דו"ח: ישראל מעוניינת בהפחתת המתיחות עם טורקיה בעזרת אמריקאית

סאדא ניוז - הخطاب הציבורי הישראלי מתאר את טורקיה כאויב, ויש נטייה לומר ש"טורקיה היא איראן החדשה" עבור ישראל, אך דו"ח חדש שפורסם על ידי "המכון לחקר הביטחון הלאומי" באוניברסיטת תל אביב היום, יום שני, מצא שהאמירה הזו בעייתית, "משום שהיא מצביעה על הפחתת האיום האיראני שעדיין קיים", בנוסף לכך ש"בין ישראל לטורקיה קיימות קשרים דיפלומטיים ושיתוף פעולה מודיעיני למרות שהם מוגבלים. כמו כן, טורקיה היא חברה בנאט"ו ויש לה קשרים הדוקים עם המערב, וגם אין עדויות לכך שהיא מבקשת להקים רשת ארגונים נגד ישראל".

הדו"ח ראה כי الخطاب הישראלי העוין לטורקיה "מעיד על חששות ישראליים מאנקרה במספר תחומים, ומרביתם נוגעים לנוכחות הטורקית המתרקמת בסוריה לאחר נפילת משטר אסד ולהשפעת טורקיה על הסדרים בעזה לאחר הפסקת אש, במיוחד אם ילווה בכך כניסת כוחות טורקיים במסגרת כוח בינלאומי לעזה", למרות שישראל כובשת שטחים סוריים מאז נפילת אסד ולא הפסיקה את הירי לגמרי בעזה.

ישנה דאגה בישראל לגבי מה שהדו"ח מתאר כ"עליונות טורקית במזרח הים התיכון אותה מעניק לה הצי שלה, בנוסף לכך שגובר כוחה הצבאי שנותן לה מעמד שמתחזק בוושינגטון ובבירות מערביות אחרות, ודבריה של אנקרה המחמירים" ביחס לישראל לאחר מלחמת ההשמדה בעזה.

לפי הדו"ח, הבעיה העיקרית בין ישראל לטורקיה "נובעת מכך שאנקרה רואה את הישארותה של חמאס ב'יום שאחרי' כמשתתף מרכזי גם אם מאחורי הקלעים, בעוד שישראל התנגדתי בכל המלחמה לכך שטורקיה תהיה מעורבת בהסדר בעזה" בטענה שטורקיה המשיכה לתמוך בחמאס לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, ושההצהרות הטורקיות נגד ישראל במהלך המלחמה היו חריפות יותר מביקורת מדינות אחרות.

אבל הדו"ח גם ציין ש"טורקיה הייתה שחקנית חשובה בלחץ על חמאס להסכים להפסקת אש, באוקטובר שעבר", וכי הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, רואה בנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, "דמות המסוגלת לפתור לו בעיות במזרח התיכון ו'להפסיק מלחמות', והיוחס ההצלחה בשחרור כל החטופים החיים למאמצים של הנשיא הטורקי".

ישראל חוששת מהנוכחות הצבאית הטורקית במרכז ובדרום סוריה ומהכנסת מגבלות על פעולות חיל האוויר הישראלי באוויר הסורי. הדו"ח ציין את החשש הישראלי ש"צפוי שחלק מהדרכים המסחריות והאנרגיה שטורקיה מנסה לקדם שם יתעקלו סביב ישראל באופן שמהווה סיכון על פרויקטים שישראל מעוניינת בהם, בין השאר אלה שקשורים לפיתוח מסדרון הודו – מזרח התיכון – אירופה".

הדו"ח ראה שה"התפתחויות בזירה הסורית מצביעות על חששות טורקיים וישראלים ממפגש אווירי ביניהם. והמוכנות לשני הצדדים לפעול בעזרת 'קו חם', שהוקם לאחר מגעים בין פקידים טורקיים לישראלים בבאקו, בעידוד אמריקאי, היא אות ברור לכך ששני הצדדים נרתעים מהתנגשויות ישירות. ישראל וסוריה מתקדמות לקראת הסכם ביטחוני שצפוי גם לתרום להנחה מסוימת בין ישראל לטורקיה בזירה הסורית".

למרות החרם הכלכלי שהכריזה טורקיה נגד ישראל, במאי 2024, ועדיין בתוקף, הדו"ח ציין שמשך הזמן הזה המשיכו המוצרים הטורקיים להגיע לישראל דרך מדינות שלישיות וסוחרים פלסטינים. "ועובדת היות סך הסחר ממשיך במידה רבה למרות המגבלות, מצביעה על העניין הרב של אנשי העסקים משני הצדדים לסחור ביניהם", למרות שהטיסות בין הצדדים נעצרו לאחר תחילת המלחמה בעזה.

על פי הדו"ח, "אי אפשר להתעלם מהגברת הכוח הצבאי של טורקיה. אנקרה התמקדה בשלוש מגבלות בצבא הטורקי ופועלת במהירות כדי לפתור אותן, במיוחד בעקבות הלקחים שלמדה ממלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן".

אחת מהנקודות החלשות היא גיל המטוסים המפציצים וצריך לרכוש מטוסים חדשים. בחודש שעבר, טורקיה חתמה עם בריטניה על רכישת 20 מטוסי "יורופייטר טייפון", והיא עומדת לקנות 24 מטוסים משומשים מסוג זה מאיחוד האמירויות, במטרה להתגבר על בעיית הזמן לרכישת מטוסים חדשים.

כמו כן, טורקיה מתקדמת בתחום ההגנה האווירית ומעוניינת לבנות מערכת "האיירון דום", והרחיבה מאוד את האישורים לבניית מקלטים ברחבי המדינה. במהלך המלחמה בין ישראל לאיראן, הצהיר ארדואן על הצורך שטורקיה תצטייד בטילים בליסטיים בינוניים וארוכי טווח לצרכי הרתעה, לפי הדו"ח.

הדו"ח מצא כי "יש עניין בישראל שהממשל האמריקאי יהיה מעורב בשקט המתיחות בין ישראל לטורקיה. ובפועל, מתברר שהעורבות של הנשיא טראמפ ורמות גבוהות בממשל האמריקאי יכולות לסייע לכך בשלב הזה".

אבל הדו"ח הוסיף ש"על ארצות הברית להכיר גם בכך שישראל לא תקל בעמדתה נגד نشر כוחות טורקיים במסגרת כוח היציבות הבינלאומי שנבנה בעזה בעקבות חוסר האמון העמוק בין המדינות".