גינויים רחבים להכרה של ישראל ב"ארץ סומליה" ואזהרות על השלכות מסוכנות

סדה ניוז - ההכרזה על הכרת ישראל ב"רפובליקת ארץ סומליה" המופרדת כמדינה עצמאית עוררה גינויים ומחאות ערבים, אסלאמיים ואזוריים רחבים, כאשר ישנן אזהרות שהמהלך הזה מהווה "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי" ואיום ישיר על ביטחון המזרח האפריקאי ועל יציבות סומליה.

פורסמו עמדות רשמיות המגנות ממדינות ערביות ואסלאמיות רבות, כמו כן ארגונים אסלאמיים, ערבים ואפריקאיים פרסמו הודעות המגנות את המהלך הישראלי ומזהירות מהשלכותיו על האזור.

ביום שישי, ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם שמכירה רשמית באזור שהכריז על ניתוקו מסומליה מצד אחד בשנת 1991. משרד נתניהו אמר שההחלטה מגיעה "ברוח הסכמי אברהם", תוך הודעה על "הקמת יחסי דיפלומטיה מלאה" והסכמות לשיתוף פעולה בתחומי החקלאות והטכנולוגיה.

דחייה ערבית

הגינויים מהבירות הערביות והאסלאמיות זרמו, כאשר סעודיה הביעה את דחייתה להכרה ההדדית בין גורמי הכיבוש הישראלי ואזור ארץ סומליה, תוך כדי הדגשה שזה מחזק צעדים חד צדדיים מופרדים המנוגדים לחוק הבינלאומי.

השר החוץ הסעודי הודיע בהודעה על תמיכת הממלכה המלאה "לריבונות של הרפובליקה האחראית של סומליה ושל שלמות שטחיה".

מצרים גם גנתה את המהלך הישראלי, והשר החוץ בדר עבד אל-עטי, ביום שישי, בשיחות טלפון עם עמיתיו ממדינות רבות, הדגיש את דחיית קהיר את הכרת ישראל באזור ארץ סומליה המופרדת, וחזר על התמיכה המלאה באחדות השטחים הסומאליים.

קווית, ירדן ועיראק פרסמו הודעות שכללו את התמיכה המוחלטת בריבונות סומליה, כשהן רואות את המהלך הישראלי כהפרה בוטה על ריבונות המדינות וניגוד ברור לעקרונות החוק הבינלאומי ולמגילת האומות המאוחדות.

ירדן גם הביעה את דחייתה המוחלטת לכל ניסיונות فرض יצורים מקבילים מאיימים על אחדות סומליה.

חששות פלסטיניות

מנגד, משרד החוץ הפלסטיני הזהיר שהכיבוש הישראלי שואף לערער את הביטחון הלאומי הערבי, וחשף חששות משימוש באזור כיעד ל"גירוש" הפלסטינים מעזה.

המשרד הפלסטיני תיאר את המהלך הישראלי כאיום ישיר על הביטחון האזורי והערבי וניסיון לערער את יציבות המדינות הערביות והאפריקאיות.

השר התריע שהכוח הכובש כבר העלה את השם "ארץ סומליה" כיעד פוטנציאלי ליישום תוכניות גירוש כפוי נגד בני העם הפלסטיני, ובמיוחד מעזה, דבר שהופך את ההכרה הזו - לפי משקיפים - לחלק מסידורים גיאו-אסטרטגיים מפוקפקים.

אזהרה טורקית

מנגד, משרד החוץ הטורקי תיאר את המהלך כ"התערבות בוטה" בענייני סומליה, והאשים את ממשלת נתניהו בניסיון לייצא את המשברים שלה ולערער את היציבות האזורית.

ראש מחלקת הקשר בנשיאות הטורקית, פחר א-דין אלטון, אמר שההכרה הישראלית באזור "ארץ סומליה" המופרד נחשבת ל"הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", ומשקפת את המדיניות ה"לא אחראית" של הממשלה הישראלית.

גם דובר משרד החוץ הטורקי, אונקול קוצ'לי, תיאר את המהלך כ"דוגמה חדשה לפעולות לא חוקיות" של תל אביב, והצביע על כך שישראל, שעושה כל מאמץ למנוע הכרה במדינת פלסטין, מתערבת היום באופן בוטה בעניינים הפנימיים של סומליה.

עמדות הארגונים הערביים והאסלאמיים

בינתיים, מועמד האומות הערביות אחמד אבו אלעיט, ביום שישי, גינה את ההכרה הישראלית באזור המופרד, ולדבריו, המהלך של תל אביב מהווה פגיעה Provokativ, והיא לא מקובלת ועלולה לפגוע בביטחון האזור.

אבו אלעיט הדגיש בהודעה על כך שהאומות הערביות דוחים את המהלך הזה כמערכת חוקים במדינת החוק הבינלאומית, והפרת של עקרון אחדות השטחים וריבונות המדינות.

ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי הודיע על דחייתו הקטלנית להכרה הישראלית, תוך הדגשה של סולידריות עם סומליה בהגנה על האחדות הלאומית שלה.

בארגון הבהירו על "הצורך להקפید על עקרונות מגילת האומות המאוחדות ועל החוק הבינלאומי, אשר מאשרים כולן את הכיבוד של ריבונות המדינות החברות ושל השלמות הטריטוריאלית".

מארגון הכי שיתוף הפעולה גליסי גם תיארו את ההכרה הישראלית כ"מעבר מסוכן לעקרונות החוק הבינלאומי, והפרה בוטה של ריבונות הרפובליקה המפדרלית של סומליה ושל שלמות שטחיה".

המזכיר הכללי גאסם אלבדואי אמר שההכרה מייצגת "דוגמה מסוכנת" הפותחת את הדלת ליותר קונפליקטים במזרח אפריקה.

גינויים אפריקאיים

באפריקה, ארגונים אפריקאיים גינו את המהלך הישראלי; וההנחה הממשלתית למען התפתחות (IGAD) אישרה שכל הכרה חד צדדית מתנגדת למגילת האומות המאוחדות ולחוק המרכזי של האיחוד האפריקאי.

גם האיחוד האפריקאי דחה כל הכרה ב"ארץ סומליה", והדגיש שוב את מחויבותו העמוקה לאחדות סומליה וריבונותה. יו"ר ועדת האיחוד האפריקאי, מחמוד עלי יוסף, חזר על הדחייה המוחלטת להפר ריבוי הגבולות המורשת, והזהיר שהמהלך הזה מהווה "תופעה מסוכנת" המהווה איומים על פירוק מדינות האפריקאיות ולחידוש פרויקטים של ניתוק.

האיחוד, בהודעה ביום שישי, ציין שיוסף יידע על חששות בהרבה בהתפתחות האחרונות הנוגעות ל"ארץ סומליה", ומחדש את עמדת האיחוד האפריקאי הנחושה המתבססת על העקרונות המפורטים בחוק הבסיסי של האיחוד האפריקאי, ובמיוחד על כיבוד אי החמרת הגבולות המורשים בזמן העצמאות, כפי שהדגישה החלטת האומות המאוחדות בשנת 1964.