ראש המוסד לשעבר חושף פרטים על חדירה לאיראן וחיזבאללה ועל חיסול סולימאני ומגניה

סדנה ניוז - יוסי כהן, ראש שירות המוסד הישראלי שסיים את תפקידו לפני מספר שנים, חשף כי המבצע הביטחוני לחדירה לאיראן התחיל בתחילת שנות האלפיים, והוא תיאר אותו כהצלחה מרשימה.

לפי כהן, שהיה הבסיס למבצעים האחרונים, בספר שהוציא לאחרונה ונושא את השם "חרב החירות: ישראל המוסד והמלחמה הסודית", ישראל הייתה אז בעלת מידע על כך שהפקיסטן וווייטנאם מספקות ידע גרעיני לטהראן, ולפיכך האציל ראש המוסד הקודם מייר דגן, מפקד ליחידה חדשה שמטרתה לחשוף את הפרויקט הגרעיני האיראני ואת פרויקט ייצור הטילים הבליסטיים ולהשמידם.

כהן ציין כי אותה יחידה גילתה במסגרת עבודתה פרטים על כך שאיראן מספקת תמיכה לארגונים וזרועות כמו "חיזבאללה" ו"חמאס" ו"ג'יהאד האיסלאמי", ואם כן הייתה המשימה הראשונה הכנסת מכשור וציוד "מחדיר" ללב "חיזבאללה" (חלקם שימשו במלחמת 2006) וללב איראן, בנוסף לשימוש בנשק סייבר נגד האיראנים ובני בריתם.

הוא אמר: כך, יכלה היחידה לעקוב אחר פעילותם של מספר מנהיגי צבא ומדעני גרעין ולנהל תיק עבור כל אחד מהם, כולל הפרטים המדויקים ביותר על הרגליהם ועל התנהלותם היומית והאזורים שבהם הם מבקרים.

כהן נחשב לאחד מהוגי הדעות העיקריים של אותן משימות, כשהוא מציין בעצמו כי הציע מספר פעמים יוזמה להכות את איראן ואת "חיזבאללה", באופן עצמאי או על שניהם יחד, והראשי הצבאי הישראלי ששלט לאחר מכן התנגד לו אחד אחד. כך הוא אומר.

הוא ציין כי נתניהו, ראש הממשלה באותה תקופה, עמד עם ראשי המטות והניא את ההתקפה, בטענה שהיא עשויה להוביל למלחמה שבה ייהרסו מספר בניינים בערים הישראליות.

במקום אחר בספר, כהן מותח ביקורת על נתניהו על כך שהשיג הפסקת אש עם "חמאס" בשנת 2014, ואמר: "אז היה צריך לקבל החלטה לחסל אותה". אולם כהן מעניק מתנה גדולה לנתניהו כאשר הוא פוטר אותו מאחריות הכישלון ב-7 באוקטובר 2023 ומטיל את זה על ראשי יישובי הביטחון.

בנוגע לחיסול קאסם סולימאני, מפקד "משמרות המהפכה" האיראני, אומר כהן כי הוא הציע תוכנית מפורטת לכך שכל ראשי המודיעין אישרו, אולם מפקד הצבא אביב כוכבי התנגד, ונתניהו תמך בו, וביקש מכהן להודיע על כך לאמריקאים. הנשיא דונלד טראמפ (בממשלתו הראשונה) התעצב מההחלטה של נתניהו. גם ראש סוכנות המודיעין האמריקנית (CIA), ג'ינה האספל, הייתה לא מרוצה, ואמרה לכהן (לפי מה שמצטט), "הגנרלים אצלכם כמו הגנרלים אצלנו, לא אוהבים להילחם".

כהן אומר בתחום זה: "ביקרתי בביקור חירום בארצות הברית, והצגתי להם מידע רב מאוד על סולימאני. וכינו אותו (הנסיך הקטן), והאמריקאים בחרו בשם זה לקרוא למבצע החיסול. ואחרי שהצליח (בינואר 2020) האמריקאים העניקו לי מדליית הכרת תודה. ובמהלך מלחמת ה-12 ימים ביוני 2025, האיראנים נקמו על ידי ירי על ביתי בתל אביב".

על המלחמה ההיא, אומר כהן שהיא הביאה להרס יכולות ההגנה האווירית האיראנית, "והעדות לכך היא שאיראן לא פתחה באש על המטוסים הישראליים התוקפים, ולהרס רוב האורניום המועשר והמגנים המיועדים להחשת ההעשרה, והושגה הרתעה. כיום איראן כבר לא חסינה, והיא יודעת שישראל וארצות הברית שוחררו מהפחד של לפגוע בה". אלא שהוא תמה מדוע לא התקבלה ההחלטה בתל אביב או בוושינגטון, שעדיין לא נפלה, להפילו את "משטר המולות". במשפט אחד, בלי פרטים, אמר שהמלחמה האחרונה פספסה את ההזדמנות להפלת המשטר האיראני.

ובספרו, ובפרק השישי בפרט, מתאר יוסי כהן איך גייס סוכן לבנוני למוסד, שהיה קרוב לעימאד מֻגְנִיָה, שהא היה ראש אגף המבצעים ב"חיזבאללה", והוא אומר שהוא הניח עין על "אדם משכיל מאנשי החזית בבנון", שהיה מבוגר ממנו בעשרים שנה. לצורכי הספר, הוא נותן לו את השם בדוי "עבדאללה". הוא היה קרוב מאוד למפלגה. גילה כי האיש מחפש עתיד כלכלי בטוח שיבטיח את עתידו, באמריקה הלטינית.

כצעד נוסף זהירות, נפגש עמו בפגישה הראשונה כשהוא לא היה חמוש, אבל הוא השאיר אקדח בפגישה השנייה, ואז החיל עליו צופה מרחוק שעוקב אחר תנועותיו כאילו היה חוקר שעוקב אחרי עכבר במעבדה שלו. והוא גילה שהתספוק של עבדאללה ל"חיזבאללה" היה אידיאולוגי דרך האמונה הדתית, ובדרך אמונתו שהוא ממשיך להגן על לבנון, "וזה היה המטרה הגדולה".

התקופה הייתה בתחילת שנות התשעים. הכיסוי שמינהו קצין המוסד יוסי כהן לעצמו היה שהוא איש עסקים ארגנטינאי שמחפש שותף לביצוע פרויקט מסחרי במזרח התיכון. לאחר מספר פגישות, שבהן הרגיש כהן שהאיש אוהב אותו וסומך עליו, הוא הציע להיות שותפים.

לאחר מספר פגישות הוא הגיע עם הצעה על מהות העבודה, ואמר שיש חברה שמציעה להם לבצע עבודה חקירתית על "חיזבאללה", בתמורה לסכום הגון של כסף. במבט הראשון עבדאללה דחה את המשימה באופן קטגורני, וקטע את הקשר עם כהן למספר ימים. אך באופן מפתיע הוא חזר אליו והודיע על הסכמתו. וביחד הם ביקרו בישראל, סיירו בתל אביב, ולעבדאללה לא הייתה מושג ששותפו הארגנטינאי הוא קצין במוסד.

והמשימה הגדולה הייתה לדעת את גורלם של שני החיילים הישראלים; רחמים שיח ויוסי פינק, אשר נכלאו על ידי "חיזבאללה" לאחר שנלכדו במארב של המפלגה בשנת 1986. ברנד שמיד לאור, היועץ לביטחון למזכיר הגרמני הלמו קולה, היה מתווך בין ישראל ל"חיזבאללה" לגבי עסקת חילופי שוצע עליהם.

"חיזבאללה" סירב לחשוף אם הם מתים או חיים, וביקש כמה גדול מספר של אסירים לבנונים ופלסטינים. עבדאללה הצליח להביא את הידיעה האמיתית כי הם נפטרו מפציעותיהם. הדבר שינה באופן חמור את "מחיר העסקה". אז הבין כהן שעבדאללה הוא ציד יקר מאוד; יש לו קשרים מצוינים ויכולות גבוהות ונאמן בביצוע התפקיד.

אך החשוב יותר קרה בחודשים ובשנים הבאות; עבדאללה הצליח לאסוף מידע מדהים על עימאד מֻגְנִיָה שהיה נרדף ב-42 מדינות בעולם, וסומנה אליו ממשלת ארה"ב פרס בהיקף של 25 מיליון דולר למי שיביא מידע שיביא למעצרו, בשל אחריותו למותם של רבים מאמריקאים בלבנון. ישראל הייתה מעוניינת בחיסולו.

כהן לא מדבר הרבה על פרטי המבצע הזה, שהתבצע בשנה 2008 בדמשק, כאשר חוסל בפיצוץ מכוניתו. אבל ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הודה בשנת 2024, כי ממשלתו אחראית על המבצע, ושהתאית של המוסד היא זו שהכינה את התוכנית ויישמה אותה בשיתוף עם המודיעין האמריקאי.