביטחוני דומה לנאט"ו, שנחתם בין ערב הסעודית לפקיסטן, המדינה הגרעינית, בספטמבר 2025".

הדיווח מאשר כי מהלכים אלה אינם מקריים, אלא חלק ממדיניות ריאליסטית ומעשית שנוגעת לנשיא רג'ב טאיפ ארדואן, השואף ליצור בריתות אזוריות חדשות, שבהן תטול טורקיה תפקיד מרכזי שמקשר בין המזרח התיכון, צפון אפריקה ורצועת הים האדום, תוך תיאום הדוק עם ריאד ותמיכה אמריקאית גמישה.

האתר חיזק, לפי תרגום סדא ניוז, כי חיזוק היחסים עם ממשלת טראמפ, הכוללים בין היתר השקעות אמריקאיות המוערכות בין 3 ל-5 מיליארד דולר בתחומי האנרגיה, הביטחון והטכנולוגיה מתקדמת, לצד הקרבה ההדרגתית של אנקרה למדינות העולם הערבי והאסלאמי, והקמת הקשרים עם סעודיה, איחוד האמירויות, קטר, פקיסטן ומצרים, פותח בפני טורקיה מרחב רב לחיזוק השפעתה הביטחונית, הצבאית, הכלכלית והאידיאולוגית הדתית.

טורקיה פועלת כיום במגוון אזורי סכסוך בו זמנית, מהמדע התיכון ואפריקה, דרך הבלקן ועד מרכז אסיה והקווקז, כולל נגורנו-קרבאך, ומבוססת כמחוז כוח אזורי רב-תרמתי, חזק ויעיל. במקביל, מתעצב ציר טורקי-סוני חדש, הפועל במקביל לבלוק האסלאמי המתנגד לישראל בראשות קטר ואנקרה והאחים המוסלמים, ומצמצם בהדרגה את מרווח התמרון הישראלי בעניינים מהותיים: איראן, עזה, סוריה, וארגוני ביטחון האנרגיה האזוריים.

ציר זה מחזק באופן משמעותי את המיקום הגיאופוליטי של טורקיה על ידי מתן עדיפות לביטחון, יציבות והתפתחות אזורית על חשבון חיזוק הערכים הדמוקרטיים, ומעמיד את ישראל מול מציאות אסטרטגית חדשה, מורכבת ודינמית, ואתגר הרבה יותר מאופן שבו הכירה בעשורים האחרונים.

המגמות האסטרטגיות

בהקשר זה, שלושה צירים אסטרטגיים מרכזיים - צמצום ההתערבות האמריקאית הישירה בסוריה ובמזרח התיכון בכלל, העברת האחריות לביטחון בעזה לידיים של גופים בינלאומיים פעילים, והתמוטטות הדרגתית של איראן - מהווים מניע לחיזוק יכולת ההרתעה של טורקיה כלפי ישראל. הנשיא ארדואן רואה בטורקיה, כחברה בנאט"ו וכמי שמחזיקה בצבא השני בגודלו בברית, בנוסף לניסיונה המבצעי, טכנולוגיות מתקדמות ותעשיית ההגנה המתפתחת שלה, כזו המתאימה לחלוטין לברית האסטרטגית המתהווה בין ערב הסעודית לפקיסטן, הנחשבת ככלי להגשמת השאיפות לההגמוניה שלה במזרח התיכון ומחוצה לו.

במקביל, מועמדות טורקיה לחברות באיחוד האירופי ובפורום בריקס, לצד חיזוק קשריה עם רוסיה וסין - שמגיעות, בין היתר, לידי ביטוי בגדילת הסחר שהלך מ-6.7 מיליארד דולר בשנת 2002 ל-101 מיליארד דולר בשנת 2024 - מצביעות על מגמה ברורה להתרחק מהבריתות המערביות ולהפחית את התלות בהן.

מהלכים אלה הם חלק ממדיניות חוץ אסטרטגית ומרחיבה, במסגרת המעבר לעולם רב-קוטבי, שבו מתמודדות מרכזי כוחות אזוריים חדשים, המונעים על ידי אינטרסים תועלתניים ולא על ידי נאמנות היסטורית, ולעיתים שותפים גם יחד. דוגמה בולטת לכך היא הסכסוכים על ההשפעה בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות בערב.

חיזוק הקשרים בין אנקרה לריאד

העברת טכנולוגיות טורקיות מתקדמות לריאד, مقابل השקעות סעודיות בפרויקטים בתשתיות בתחומי האנרגיה המתחדשת, מינרלים קריטיים וכרייה ירוקה, מחזקת את הקשרים בין הצדדים.

 ובו בזמן, עסקאות ענק לרכישת מזל