ההסכם הסעודי-פקיסטני בתחום ההגנה מציב כיסוי גרעיני שמשנה את משוואת הביטחון באזור

סדה ניוז - ההסכם האסטרטגי להגן בין סעודיה לפקיסטן, שנחתם על ידי שני הצדדים ביום רביעי, שם את איסלמבאד וכיסוי הגרעיני שלה בלב משוואת הביטחון באזור המזרח התיכון.

ולא פורסמו פרטים רבים על ההסכם, ואומרת הדוקטרינה הגרעינית הפקיסטנית המוצהרת שהנשק שלה מכוון רק נגד אויבתה המרה הודו.

ואף רמזה סעודיה שהיא תक्ष את הגנה גרעינית ממשית בהתאם להסכם, בעוד שניתוחים אומרים שישראל, שהיא המדינה הגרעינית היחידה במזרח התיכון, תפקח על המצב מקרוב.

ואמר שר ההגנה הפקיסטני, קוואג'ה מוחמד אסף, שהנשק הגרעיני “אינו על הרדאר” של ההסכם. הוא אמר שההסכם יכול להתרחב לכלול את מדינות המפרץ האחרות.

והוסיף אסף כי "אין לנו כל כוונה להשתמש בהסכם זה בכל תקיפה, אך אם שני הצדדים יעמדו בפני איום, ברור שהסדר זה יהפוך לתוקף".

ואולי רואה סעודיה את הנושא הגרעיני מנקודת מבט אחרת. ואמרו מדינות המפרץ שישראל הציגה את עצמה כאיום ישיר לאחר התקפתה חסרת התקדים על קטר בשבוע שעבר. כמו כן, אמרה סעודיה שאם איראן תקום בנשק גרעיני, היא תלך בעקבותיה.

ובתגובה לשאלה אם פקיסטן תתחייב עכשיו לספק לסעודיה כיסוי גרעיני, אמר בכיר סעודי ש"זהו הסכם הגנה כולל הכולל את כל האמצעים הצבאיים".

ואמרו אנליסטים שההסכם משקף גם את ירידת האמון בביטחון שמספקת ארצות הברית לאזור.

והצביע החוקר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון, حسن חסן, על כך ש"מנקודת מבט סעודית, המטרה של ההסכם היא לסגור את הפער בהרתעה האסטרטגית והמסורתית מול ישראל המצויידת בנשק גרעיני".

והודעה שמקורה סעודיה ציינה שההסכם "שואף לפתח את היבטי שיתוף הפעולה ההגנתי בין שתי המדינות, ולחזק את ההרתעה המשותפת נגד כל תקיפה". לא נענה מרכז התקשורת הממשלתית של סעודיה עד כה על בקשה להגיב על כך אם הנשק הגרעיני הפקיסטני כלול בהסכם.

ולא נענו בכירים מדיניות חוץ בוושינגטון ובישראל עדיין על בקשות לתגובה. וייתכן שההסכם יثير גם חששות בהודו ובאיראן.

פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה המצויידת בנשק גרעיני, והיא אחת מהמדינות העניות ביותר באסיה, אך יש לה צבא של יותר מ-600 אלף חיילים להגנה על עצמה מול יריבתה הגדולה בהרבה הודו, עם אשר צפויה לאור שלוש מלחמות גדולות, לצד מספר התכתשויות, כולל עימות שנמשך ארבעה ימים במאי והיה הקרב האלים ביותר ביניהן זה עשרות שנים.

ולא התייחס ההכרזה ביום רביעי לנשק גרעיני או לתשלומים לפקיסטן. ואמרה פקיסטן ש "ההסכם קובע שכל תקיפה על אחת משתי המדינות נחשבת לתקיפה על שתיהן".

והודה ראש ממשלת פקיסטן, שאהבז שריף, לנסיך הכתר הסעודי, מוחמד בין סלמן, אתמול, בהכרזה על "העניין הגדול שלו בהרחבת ההשקעות הסעודיות והקשרים המסחריים והכלכליים".

והחלה הודו ופקיסטן לרכוש נשק גרעיני בסוף שנות ה-90, כאשר פקיסטן פיתחה טילים שיכולים לפגוע בעומק הודו. אך במקרה שהטילים הללו יופנו לצד השני, טילים הפקיסטניים בעלי הטווח הארוך יכולים תיאורטית לפגוע בישראל.

ואמר הקצין הצבאי לשעבר שעבד במחלקת התוכניות האסטרטגיות בפקיסטן שמו שפר טווח על הנשק הגרעיני, עדל סולטן, שטילים פקיסטניים מסוגלים לפגוע בכל השטח העצום של הודו.

והוסיף סולטן, שמכהן כיום כדיקן בבית הספר ללימודים חלליים ואסטרטגיים באוניברסיטת איסלמבאד, ש"ישראל לא הייתה נוחה מעולם עם הנשק הגרעיני הפקיסטני. אך יכולת זו צנועה מאוד, והיא מיועדת רק להודו".

ובשנה שעברה, אמר בכיר בבית הלבן שפקיסטן מפתחת יכולות טילים בליסטיים לטווח רחוק, מה שיכול לאפשר לה בסוף לפגוע במטרות שמעבר לדרום אסיה בהרבה. ואיסלמבאד הכחישה זאת.

ואמר ראש מרכז המפרץ למחקרים בסעודיה, עבד אל-עזיז סקר, ש"זה מוקדם מדי להסיק מסקנות לגבי כל אלמנט גרעיני. והוסיף ש"ההתפתחויות הדגישו את מגבלות ההתייחסות להגנה חיצונית בלבד, במיוחד מארצות הברית".

והנשיא האמריקאי דונלד טראמפ רצה להרחיב את "הסכמי אברהם" ולהקים קשרים דיפלומטיים בין ישראל למדינות הערביות שיכללו את סעודיה במהלך כהונתו השנייה. אך סעודיה הבהירה שהיא לא תקים קשרים עם ישראל עד שיחסו את הלחימה על עזה ויפתחו מקום להקמת מדינה פלסטינית.

ותהיה לפקיסטן תמיד נוכחות צבאית קטנה בסעודיה, אך ההסכם השבוע מצביע על מעורבות הרבה יותר גדולה.

ואמרה השגרירה הפקיסטנית לשעבר בארצות הברית, מלהיה לאודי, שעבור פקיסטן, ההשפעה שלה במזרח התיכון היא רבה, אך היא דורכת ברגליה באזור מבעבע.

ואמר הנשיא לשעבר של ועדת ההגנה בסנאט הפקיסטני, משהאד הוסיין, שהמגמת הפקיסטנית מתמקדת במדינות המוסלמיות מתחילתה. והוסיף ש"פקיסטן יש את היכולת הצבאית, ובתמורה, מה שאנחנו מקבלים זה חיזוק כלכלי. פקיסטן היא הבחירה האסטרטגית החדשה עבור המדינות המפרצוויות הללו".

ופשוא פקיסטן מתמודדת עם תחרות קשה עם תקציב ההגנה ההודי שמפצית אותו של לפחות שבעה מכפלות, מה שאומר שזר זרעות כסף סעודי עשוי להתרחש איזון כלשהו. ותמכה סעודיה באיסלמבאד כלכלית במשך עשרות שנים, והאחרונה שבהן הלוואה של שלושה מיליארד דולר.

והודיעה הודו אתמול שהיא מתכוונת "לבדוק את ההשלכות של התפתחות זו על הביטחון הלאומי שלנו, כמו גם על היציבות האזורית והעולמית".