דו"ח: השלכות חמורות המאיימות על האזורים סביב ירושלים והערבה בשל "המשקל הקולוניאלי"

סעדה ניוז - דו"ח שהוכן על ידי המשרד הלאומי להגנת הקרקע ולהתנגדות להתנחלות מציין כי מחוז ירושלים נמצא שוב, כמו גם הערבה הצפונית, תחת התקפה קולוניאלית, עם השלכות רחבות וחמורות על עתיד האזורים סביב ירושלים, ועל האדמות החקלאיות הרחבות במחוז טובאס והערבה הצפונית.

הדו"ח הוסיף כי במהלך התקופה שבין ה-22 בנובמבר ועד ה-28 בנובמבר, החלה ממשלת הכיבוש להשתמש באמצעים שונים בשם ישויות שונות כדי לשלוט על האדמות הפלסטיניות, תוצאתם אחת היא חיזוק "הפרויקט הקולוניאלי" על חשבון הקרקע והקהילות הפלסטיניות המקומיות, לפעמים באמצעות מה שהם מכנים פקודות צבאיות ולפעמים באמצעות מה שהם מכנים פקודות שיפוטיות.

הדו"ח מציין כי השלטונות הוציאו לאחרונה פקודות צבאיות, אשר על פיהן יילקחו שטחים רחבים של אדמות במחוז טובאס והערבה הצפונית לצורך סלילת דרך צבאית, מתוך תפיסת אדמות, חלקן בבעלות פרטית וחלקן אדמות מדינה, השתרעות מאז אזור עין שבלי, דרך מישור אלביקיעה בדרום מזרח טובאס, ועיןון ליד מישור טובאס, ועד יזרעאל מזרחית לטובאס, על מנת להגיע מזרחה מכפר טיאסר מזרחית לעיר טובאס.

ההערכות לגבי אורך הדרך "הצבאי" הזה משתנות, כאשר מועצת ההתנגדות לגדר וההתנחלות מציינת כי לפי המפות המצורפות לפרויקט, אורך הדרך עולה על 22 קילומטרים, ותופס כ-1042 דונם מאדמות האזרחים, מה שהופך אותו ממסלול צבאי זמני למעבר אסטרטגי המתווה מחדש את התמונה הגיאוגרפית של הערבה הצפונית, ומקנה שלב חדש של סיפוח הדרגתי שמתבצע צעד אחר צעד מבלי להכריז באופן רשמי, ומשנה לגמרי את התמונה המערכתית east of טובאס, ומונע מהחקלאים ורועי הצאן גישה למישורי המזרח, שהם עמוד השדרה של החיים הכלכליים והסביבתיים באזור.

מקורות נוספים מציינים כי המטרה של תפיסת האדמות היא סלילת דרך צבאית מכיוון עין שבלי ועד מחסום טיאסר, באורך העולה על 40 קילומטרים, וכלי הצבא ממשיכים במבצע חפירה בכניסה המזרחית לכפר עין שבלי, במטרה להזיז את המחסום הצבאי אל המסלול המחבר בין שכם לטובאס ויריחו, ולקרב אותו לכפר, מה שיביא לבידוד המחוז מסביבתו, ולתפוס 180,000 דונם מאדמות המחוז, וזאת יחד עם חיזוק מדיניות הבדלה וההפרד שנוהגות בהן ממשלות ישראל, כחלק ממדיניות קריעת האזורים הפלסטיניים.

במקביל לפקודות הצבאיות הללו המיועדות למחוז טובאס והערבה הצפונית, במסגרת גניבת אדמות ביהודה ושומרון, והשתלטות עליהן בכוח, לטובת חיזוק הבנייה הקולוניאלית, חתם מה שמכונה מפקד האזור המרכזי בצבא הכיבוש, אבי בלוט, על 10 סמכויות שיפוט חדשות שעתידות להתרבות את ההתנחלות ביהודה ושומרון, ולהפוך מספר מאחזים, ферמות ורבעים קרובים להתנחלויות למתנחלים עצמאיים עם כל ההשלכות שעל כך.

בין הרבעים והמאחזים שהוסרו גבולם השיפוטי: גודר (טיבצ) במחוז טולכרם, "לשום" במחוז סלפי, "קרם רעים" שהיה רבע התנחלות בניסיון להפריד את המתנחלים מההתנחלות "תלם" במחוז רמאללה, ולהפוך אותו להתנחלות עצמאית, "ניריה" מזרחית לדיר עמר במחוז רמאללה, "אפוט", ферמה גלעד במחוז קלנסווה, "איבי הנחלה" במחוז בית לחם, פרשים (אל נווה) כמו גם תיקוני גבולות להתנחלויות "משואות" ו"הר עדר" במחוז ירושלים.

הצעד הזה הוא חלק מהמהלך הנקרא "גל הארגון", המנוהל על ידי "מינהל ההתנחלות" של שלטונות הכיבוש, מאז תחילת 2025 נחתמו 39 תחומים שיפוטיים חדשים, והוענקה מעמד רשמי ל-30 התנחלויות חדשות, כחלק מההחלטה של הממשלה להקים 50 התנחלויות חדשות ביהודה ושומרון, והגדרת תחום שיפוטי היא שלב מרכזי וחשוב בהקמת ההתנחלות, שכן היא מאפשרת הקמת תשתיות ופיתוח תכניות.

סמוטריץ' הגיב והצהיר: "אנו ממשיכים לחזק את ההתנחלות ולהפיץ את שורשיה בכל רחבי ארץ ישראל. הגדרת תחומי הסמכות היא צעד ציוני, ביטחוני ולאומי, המעניק יציבות ועתיד לעשרות אלפי אזרחים".

ביום שני האחרון הוציא צבא הכיבוש פקודה צבאית לתפוס יותר מ-77 דונם מאדמות תושבי הכפרים זיעה ועיסוי מזרחית לירושלים, ומדובר בצעד של מדיניות ישראלית המכוונת לגניבות האדמות בסביבות ירושלים המזרחית.

במקביל, הקימה קבוצה של מתנחלים ב-17 לחודש פינה חדשה בירושלים המזרחית, בשכונת צור באהר, לאחר שהיא קיפה שטח של 10 דונמים, והשפעת האדמה נמצאת באזור פתוח ליד הכביש המזרחי והשכונת צור באהר.

מקורות בעיריית הכיבוש בירושלים המזרחית מציינים כי הפרויקט קשור ככל הנראה לארגון ההתנחלות "אלעד", ונראה כי הקמת הפינה הזאת היא הצעד הראשון בדרך להקמת התנחלות, כאשר המתנחלים בשלב זה מנסים להגדיר את הקרקע ולשלוט עליה, באזור שמתייחס בשנים מתקדמות להסדרת בעלויות האדמות והמתנחלים טוענים כי הם רכשו אותן.

מחקר שנערך על ידי ארגון "במקום" שאינו ממשלתי, המתעד את פעולות ההתנחלות בירושלים המזרחית, מצביע על כך שהממשלה מנצלת את תהליך ההתנחלות בעיקר כדי לאפשר למדינה ולקבוצות ההתנחלות להשתלט על אדמות הפלסטינים בירושלים המזרחית, ולרשום אותן לפי חוק הסדרי בעלות שאושר על ידי ממשלת הכיבוש בשנת 2018.

נראה כי הממשלה מקדמת את פעולות ההתנחלות, במיוחד באזורים בהם טוענות הקבוצות הישראליות לבעלות, וסביר כי טענות המתנחלים לרכישה הביאו לקידום פעולות ההתנחלות בפועל.

גם בירושלים, השלטונות הודיעו על הריסת והפינוי של חנויות מסחריות, והצדקו של ההודעות על הריסת הבניינים הייתה שהבניינים שדורשים פינוי אינם חוקיים, ואין להם רישיונות בנייה, בעוד שהפלסטינים מקשרים אותם לפרויקט קולוניאלי שעובר בעיירת העיזריה.

כל החנויות שהומלץ על פינוי שלהן נמצאות באזור המוגדר כ-(ג') ומצוי תחת שליטת ישראל האזרחית והביטחונית, לפי "הסכמות" אוסלו בין הפלסטינים לישראלים.

צעד זה מהווה הרס כולל לכלכלה ולעניין האזרחים, הרי שמדובר לא רק בחנויות או באדמות האזרחים, אלא גם מעבר לכך בכיוון של פגיעה במגעים החברתיים, במיוחד בהקשר למימוש הפרויקט שאושר על ידי המינהל האזרחי באוגוסט האחרון, פרויקט "E1" לבנייה קולוניאלית חדשה, המשתרעת על פני שטח של 12 קילומטרים רבועים מזרחית לירושלים.

רשמית אין קשר ישראלי בין הודעות ההריסה והפינוי לבין הפרויקט הקולוניאלי הגדול, כך אומר אביב טטרסקי, חוקר בארגון "עיר עמית" הישראלי העומד נגד ההתנחלות, אך הוא רואה כי ישראל רוצה "לקחת את האדמות באזור (ג') בלי אנשים... מה שמוביל להגדלת מספר המתנחלים, ולפינוי ההתארגנויות הפלסטיניות".

בצעד שנע במשך זמן רב, אישרה ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ביום שלישי האחרון, בקריאה ראשונה, את הצעת חוק המאפשרת למתנחלים לרכוש נכסים בכל אזור ביהודה ושומרון ישירות מבלי לעבור דרך המינהל האזרחי של צבא הכיבוש, מה שמהווה צעד מתקדם בתוכנית הסיפוח של יהודה ושומרון, והכנסתה תחת ריבונות ישראלית.

כוונת הצעת החוק היא לבטל את החוק הירדני הנוגע להשכרה ומכירת נכסים לזרים, המיוחס ביהודה ושומרון, אשר המתנחלים רואים בו מגבלות שמפחיתות את יכולתם לשלוט באדמות ובנכסים ביהודה ושומרון בלי קשר לסיווג האזורים בו, ונושאת את השם "ביטול ההפליה ברכישת נכסי ביהודה ושומרון", לשנת 2023, והובלה על ידי חברי הכנסת משה סלומון מהמפלגה הציונית הדתית (סמוטריץ'), לימור סון הר מילך, מהמפלגת כוח יהודי (בן גביר), יולי אדלשטין (מפלגת הליכוד) וקבוצת חברי הכנסת.

ההצעה מבטלת את החוק הירדני הנוגע להשכרה ומכירת נכסים לזרים, המיוחס ביהודה ושומרון, ומאפשרת לכל מתנחל לרכוש זכויות נכסים באזורים "א", "ב" ו"ג", מבלי להזדקק לאישור של המנהל האזרחי.

נוכח הכיבוש של צבא הכיבוש והמתנחלים העברייניים ביהודה ושומרון, אמר מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם "בצלם" כי המצב ביהודה ושומרון הכבוש עובר פגיעה מוחלטת בחיי הפלסטינים בידי ארגוני המתנחלים העברייניים וכוחות צבא ישראל.

המרכז דיווח בדו"ח האחרון שלו, כי ישראל הרגה מאז אוקטובר 2023 כ-1004 פלסטינים, ביניהם 217 קטינים, ו-21 מהם נהרגו לפחות מירי מתנחלים.

ובהצהרות המדירה הכללית של "בצלם" יולי נובק, כי המצב מידרדר מדי יום, כתוצאה מהיעדר מנגנון פנימי או חיצוני המונע מישראל לבצע מה שהיא מכנה טיהור אתני ביהודה, והזמינה את הקהילה הבינלאומית לבטל את החסינות המוענקת לישראל ולהעמיד לדין את האחראים לעבירות נגד הפלסטינים.

נובק הוסיפה כי צבא ישראל נוקט במדיניות ירי מקלה ולא מוגבלת, הכוללת הפצצות אוויריות, וגייס וצבא אלפי מתנחלים ליחידות הגנה אזרחיות וגרונות כוננות בתוך ההתנחלויות.

היא ציינה כי המתנחלים המזוינים תוקפים את הפלסטינים מדי יום, שורפים בתים, גידולי חקלאות, גונבים והורגים, בעוד שרשויות אכיפת החוק הישראליות ממעטות לערוך חקירות נגדם, ולא נרשמו הרשעות משפטיות, למרות תיעוד רוב ההתקפות.