"יוניסף" מזהירה מאובדן דורות שלמים עם קריסת מערכת החינוך בעזה

סדא ניוז - מנהל "יוניסף" האזורי למזרח התיכון, אדואר פיגבידר, הזהיר מפני הסיכון לאובדן דורות שלמים בעזה המוקפת והפגועה, שבה מערכת החינוך חווה "קריסה" לאחר שנתיים של מלחמה.

פיגבידר אמר ביום חמישי בירושלים לאחר ששב מהאזור, "זו השנה השלישית ללא בתי ספר", והוסיף, "אם לא נתחיל במעבר אמיתי לכל הילדים בפברואר, נגיע לשנה רביעית, ואז נוכל לדבר על דור אבוד".

הוא ציין כי מאז כניסת השקט האש בעשירי באוקטובר, הצליחה "יוניסף" ושיתופיה במערכת החינוך "להחזיר כשליש ממספר הילדים שהיו אמורים להיות בבתי הספר למוקדי חינוך זמניים".

אך הוא דיבר על למידה ולא על חינוך, שכן "85% מבתי הספר נהרסו או הפכו לבלתי מתאימים לשימוש", בעוד שחלק מבתי הספר שנשארו משמשים כמקלטים לפליטים.

גם הילדים והמורים נתקלים בקשיים בתנועה המתמשכים בגלל העקירה והפעולות הצבאיות, בזמן שרוב המורים עסוקים בהבטחת מזון ומים למשפחותיהם.

מערכת החינוך בעזה, שבה כמעט חצי מהאוכלוסייה מתחת לגיל שמונה עשרה לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, סבלה בעיקר מעומס יתר.

לפי פיגבידר, מתוך כ-300 בתי ספר אשר שייכים לרשות הפלסטינית, כ-80 זקוקים לשיפוץ, בעוד ש"142 בתי ספר נהרסו לחלוטין" ו"38 בתי ספר בלתי נגישים לחלוטין" כי הם ממוקמים באזור שבו ממוקם הצבא הישראלי.

"מרוץ נגד הזמן"

מרכזי הלמידה הזמניים מוקמים בבתי ספר או בקרבת מחנות הפליטים, בתוך אוהלים או חדרים מוכנים שחסרים אפילו חלונות.

כאשר לפעמים משתמשים בכיסאות ובקופסאות קרטון או בקרשים כשולחנות, אמר פיגבידר, "לא ראיתי את כולם יושבים בנוחות מעולם", והצביע על כך שחלק מהילדים יושבים על הרצפה או על שטיחים, וכותבים על לוחות או אפילו על חתיכות של אבנים או פלסטיק.

הוא הוסיף שהשיעורים "נמסרים במסלול מתחלף של שלושה ימים בשבוע, למספר שעות בבוקר או אחר הצהריים" וכוללים שלוש מקצועות בלבד: מתמטיקה, קריאה וכWriting.

והוסיף ש"המטרה היא לא להפסיק את הקשר עם החינוך, чтобы לשמור על הילדים יציבים", כשהוא טוען שזה "מרוץ נגד הזמן" כדי "להחזיר את החינוך לעדיפות עליונה".

פיגבידר המשיך ואמר שהחינוך "הוא כלי להחזרת הלכידות החברתית" לילדים שסובלים כול הם כמעט מהלם נפשי וזקוקים לתמיכה.

הרופאה חנן בלחי מארגון הבריאות העולמית הזהירה בשנה שעברה מפני "השפעה עצומה על הבריאות הנפשית" של ילדים בעזה ו"הפצת הפרעות לאחר טראומה".

מצידה, סוכנות האומות המאוחדות לסיוע ולתעסוקת פליטי פלסטין (אונרא) הודיעה ב-18 באוקטובר על השקת "השנה הלימודית החדשה באינטרנט" במטרה להגיע ל-290,000 תלמידים.

אך שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אמר ביום שישי שאונרא "שהפכה לזרוע של חמאס לא תהיה לה שום תפקיד" לאחר המלחמה.

ישראל אסרה על פעילות הסוכנות, בטענה כי חלק מעובדיה היו מעורבים במתקפה המתרחשת ב-7 באוקטובר, והאשמות אלה נדחו על ידי בית הדין הבינלאומי שציין כי הן חסרות ראיות.

"התקווה"

פיגבידר ברור שאחת מ prioridades החשובות היא שישראל תאפשר כניסת חומרי בנייה הכרחיים להקמת בתי ספר כמעט קבועים, בנוסף לציוד חינוכי שנחשב מצד ישראל כלא חיוני.

ארגון הבריאות העולמית אישר ביום חמישי כי הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה עדיין "אינו מספיק", ו"הרעב לא מתמתן".

פיגבידר שאל "כיצד ניתן לשפץ כיתות ללא בטון? אנחנו גם זקוקים למחברות, ספרים, כלי כתיבה וציוד מינימלי הנדרש".

הוא הוסיף כי "מזון זו שאלה של הישרדות, בעוד שהחינוך הוא התקווה".

הוא ציין כי הושפע מאוד ממה שאמר מה שהוא תיאר כהתמדה של הקהילה בעזה "לארגון מחדש של חייה, לנקות את ההריסות, לפתוח שוב את החנויות הקטנות, ולנסות לשחזר את סמני החיים".

אך הוא גם הביע "זעזוע" מההיקף של ההרס, ואמר "קשה לדמיין ש-80% מהאזורים בעזה נחרבו כמעט לגמרי" ולא נותר "אלא כיסים קטנים של בניינים כאן ושם".