ממשלת טראמפ מעלה את השפעתה על "בית הדין הפלילי הבינלאומי" עם סנקציות חדשות

סאדא ניוז - ב-יום רביעי فرضה ארצות הברית סנקציות על ארבעה בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, והאשימה אותם בהובלת חקירות "לא חוקיות" נגד אזרחים אמריקאים וישראליים, מה שמייצג הסלמה גדולה בעימות הארוך טווח בין ממשלת טראמפ לבית הדין שממוקם בהאג, כאשר הממשל האמריקאי האשים את בית הדין לא רק שחורג מסמכותו השיפוטית אלא גם רואים בו איום ישיר על הביטחון הלאומי האמריקאי.

שר החוץ מרקו רוביו גינה בהודעה שפרסמה המזכירות האמריקאית מה שמכונה "הפוליטיזציה של בית הדין הפלילי הבינלאומי", ו"שימוש לרעה בסמכויות", התעלמות מריבונותה הלאומית של ארצות הברית, וחציית גבולות השיפוט הלא חוקיים". הוא קרא למדינות התומכות בבית הדין הפלילי הבינלאומי לוותר על "המוסד המפושט".

בהודעה מטעם המזכירות האמריקאית צוינו הפרטים של האנשים הנתונים לסנקציות, בהם השופטים בבית הדין הפלילי הבינלאומי קימברלי ברוסט מקנדה, וניקולה גיו מצרפת, בנוסף לסגני התובע הכללי נזאת שמים חאן מפיג'י, ומאמי מנדיאיי ניאנג מסנגל, והכל בהתאם לצו הנשיאותי מספר 14203, שכותרתו: "הטלת סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי", אשר נחתם על ידי הנשיא דאז דונלד טראמפ בפברואר (פברואר) 2025. צו זה מתיר להקפיא נכסים, ולהגביל ויזות על אנשים זרים המעורבים במאמצי בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור או להאשים אמריקאים או את בני בריתם ללא הסכמתם, על פי הליך דומה במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ בשנת 2020.

הסנקציות הללו ממוקדות סביב החקירות השנויות במחלוקות של בית הדין הפלילי הבינלאומי. ברוסט, שופטת קנדית מנוסה שנבחרה לחברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בשנת 2018, הייתה במרכז התקפה על הסכמתה לחקירה שערך בית הדין בנוגע לפשעי מלחמה אמריקאיים לכאורה באפגניסטן, כולל הפרות המיוחסות לצבא האמריקאי.

מעצר נתניהו

בעוד גיו, שופט צרפתי הצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי בשנת 2024 לאחר שירותו במעגלים המומחים של קוסובו, עמד בראש גוף מקדים שהעניק אור ירוק להנפיק צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בנוגע לפשעי מלחמה שהממשלה הישראלית מבצעת בעזה. חאן וניאנג, סגני התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי מאז 2022, הוקעו בתמיכתם בפעולות אלו נגד ישראל, כולל תחת הביקורת הרחבה יותר שמבצע בית הדין על הסיטואציה הישראלית-פלסטינית.

צוויים אלו עוררו ויכוח בינלאומי סביב אחריות לפשעי מלחמה לכאורה בעזה, והוסרו ע"י התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי קריים חאן במאי (מאי) 2025, לפני שפרש באופן זמני. ארצות הברית מעולם לא אישרה את מערכת רומא שנוסדה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בשנת 2002, מאחר וראתה בה איום על עצמאות מדיניות החוץ שלה.

המתיחות ההיסטורית חוזרת לעידן בוש, כאשר הקונגרס אישר את "חוק כיבוש האג" המאפשר שימוש בכוח צבאי לשחרור אמריקאים שנעצרו. במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, סנקציות דומות כוונו לעובדת המדינה הכללית בבית הדין הפלילי הבינלאומי פאטו בן סודה, ועובד בכיר שלה בחקירות הנוגעות לאפגניסטן, לפני שהן בוטלו על ידי הנשיא ג'ו ביידן ב-2021 לאור שיפור במערכות היחסים. התמיכה של ביידן בבית הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע לעניינים הקשורים לאוקראינה הבהילה את הנוכחות האמריקאית המגזיית, אך התמקדות בית הדין בישראל - בעלת ברית הקרובה לאמריקה - הציתה זעם בין שני הצדדים.

ההטלת הסנקציות תואמת את עיקרון טראמפ "אמריקה קודם", אשר מעניק עדיפות לריבונות על פני סטנדרטים גלובליים, ומושכת את בסיס התמיכה שלו תוך כדי הקרבות הפוליטיים הפנימיים. עם זאת, האנליסטים מציינים כי צעד זה מסכן את בידוד ארצות הברית יותר, שבו מדינות בעלות ברית מתעוררות לגבי מחויבות וושינגטון למערכת הבנויה על כללים אותה היא סייעה להקים לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי חלק מהאנליסטים, הסנקציות עשויות לעורר קריאות לרפורמות בתוך בית הדין, או לנקוט באמצעים נגדיים, מה שיבחן את יכולת בית הדין לעמוד תחת לחצי הכוחות הגדולות.