אגודת העיתונאים: הפשעים של התקשורת העברית תועדו בהסתה נגד העיתונאים הפלסטינים ויוצגו בפני הציבור והמשפט הבינלאומי

SadaNews - אגודת העיתונאים הפלסטינים אישרה כי מאז ה-7 באוקטובר 2023, התמונה התקשורתית הישראלית חוותה הסלמה רחבה בנאומיה כלפי העיתונאים הפלסטינים ואזרחי עזה, כאשר כלי התקשורת העבריים שיחקו תפקיד ישיר בהסתה נגד העיתונאים הפלסטינים, ופרסמו נרטיבים שמטרתם לנשל את האנושיות מאזרחי פלסטין. שיטות ההסתה חולקו בין תיוג העיתונאים כטרוריסטים, השמצת שמם, והכשרתה של הריגה, בנוסף לשליטה על ההגעה של תקשורת עצמאית לאזורים מוכי סכסוך.

האגודה חשפה באמצעות דוח עיתונאי של ועדת החירויות העיתונאיות כי דוחות בינלאומיים וחקירות מקומיות מצביעות על כך שהצבא הישראלי, בשיתוף עם כלי התקשורת העבריים, נקט בשיטה של חיבור שקרי של העיתונאים הפלסטינים לקבוצות חמושות, כהצדקה להכותם. בהקשר זה, מגזין +972 תיעד את הקיום של יחידה צבאית המיועדת לספק מידע מטעה על העיתונאים הפלסטינים כדי להכשיר את התקפות האוויר ואת ההתקפות בשטח. בין הקורבנות הבולטים של העיתונאים אשר תויגו כלאחר כבוד כחברים בקבוצות חמושות, העיתונאים חמאסה דחדוח ומוסטפה תראיה, אשר נהרגו ב-7 בינואר 2024 בעת ביצוע עבודתם העיתונאית בשטח.

בין העובדות המוצגות בדוח, ישנן דוגמאות כגון כיצד שידרה הטלוויזיה ה-14 העברית תפקיד בולט בהפצת נאומי הסתה, כאשר המנחה שמעון ריקלין הביע את תקוותו להמשך הריסת התשתית בעזה, בעוד המנחה קיטי שטרית הצהירה שאילו הייתה במעמד קבלת ההחלטות הייתה מוחקת את עזה, והעיתונאי דני ניומן הכריז על הצורך בהריגת מאה אלף פלסטינים במהלך שני הימים הראשונים מכל התקפה. בעוד שהערוץ ה-13 הישראלי (News 13) שידר דוחות שהאשים את העיתונאים הפלסטינים שקרית בהשתייכות לקבוצות חמושות, העיתונאי צביקה יחזקאל הסית ישירות נגד היעדים של העיתונאים הפלסטינים והריגתם.

בדוח צוין מקרים כמו הופעת דמויות תקשורתיות אחרות בכיסויים רבי חשיבות הנושאים נשק, כגון איליי אביב מערוץ 14 ודני קשמרו מהערוץ 12, שלקח חלק בכיסוי שכלל התפוצצות של בית וחשב זאת כהישג עיתונאי. פרקטיקות אלו חיזקו את הדימוי של התקשורת ככלי משתף פעולה במלחמה, ולא רק כמעביר אירועים.

מבחינת העיתונים העבריים, הדוח ביאר כיצד העיתון "ישראל היום" מאמץ נאום קיצוני לתמיכה במדיניות הממשלה הישראלית, כאשר עיתונאים שם פרסמו משפטים שנחשבו על ידי משקיפים כהסתה, כגון הטענה כי הפלסטינים ראויים למוות כואב. כמו כן, העיתון "מקור ראשון", בראשות חגי סגל, שיחק תפקיד דומה בתמיכה בנאום השנאה נגד הפלסטינים, בעוד אתרים כמו Ynet ו-Walla ו-Maariv חידשו פרסומים של הנרטיבים הצבאיים מבלי לבדוק, מאשימים את העיתונאים הפלסטינים שקרית בהשתייכות לקבוצות חמושות.

בעוד שהדוח הזה הזהיר מההגבלות הארגוניות שהלוו את ההסתה הזו על הכיסוי התקשורתי, כאשר הצנזורה הצבאית הטילה מגבלות חמורות על השידור, וכללו השגחה צבאית על התקשורת הזרה אשר בלמה כל שליטה במה שמותר לכסות, בעוד שהעיתונאים הזרים منعו מהכניסה בצורה עצמאית, על פי דוחות האגודה לעיתונאות זרה.

הדוח סיכם את מה שהתוצאות ישירות מהאקלימה ההפרתית, כאשר עשרות עיתונאים פלסטינים נהרגו במהלך ביצוע עבודתם, האחרונים מתוכם חמישה עיתונאים בהתקפה על מתחם נצר הרפואי בחאן יונס, בעוד אחרים נתפסו בקמפיינים של הכפשה לפני היעד, כפי שקרה עם העיתונאי אנס א-שריף.

בהמשך לכך, ראש ועדת החירויות באגודת העיתונאים מוחמד אללהם ציין כי העובדות הללו מאשרות שהתקשורת העברית לא הסתפקה בתפקיד המעוּמית של האירועים, אלא הפכה לשותפה פעילה בהסתה לרצח אזרחים פלסטינים, דרך פלטפורמות ויזואליות וכתובות, העובדות על הכשרת היעדים של העיתונאים ומחיקת נרטיבים עצמאיים. הדוח הזה מהווה חומר עיתונאי מתועד לפרסום ולהפצה, ובסיס ראשוני לשימוש משפטי וזכויותי מול המוסדות הבינלאומיים, כאשר אללהם הדגיש כי האגודה תעבוד עם הארגונים האזוריים ובינלאומיים במטרה לפרסם רשימה שחורה מתועדת של העיתונאים הישראלים ומוסדותיהם המדיה בכל העולם, וכן לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי ולכל הבתי משפט המאפשרים זאת.