הריגת אסיר מג'נין בתוך בתי הכלא של הכיבוש

סדא ניוז - הוועדה הציבורית לענייני אזרחות הודיעה הן לוועדת ענייני האסירים והמשוחררים והן לעמותת האסיר על ההריגה של האסיר מוחמד חסין מוחמד גואדרה (63) מג'נין.

הכיבוש עצר את השהיד גואדרה בתאריך 6/8/2024, והוא נשאר עצור מאז אז בכלא "ג'נוט" (נפח וראימון לשעבר), והוא אביו של העציר המנהלי סמאח גואדרה, ואביו של האסיר המשוחרר המגורש למצרים שדי גואדרה ששוחרר במסגרת עסקת החליפין שהתרנמה בתחילת השנה הנוכחית.

הוועדה ועמותת האסיר אישרו, כי ההריגה של האסיר מוחמד גואדרה מתרחשת על רקע ההסתה המערכתית שמנוהלת על ידי ממשלת הכיבוש, בראשותו של השר הפאשיסטי "איתמר בן גביר", שמנסה לחוקק חוק להוצאות להורג של אסירים, ומתרברב בפשעיו נגדם, בזמן שהאסירים הפלסטינים נחשפים לאחד מההיבטים הקשים ביותר של מלחמת ההשמדה הכוללת והמתמשכת בתוך הכלאים הישראליים.

וביצוע הרצח של השהיד גואדרה מתווסף לשרשרת הפשעים המורכבים שמבצע מנגנון הכיבוש נגד האסירים, במטרה להרוג אותם לאט ולשבור אותם נפשית ופיזית.

ושתי הארגונים ציינו, כי לאחר הסכם הפסקת האש, הגברת ניהול הכלאים של הכיבוש החריפה את הפשעים וההפרות שלה, כאשר העדויות והעדויות של האסירים המשוחררים הפכו לעדויות מוחצות על פשעי העינויים המורכבים ופעולות ההוצאות להורג בשטח בתוך הכלאים, דבר שנראה בבירור בגופות השהידים שהוסרו במסגרת ההסכם.

עם הריגתו של העציר מוחמד גואדרה, מספר השהידים בתנועה האסירת מאז תחילת מלחמת ההשמדה מגיע ל-(81) שהידים שמזהים את זהותם, על רקע המשך הפשע של ההסתרה הכפויה הפוגע בעשרות עצורים.

שלב זה בהיסטוריה של התנועה האסירת הוא השלב הדמי ביותר מאז שנת 1967, כאשר מספר השהידים שזוהו מזה שנת 1967 ועד היום הוא (318) שהידים, בהתאם לנתונים המגובה אשר ישנן אצל מוסדות האסירים. כמו כן, מספר האסירים שהכיבוש מחזיק בגופותיהם לפני המלחמה ואחריה הגיע ל-(89) גופות, מתוכן (78) לאחר המלחמה.

שתי הארגונים החמירו את טענותיהם במובן שסף ההריגות של האסירים והעצורים בצורה זו הבלתי נתפסת מאשר כי מנגנון הכלאים הישראלי ממשיך לבצע את מדיניות ההריגות האיטיות, כשלא עובר כמעט חודש מבלי שאחד מהאסירים יוכתם לשהיד.

בעוד הפשעים היומיים נמשכים בתוך הכלאים, ממספר השהידים צפוי לעלות, במובן של החזקת אלפי אסירים בתנאים חסרי מינימליים של מחייה, וחשיפתם להפרות מתוכננות הכוללות: עינויים, רעב, התקפות פיזיות ומיניות, פשעים רפואיים, והפצת מחלות מידבקות בראשן מחלת הגירוד (סקביאס) ששבה להתפשט בין שורותיהם, ולא לדבר על מדיניות של חסימות ושוד חסרות תקדים בעוצמתן וברמתן.

הוסיפו שני הארגונים, כי ההוצאות להורג המיועדות לעשרות מעצורים, מאשרות את אופי הפשעי של מנגנון הכיבוש, כשצילומי גופות האסירים שהוסרו לאחר הפסקת האש מהוות הוכחה ברורה על ממדי הפשעים שנעשו כלפיהם בשטח.

ועדת ענייני האסירים והמשוחררים ועמותת האסיר הטילו על ממשלות הכיבוש את האחריות המלאה על הריגתו של העציר מוחמד גואדרה, והן חידשו את קריאותיהם להוועדה המשפטית הבינלאומית לנקוט בפעולות אפקטיביות להעניש את מנהיגי הכיבוש על פשעים המלחמה שנעשו כלפי האסירים והעם הפלסטיני.

כמו כן, הן דרשו להטיל סנקציות בינלאומיות ברורות שיבודדו את הכיבוש, יחזירו לתהליך המשפטי הבינלאומי את תפקידה המרכזי לשמו הוקמה, ויסיימו את מציאות הייאוש הנורא שתקפה אותה במהלך מלחמת ההשמדה, ולא לדבר על סיום מציאות החסינות שעדיין נהנתה ממנה "ישראל" הודות לתמיכת כוחות בינלאומיים שמתנהלים איתה כישות מעל החוק והאחריות.