רשת הארגונים האזרחיים מזהה משבר נפשי חסר תקדים שחיים בו תושבי עזה

סדא ניוז - משברים בריאותיים ונפשיים החריפו בכל רחבי רצועת עזה, ומשאירים השפעות הרסניות על ילדים, נשים וקבוצות פגיעות יותר, לאור המשך מלחמת ההשמדות הישראלית על הרצועה זה יותר מ-22 חודשים, והפסקת השירותים ההומניטריים והמחסור במזון ובתרופות במשך יותר מ-100 ימים, בהפרה ברורה ומכוונת של עקרונות החוק הבינלאומי ההומניטרי ואמנת ג'נבה הרביעית.

האסון ההומניטרי חסר התקדים הזה שנגרם על ידי הכיבוש הישראלי הביא למותם של יותר מ-60,000 פלסטינים ולפציעת יותר מ-150,000 נוספים, מתוכם יותר מ-100 Opfer ש died from hunger. לפי הודעת המגזר לשיקום ברשת שפורסמה לאחרונה, מלחמה זו גרמה ליותר מ-32,000 מקרים חדשים של נכות, 70% מהם ילדים ונשים, מה שמגביר את מספר האנשים בעלי מוגבלות ברצועת עזה ב-55% לסך כולל של יותר מ-90,000 אנשים, בנוסף ל-107,000 או כ-12% מאזרחי רצועת עזה מבוגרים. ישנם עוד הרבה נתונים הנוגעים לאסון ההומניטרי שחסר המקום להציגם בהודעה זו.

נוכח המציאות הטרגית הזו, רשת הארגונים האזרחיים הפלסטיניים זיהתה את המצבים הנפשיים הטרגיים של התושבים ברצועת עזה כתוצאה מהחשיפה היומיומית שלהם לאימה של אסון זה וההשמדה ההמונית הנמשכת, באמצעות ניתוח והבנה מעמיקה של مجموعة מחקרים מדעיים, דוחות בין-לאומיים, פניות הומניטריות ודוחות טכניים שפורסמו לאחרונה על ידי הארגונים המקומיים והבין-לאומיים העוסקים בתחום הבריאות הנפשית ותמיכה נפשית וחברתית, אשר העלו באופן ברור שאין מקום להסת Doubt כי ישנה משבר נפשי חסר תקדים בכל האספקטים והרמות, ששכבות שונות באוכלוסייה סובלות ממנו, ילדים, נשים, גברים, בעלי מוגבלויות, קשישים ועוד, דבר שיציב השפעות ארוכות טווח על כולם, שכן הרשת מדגישה לאור עדכוני האומות המאוחדות והערכות ביטחון המזון האחרונות את הצורך הדחוף לא רק בתמיכה רפואית ונפשית וחברתית, אלא וגם החשוב מכך, לשים קץ לאלימות הנמשכת שעדיין משמדה את חייהם של אנשים.
הסטטיסטיקות הרשמיות מצביעות על כך שכיום כ מיליון ילדים חיים ברצועת עזה תחת השמדה המונית. בעוד העובדות שפרסמה יוניסף, מראות שכל ילדי עזה זקוקים לשירותי בריאות נפשית ותמיכה נפשית וחברתית, בעוד שכמחציתם בלבד היו זקוקים להם לפני המלחמה, תוכנית בריאות הנפש ברצועת עזה מדווחת בדווחותיה כי הילדים הפלסטינים ברצועת עזה סובלים מטראומות נפשיות מתמשכות ומורכבות, עקב חשיפה ממושכת וחוזרת לאירועים או חוויות טראומטיות מרובות מתמשכות ומצטברות שיביאו להקשות על יכולת הפרט להסתגל. בעוד מחקר שנערך על ידי המרכז להכשרה קהילתית וניהול משברים פלסטיני מראה ש-96% מהילדים ברצועת עזה מרגישים שהמוות קרוב, ו-87% מהילדים מראים פחד קיצוני, בעוד ש-79% מהם סובלים מהסיוטים.

בהקשר זה, דוחות של ארגון הבריאות העולמית מאשרים שכ-485,000 מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות נפשיות, וביניהם 20,000 שזקוקים להתערבויות בריאות נפשיות מיוחדות. במאמצים שלנו להעריך את היקף התפשטות הפרעות בריאות הנפש, כתוצאה מגורמי פחד מתמשכים ומצב החרדה שהפך לכרוני, וחשיפה חוזרת לאירועים טראומטיים כמו העקירה, אובדן אהובים והריסת בתים, מחקר שפורסם ביולי 2025 מצביע על עלייה מדאיגה וחסרת תקדים בשיעורי הסימפטומים הנפשיים, שכן תוצאות המחקר הראו כי 72.7% מהמשתתפים סובלים מדיכאון בינוני עד חמור, ו-65% סובלים מחרדה בינונית עד קשה, בעוד ש-83.5% מהם עמדו על סף הפרעת דחק פוסט טראומטית.

באופן דומה, תוצאות ניתוח הנתונים הקליניים לרבעון הראשון של שנת 2025 בתוכנית בריאות הנפש ברצועת עזה הראו על עלייה בשיעורי ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים ומבוגרים חדשים, בהשוואה לשיעורים מהשנה הקודמת שזוהו במרכזי החברה הקהילתיים של התוכנית, כאשר 31% מהמקרים אובחנו עם הפרעות דיכאון חמורות, ו-27% עם הפרעות חרדה, כולל הפרעת דחק פוסט טראומטית, בעוד שיתר המקרים אובחנו עם מגוון שונה של הפרעות נפשיות, כמו הפרעות סומטיזציה-נפשיות, והפרעות כפייתיות ועוד.

באמצעות הניתוח של רוב הדוחות שפורסמו במהלך החודשים האחרונים, נמצא כי מומחים בתחום בריאות הנפש הסכימו כי המשך מצב זה הנפשי הטרגי והמשך החשיפה לטראומות נפשיות חוזרות משליכים על כך שיהיה להם השפעות עמוקות וארוכות טווח מבחינת הפרט והחברה, שיתמשכו לדורות הבאים. ברמה האישית ובעיקר בקרב ילדים, זה ישפיע על חיי מוחם הפיזי, והיכולת שלהם ללמוד ולהתקשר רגשית ומיומנויות חברתיות שלהם. בעוד בקרב המבוגרים, המצב הזה יגרום לעלייה במתח והגברת תחלואת כרונית, ירידה בחסינות והופעת תסמינים פיזיים, וכן להתרבות התנהגויות אלימות ובחלק מהמקרים לאובדן היכולת להזדהות עם הילדים, דבר שימשיך את הסבל לדורות הבאים. ברמה החברתית, הדבר ישפיע על חוסר האמון, בידוד חברתי והתמוטטות הקשרים החברתיים בגלל העקירות החוזרות ואירועי האובדן, כשמצב של חוסר ודאות ויציבות מתמשכת ייצור תחושת ייאוש וחוסר אכפתיות ושנאה כלפי העתיד, כשהמצבים הנפשיים החוזרים יגבילו את יכולת הפרטים להתאושש, לתכנן ולהשקיע בהתפתחות שלהם או לקהילתית.

רשת הארגונים האזרחיים הפלסטיניים, נוכח הסימנים החמורים הללו לגבי מצב בריאות הנפש של תושביי רצועת עזה והצורך ההולך ומתרקם לשירותי תמיכה נפשית וחברתית בכל צורותיהם ורמותיהם, מדגישה את התפקיד הבולט של הארגונים הפלסטיניים המקומיים והמוסדות הבין-לאומיים הפועלים במסגרת רשתות ובעלי ברית שונים, אשר עדיין מספקים את שירותי הבריאות הנפשית והחברתית שלהם לתושבים המושפעים והעקורים בכל האזורים לנוכח אתגרים אדירים והגבלות רבות בנושא בטיחות הצוותים, מגבלות תנועה, מחסור בחומרים ובאביזרים והריסת המוקדים המרכזיים של רוב המוסדות הללו, כשהארגונים הללו עמלים להמשיך את עבודתם במאמץ רב ומצליחים להגיע למאות אלפי המושפעים במשך עשרים ושניים חודשים האחרונים תחת התקפות עזות ואירועי השמדה ממשיכים, אשר סיפקו את שירותיהם השונים ברמות ראשוניות ומונעות כמו מודעות נפשית ועזרה נפשית ראשונית והכוונה נפשית, כמו גם ברמות מקצועיות שכללו טיפול נפשי מקצועי ותרופות.

היא הוסיפה: איננו יכולים להתעלם מההיבט החשוב של האתגרים הנפשיים העומדים בפני העובדים והעובדות בתחום התמיכה הנפשית-חברתית ובריאות הנפש, אשר נחשפים גם כמו שאר האוכלוסייה לחשיפה להשמנה ולהיחלשות המוח ולטראומות נפשיות חוזרות וכתוצאה מאובדן אהוביהם ורכושם ועוד מקרים של אובדן ואירועים טראומטיים, שעה שאנו מדגישים את החשיבות של כיוונן של תוכניות טיפול ופיקוח מקצועי מומחיות להם, שיסייעו להן להמשיך לספק את שירותיהן החשובים דרך הארגונים השונים שלהן.

בהתבסס על כל הנאמר לעיל, רשת הארגונים האזרחיים הפלסטיניים פונה לכל המדינות ולכל הארגונים הבינלאומיים וההומניטריים להתייצב בפני מחויבויותיהם החוקיות וההומניטריות, ולנקוט בפעולות מיידיות ויעילות על מנת להפסיק את ההתקפה הישראלית, להסיר את המצור, להכניס סחורות ועזרה, להפסיק את מדיניות הרעבה השיטתית ולהבטיח את הגנת האוכלוסייה ולאפשר להם גישה בטוחה למזון, תרופות וטיפול רפואי.

כמו כן, הרשת דורשת להמשיך לתמוך במגזר בריאות הנפש ובתמיכה נפשית וחברתית כדי לענות על הצרכים הקהילתיים המתרקמים בתחום החיוני והחשוב הזה.