ארגונים בינלאומיים: ישראל מסכלת את הגעת הסיוע לעזה

סדה ניוז - יותר מ-100 ארגונים בינלאומיים הודיעו כי רובם לא הצליחו להכניס שום משאית סיוע הומניטארי לעזה מאז מרץ האחרון, בשל "העיכוב שהטילה ישראל בהגעת הסיוע לתושבי האזור", למרות "ההצהרה של הממשלה הישראלית" בחודש שעבר על כך שיותר להכניס סחורות, כך על פי דיווח בעיתון "הארץ", ביום חמישי.

הארגונים, הפועלים בעזה, בגדה המערבית ובירושלים, ציינו כי חודש אחד ראה יותר מ-60 סירובים לכניסת סיוע, דבר שהוביל להשארת מיליוני דולרים של מים, תרופות, מזון וחומרי אוהלים במחסנים הירדניים והמצריים, בשעה שהפלסטינים סובלים מחוסר חמור במזון ובצרכים בסיסיים.

הארגונים הצביעו על כך שהנוהל החדש שנכנס לתוקף במרץ האחרון, מחייב רישום של כל הארגונים בוועדה משותפת בראשות המנכ"ל של משרד הקליטה, כולל הצבת קריטריונים שעשויים לאפשר דחיית רישום או ביטולו, ביניהם פעילויות פוליטיות או קריאות להחרמת ישראל, או האשמות על פגיעות בלגיטימיות המדינה.

כמו כן מחייב הנוהל את הארגונים לספק מידע מפורט על עובדיהם הבינלאומיים ובני משפחותיהם, דבר שהארגונים רואים בו הפרה של חוקים להגנת פרטיות באיחוד האירופי ובמדינות המוצא שלהם.

הארגונים, וביניהם רופאים ללא גבולות, המועצה הנורבגית למבקשי מקלט ואוקספם, הביעו חשש שהנוהל הזה מטרתו לעקוב אחריהם, להשתיק את טיעוניהם ולהטיל פיקוח על הדיווחים ההומניטאריים, וקראו למדינות התומכות ולתורמים וללחוץ על ישראל לפתוח את המעברים מיד ולמנוע הגבלת כניסת הסיוע ההומניטארי.

עורך הדין יותם בן הלל, נציג הארגון המאחד של הארגונים ההומניטאריים הבינלאומיים (AIDA), הבהיר כי הנוהל החדש שהטילה ישראל על הארגונים ההומניטאריים הוא פופוליסטי, ומהותו היא בעיקר לרדוף את הארגונים הפועלים בשטחים הפלסטיניים ובעזה במשך עשורים מבלי שפעולותיהם ספגו ביקורת כלשהי בעבר.

הוא הוסיף כי משרד הקליטה והוועדה שהוקמה שואפים לשליטה מוחלטת על הארגונים הללו, גם על אלו המקיימים נייטרליות ומקצועיות לפי הדין הבינלאומי, והדגיש כי "זהו דבר שלא ניתן למצוא כמותו בעולם".

בן הלל ציין כי הארגונים מחויבים חוקית להגן על פרטיות המידע של עובדיהם, בהתאם לחוקים מחמירים במדינותיהם ובאיחוד האירופי, דבר שמקשה על העברת המידע הנדרש ומעמיד אותם במצב קשה: אם יספקו את המידע, הם עלולים להיקנס ולעמוד בפני קנסות כבדים במדינותיהם, ואם יימנעו ממתן המידע, ישראל עלולה למנוע מהם את פעולתם ההומניטארית בעזה, בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, ואף לדרוש את פיטוריהם של כל העובדים אם הם לא יאושרו תוך שלושה שבועות.

בן הלל ראה בנוהל הזה התחמקות חדשה של ישראל מהתחייבויותיה לפי החוק הבינלאומי, והוא משקף עזיבה מוחלטת של תושבי עזה הנמצאים במצב חמרה של צורך במזון, תרופות ומחסה.

מנגד, הגיבו השלטונות בישראל כי מטרת הצעדים החדשים היא להבטיח הגעת הסיוע ישירות לתושבים הפלסטיניים ולמנוע את ניצול הסיוע בידי חמאס, והדגישו כי כ-20 ארגונים בינלאומיים מחויבים לרישום ומביאים לסיוע נכנסים כ-300 משאיות סיוע לעזה באופן סדיר.

ישראל אישרה כי כל עיכוב בהגעת הסיוע נגרם בשל סירובם של חלק מהארגונים לעמוד בקריטריונים הביטחוניים הנדרשים.

הכחישה מנהלת תיאום פעולות הממשלה בשטחים הפלסטיניים הכבושים בשנת 1967 את ההאשמות שנוגעות למניעת כניסת הסיוע ההומניטארי לעזה, והדגישה כי המציאות שונה לחלוטין.

המנהלה ציינה כי ישראל פועלת להקל ולאפשר את כניסת הסיוע לתושבי עזה, בשעה שחמאס מנסה לנצל את הסיוע הזה כדי לחזק את כוחותיה הצבאיים ולהטיל את שליטתה על התושבים, לפעמים בשיתוף פעולה עם כמה ארגונים בינלאומיים, אם זה בידיעה או שלא בידיעה.

המנהלה ציינה כי "המכון הביטחוני הישראלי הקים מנגנון חדש להגעת הסיוע לעזה, שנועד להבטיח את הגעתו ישירות לתושבים ולא לחמאס".

מנגנון זה מחייב את הארגונים להירשם אצל משרד הקליטה בישראל, כולל הצגת רשימה של עובדי הארגון הפועלים בעזה לצורך ביצוע הערכת ביטחון ראשונית. תהליך הרישום מתבסס על קריטריונים מקצועיים וביטחוניים ברורים שנועדו להבטיח את טוהר המערכת ההומניטארית ולמנוע את חדירת הכוחות החמושים למנגנון הסיוע, והליכים שקופים שהוצגו מראש לכל הארגונים.

המנהלה ציינה כי סירוב חלק מהארגונים להעניק מידע או לשתף פעולה בתהליך הרישום מעלה חששות ממשיים לגבי יושרת כוונותיהם והאפשרות לקיומם של קשרים בין הארגון או עובדיו לבין חמאס.

מנגד, ישנם כ-20 ארגונים בינלאומיים המחויבים לדין וביצעו את תהליך הרישום, והם מכניסים סיוע לעזה באופן סדיר ובשיתוף פעולה מלא, והיקף הסיוע מגיע לכ-300 משאיות ביום דרך ארגונים אלו.

המנהלה ציינה כי כל עיכוב שהוצג בהגעת הסיוע קורה רק כאשר הארגונים בוחרים לא לעמוד בדרישות הביטחוניות שנקבעו למניעת מעורבות חמאס, וקראה לכל הארגונים הבינלאומיים המעוניינים בהכנסת הסיוע לשתף פעולה בשקיפות כדי להבטיח אותו לתושבים ולא לפעולה החמושה.