הנושאת מטוסים האמריקאית מדליקה את הקאריבים.. ונצואלה מגייסת 200 אלף חיילים ומאיימת במענה

סדא ניוז - אזור הים הקאריבי עובר מתיחות גוברת לאחר שמשרד ההגנה האמריקאי הודיע על הגעת נושאת המטוסים "יוס''ס גרלד פורד", הנושאת את המטוסים הגדולה והחדשה ביותר בעולם, אל מול חופי אמריקה הלטינית, במהלך שמוושוושטון מתארת כחלק ממבצעי مكافحة סחר בסמים, בעוד שונצואלה רואה את זה כעלייה במתיחות צבאית ואיום אימפריאלי ישיר.

הפיקוד הדרומי של צבא ארצות הברית הודיע כי הקבוצה התוקפנית של הנושאת נכנסה לתחום פעילותה באזור הקאריבי ב-11 בנובמבר, בהתאם לפקודות קודמות שהתקבלו בסוף אוקטובר, ומציינת כי המשימה מכוונת ל"תמוך בביטחון האזורי ולמנוע מארגונים פשעיים חוצים גבולות".

הנושאת כוללת ארבעה ריבועים של מטוסי קרב ושלוש משחתות מצוידות בטילים מונחים, כחלק מההגברת הצבאית האמריקאית באזור מאז אוגוסט כוללים שש ספינות מלחמה.

מנגד, ונצואלה הודיעה על התגייסות צבאית רחבה שכללה כוחות קרקע, אוויר, ים וטילים, בנוסף ליחידות של המיליציה הבוליברית, במהלך שהיא אמרה שהיא מכוונת ל"לענות על האיומים האימפריאליים האמריקאיים".

שגריר ההגנה הוונצואלי ולדימיר באדרינו לופז, אישר כי יותר מ-200 אלף חיילים משתתפים באימונים הללו, והדגיש כי מדינתו "מאובטחת ומוגנת" ושיש לה כוונה להגיב על כל תוקף פוטנציאלי.

בשבועות האחרונים, ביצעה ארצות הברית כ-20 תקיפות אוויריות על סירות שחשדו כי הן מעבירות סמים, מה שהביא למותם של למעלה מ-70 בני אדם, בעוד שלפעולות הללו עוררו ביקורות נרחבות ממדינות כמו האומות המאוחדות, רוסיה ומדינות באזור, שהחשיבו אותן כ"לא חוקיות ומהוות מתקפות מחוץ לאזורי שיפוט".

רוסיה, בעלת ברית בולטת של קראקס, גינתה את ההתקפות הללו ותיארה אותן כ"בלתי מקבלות", וטוענת כי וושינגטון משתמשת בתירוץ של מלחמה בסמים כדי להצדיק את פעולותיה הצבאיות בקאריביים.

העלייה הזו מתרחשת במקביל לסיום פסגת קבוצת המדינות של אמריקה הלטינית והקאריביים עם האיחוד האירופי בקולומביה, שבה הדגיש הדו"ח הסופי את הסירוב להתערבות צבאית בענייני המדינות הפנימיים, והביע תמיכה במה שכונה ההסכם לשלב הראשון לסיום המלחמה בעזה, עם גינוי ההסלמה הישראלית ביהודה ושומרון ובזרח ירושלים.

עוקבים מזהירים כי המשך הגיוס הצבאי האמריקאי בקאריביים, לעומת הגיוס הוונצואלי הפנימי, עשוי להוביל למפגש חסר תקדים באזור מאז עשרות שנים, לנוכח חפיפות האינטרסים המקומיים והבינלאומיים בין וושינגטון, קראקס ומוסקבה.