סוכנות הידיעות הצרפתית תחת לחץ: איומים, הפסדים ואתגרים קיומיים

סאדנואס – סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP), אחת הסוכנויות הגדולות בעולם, נתונה לאתגרים גוברים לאור עליית המשטרים הדיקטטוריים וההפרעה חסרת התקדים המכה בתחום התקשורת בשל השינויים הדיגיטליים ובינה מלאכותית, כך לפי ניתוח שפורסם בעיתון "לה מונד" הצרפתי מאת בריסי לאימלי.

הסוכנות שהוקמה בשנת 1944 נמצאת במצב קריטי מזה מספר חודשים, ומנהל החדשות שלה, פיל שאיטוינד, מתאר את המצב הנוכחי כ"אולי מהרגעים הקשים ביותר שעברו על מקצוענו מאז חצי מאה, ואולי מאז מלחמת העולם השנייה".

במחצית הראשונה של שנת 2025, רשמה הסוכנות 25 אירועים חמורים שכוונו כלפי העיתונאים שלה, מה שמעלה על מספר האירועים שנרשמו במהלך כל שנת 2024. לאימלי מדגיש כי האלימות כלפי עיתונאים מחמירה ברחבי העולם, והסוכנות לא נשמרה מכך, שכן שליחיה באזור החוף נאלצו לעזוב את בורקינה פאסו ומאלי בשל הידרדרות המצב הביטחוני.

בעזה, משרדי הסוכנות נהרסו כתוצאה מהתקפות ישראליות, כמו כן כל העובדים שם איבדו את בתיהם. דיווחים מ"עיתונאים بدون גבולות" ואומות המאוחדות מצביעים על הריגת בין 210 ל-247 עיתונאים מאז ההתקפה ב-7 באוקטובר 2023.

הניתוח ציין גם כי הונגריה הפכה לדגם של ממשלות המטילות את שליטתן על התקשורת, בעוד שהסלובקיה, בראשות רוברט פיקו, חוותה עלייה במבצעים להטרדה דיגיטלית נגד עיתונאים, כולל עובדים בסוכנות הצרפתית, כמו גם איומים ברצח בסרביה ובגרמניה.

בדרום אמריקה, שני עיתונאים מהסוכנות נמלטו מניקרגואה לאחר שנרדפו על ידי המשטרה, בעוד שהגעתו של הנשיא הימני חסיבר מיילי לשלטון בארגנטינה הביאה לסגירת סוכנות הידיעות הרשמית "טלאם", מה שגרם להפסדים של הסוכנות הצרפתית בשווי של כ-275 אלף יורו.

חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן גם הייתה לה השפעה ישירה, שכן פונתה "קול אמריקה", אחד הסוכנויות הראשיות שלה, והוקפאו החוזים עם הממשל האמריקני, בנוסף לסיום תוכנית בדיקת העיתונות בה השתתפה עם "מטא" (פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ) בארצות הברית.

כל הגורמים הללו מעידים על ירידת הכנסות הסוכנות בשנת 2025 לראשונה מאז 2018, אפילו בתוך צרפת, שם לא נמלטה מברכות פוליטיות. חבר הפרלמנט מהמפלגה הלאומית, פיליפ בלאר, הציע להוריד את תקציב הסוכנות ב-4% בשנת 2024, במחאה על הימנעותה מכינוי חמאס כ"ארגון טרור" מבלי לשים את המושג בין מרכאות, קשור למדיניות העריכה שלה הדומה לגישת "BBC".

למרות שהשינוי הזה נדחה, הנושא עורר חשש פנימי בסוכנות התלויה במדינה כדי לכסות יותר משליש מהכנסותיה. הנהלתה רואה כי הגדלת התמיכה הממשלתית אינה הפתרון האידיאלי, בשל מה שעשוי להיגרם לפגיעת עצמאותה העיתונאית.

אמר פְרִיס, אחד המנהיגים בסוכנות, כי "הסוכנות יכולה להיות מקור לגאווה לאומית מכיוון שהיא מתחרה בהצלחה במקבילותיה ברחבי העולם, אך היא אינה רואה את עצמה ככלי לרכות רכה בשירות השלטון הפוליטי".

לאור היעדר תחזיות להגדלת התמיכה, הסוכנות שואפת להשיג הכנסות הנעות בין 12 ל-14 מיליון יורו עד לסוף 2026, באמצעות תוכנית הכוללת תוכנית פרישה מוקדמת ל-70 עובדים, שלא יוחלף חלקם, בנוסף לבחינת מספר השפות והמשרדים הזרים ומדיניות המשלח, בהמתנה להמלצות הסופיות בסוף דצמבר.

צעדים אלה עוררו דאגה נרחבת בקרב העובדים השוהים ממתינים לירידת הכיסוי החדשותי העולמית, בעוד שנציגי האיגודים אמרו: "המצב הגיע למצב רע בכל מקום".

מנגד, ההנהלה רואה בבינה מלאכותית יכולת لتعزيز את היעילות ולהתרכז בתוכן בעל ערך גבוה, אף על פי שהיא מהווה באותו הזמן את האיום הגדול ביותר להישרדותה של התקשורת עצמה.