טראמפ דורש להגביה את ריבית כרטיסי האשראי ל-10% למשך שנה

סדה ניוז - הנשיא האמריקני דונלד טראמפ קרא להטיל תקרה זמנית על שיעורי הריבית לכרטיסי אשראי של 10% במשך שנה אחת, החל מה-20 בינואר 2026, מבלי להציע פרטים לגבי המנגנונים החוקיים ליישום ההחלטה או כיצד לחייב את החברות בכך.

הוא אמר בהודעה בפלטפורמת "טראות' סושיאל": שהאמריקאים "נחשפו לניצול" מצד חברות כרטיסי האשראי, והוסיף: "לא נאפשר יותר לנצל את הציבור האמריקני", אך ההודעה לא כללה תמיכה מפורשת בכל הצעת חוק קיימת בקונגרס.

טראמפ העלה את ההבטחה הזו במהלך מסע הבחירות שלו לשנת 2024 שבו הוא ניצח, אך אנליסטים צמצמו אז את הסיכויים ליישומה, בהנחה שהטלת תקרה מחייבת לריבית דורשת חקיקה מהקונגרס.

ריבית וחובות שיא

ההזמנה הזו להטלת תקרה על ריבית כרטיסי האשראי הגיעה בזמן שעלות ההלוואה עדיין ברמות היסטוריות גבוהות, כששיעור הריבית הממוצע עומד כיום על כ-19.65%, לאחר שנגע בשיא של 20.7% בשנת 2024, מה שהופך את התקרה המוצעת של 10% להנחה של כמעט חצי בהשוואה לרמות השוק הקיימות.

במקביל, חובות משק הבית האמריקני עברו את ה-18 טריליון דולר, והחובות האשראיים עמדו על 1.23 טריליון דולר בסוף הרבעון השלישי של 2025, שהפכו לרמה שיא, כאשר כלכלנים מזהירים שהמשך הריבית הגבוהה עשוי להחמיר את הסיכון לפשיטת רגל, במיוחד בקרב משפחות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה.

חלוקות פוליטיות ומגבלות חקיקתיות

ההצעה עוררה תגובות מעורבות בקונגרס, למרות קיומו של דאגה משותפת בין שני המפלגות לגבי העלייה הגדולה בשיעורי הריבית על כרטיסי האשראי.

הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן אמרה כי קריאתו של טראמפ "חסרת טעם" בהעדר הצעת חוק מחייבת, והוסיפה: "התחננות לחברות כרטיסי האשראי להתנהג באחריות היא פשוט בדיחה", בהתייחסות למה שהיא תיארה כניסיונות קודמים של הממשל לצמצם את תפקיד הרשות להגנת הצרכן הפיננסי.

כמו כן, סנאטור דמוקרטי, ברני סנדרס, והסנאטור הרפובליקני גוש הולי העלו הצעת חוק משותפת שמטרתה לקבוע ריבית כרטיסי אשראי על 10% למשך 5 שנים, כחלק מחבילה רחבה יותר להקלת העומס על הצרכנים.

גם הנבחרות אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ואנה פולינה לונה הציעו הצעת חוק דומה בבית הנבחרים, כסימן לעניין דו מפלגתי בנושא.

כיום, לרפובליקנים יש רוב מוגבל בבית הסנאט ובבית הנבחרים, מה שהופך את העברת חקיקות מעוררות מחלוקות לעניין בלתי מובטח.

מנגד, הבית הלבן לא פרסם פרטים נוספים לגבי כיצד ליישם את ההצעה, והסתפק באמרה בפלטפורמות החברתיות שהנשיא "עובד על קביעת תקרה לריבית".

אזהרות מהסקטור הבנקאי

בהקשר זה, קבוצות לובי בנקאיות הביעו התנגדות חריפה להצעה, והזהירו כי הטלת תקרה של 10% עלולה להוביל ל"צמצום זמינות האשראי", ודחיפת הצרכנים לעבר חלופות פחות מוסדרות ויקרות יותר. הדבר נאמר בהודעה משותפת של מספר אגודות בנקאיות, בניהן אגודות המייצגות את הבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים הגדולים.

מנגד, מנהל קרן הגידול המיליארדר ביל אקמן, שתמך בטראמפ בבחירות האחרונות, תיאר את קריאתו של הנשיא האמריקני כ"שגיאה", על פי פוסט שלו בפלטפורמת X.

בנקים אמריקניים גדולים ומנפיקי כרטיסי אשראי, כמו אמריקן אקספרס, קפיטל וואן, ג'י פי מורגן, סיטי ובנק אוף אמריקה, לא הגיבו לבקשות לתגובה.

כך התלקח הוויכוח..

הוויכוח הנוכחי לגבי קביעת תקרה על ריבית כרטיסי האשראי, מגיע לאחר מאבק רגולטורי שהחל תחת ממשלת הנשיא הקודם אחרי שג'ו ביידן, כאשר משרד הגנת הצרכן הפיננסי האמריקני העביר כלל שמטרתו לקבוע את דמי ההשהיה על כרטיסי האשראי ל-8 דולרים בלבד, במקום ממוצע של כ-30 דולר, במסגרת מאבק רחב יותר נגד מה שהממשל תיאר אז כ"דמי שימוש לא הוגנים".

אולם, הכלל נתקל בהתנגדות קשה מצד הבנקים הגדולים וקבוצות הלובי הבנקאיות, שעתרו נגדו משפטית בטענה שהוא עובר את הסמכויות שהקנה חוק כרטיסי האשראי משנת 2009.

בצעד מעניין, ממשלת טראמפ תמכה בהתנגדויות הללו, וביקשה מבית משפט פדרלי לבטל את הכלל, באומרה שהוא לא חוקי ופוגע בהנגשת האשראי.

בשנת 2025, פסק שופט פדרלי לבטל את הכלל בפועל, תוך הסכמה עם טיעוני המגזר הבנקאי, מה שסיים למעשה אחת מהמאמצים הבולטים של ממשלת ביידן להחמיר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי, ופתח את הדלת לחדש את הוויכוח לגבי גבולות התערבות המדינה בתמחור שירותים פיננסיים והגנת הצרכן.