מומחים ודיפלומטים ישראלים לשעבר: יישום הסיפוח והמשך המלחמה יחייב מדינות אירופה לסנקציות חמורות

סדנאוז - חששו מומחים ואנשי קשר לשעבר במשרד החוץ הישראלי מתגובה אירופית נוקשה נגד ישראל אם תימשך המלחמה בעזה או אם תחליט הממשלה על סיפוח אזורים בעזה לישראל, ערוץ 12 דיווח היום, ראשון, על כך שאלאיזה בן נון, מנהלת העברית של המחלקה הפוליטית - אסטרטגית במשרד החוץ, אמרה כי "הלחץ גדל, אבל עדיין לא ראינו את השיא שלו". לאחר שמדינות מערביות הודיעו כי יכירו במדינה הפלסטינית, ומנעו ממדינות אירופיות את כניסת השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לשטחים שלהן וחנו על מכירת נשק.

ואמר השגריר הישראלי לשעבר באיחוד האירופי ואיגוד נאט"ו ואחראי לשעבר על מחלקת האומות המאוחדות במשרד החוץ הישראלי, אהרון לאשנאו - יער, כי "הסיפוח לא רק יעורר את חרון האף של האירופים, אלא יוביל ליותר מזה. צעד זה יביא אותנו לבית המשפט הבינלאומי, ומדובר בסיכון למאזרח ישראלי ברחבי העולם. זהו מצב שיהיה קשה מאוד נגד ישראל וימנע גישה אליו".

המומחים הציגו דוגמאות לצעדים פוליטיים שעשויות לממש מדינות אירופה נגד ישראל בתגובה לסיפוח שטחים פלסטיניים או להרחבת המלחמה, ביניהם השעיית הסכם השותפות המארגן את הקשרים המסחריים, הפוליטיים והתרבותיים בין האיחוד האירופי לישראל, השעיית מתן תוכנית "הורייזון" המדעית, הרחבת האיסור על כניסת בכירים ישראלים למדינות אירופה, איסור על מכירת נשק, דרישת ויזה לתיירים מישראל, חרם כלכלי על מוצרים ישראלים ובפרט על מוצרים מההתנחלויות, והכרת מדינות אחרות במדינה הפלסטינית.

יש לציין כי השעיית הסכם השותפות מחייבת את תמיכת כל 27 מדינות האיחוד האירופי. אמר ד"ר עומר צנאני, מנהל המחלקה הפוליטית - ביטחונית במכון "מיטאפים", "הונגריה היא המדינה היחידה כמעט שמונעת מהאיחוד האירופי החלטה כזו, וייתכן שההתנגדות שלה תקרוס בעקבות לחצים גדולים עליה".

וסיפרה בן נון כי "מדינות חברות הצליחו לעצור את ההשפעה על הסכם השותפות, אך המסרים המגיעים מהן הם שלא ניתן יהיה להמשיך להתנגד להשעיית ההסכם לתקופה ארוכה".

ואמר לאשנאו - יער כי "הדבר החשוב נוגע גם לאווירה המתפתחת, וקובע שכדאי לא להתקרב לישראל. זה חל בעיקר על אנשי עסקים וחברות בינלאומיות גדולות ועל האקדמיה שאנו רואים כמעט בכל יום צעדים שלה (חרמות גלויים וסמויים על האוניברסיטאות והחוקרים בישראל). זהו הסיכון. אלו דברים שאין לדעתם מוקדם. זה מה שצריך להדאיג אותנו וזה כבר מתרחש".

וציין צנאני כי "הסיפוח של חלק מהגדה המערבית או רצועת עזה יחייב את המדינות האירופיות לבצע צעדים מסוכנים, ויחשב בעיני העולם לעבירה חמורה מאוד. הצעדים האירופיים עשויים להיות מדורגים או חד פעמיים, וזה תלוי בחומרת הצעד הישראלי".

התריע ג'רמי סחרוב, שכיהן בעבר כמשנה למנכ"ל משרד החוץ הישראלי ושגריר בגרמניה, כי יישום תוכנית הסיפוח או הרחבת המלחמה הוא "עניין שלא יוכל אפילו החברים הכי גדולים של ישראל, כמו ארצות הברית וגרמניה, להכיל ולהתמודד מול המדינות שקוראות להגביר את הלחצים".

והצביע סחרוב כי בהקשר האיראני, ישנה חשיבות עצומה ליחסים של ישראל עם חברותיה האירופיות, ולדבריו לבתי אנגליה וצרפת יש יכולת להחזיר את הסנקציות על איראן.

ולפי צנאני, "השאלה המרכזית היא עד כמה יהיה הנשיא טראמפ מוכן לבודד את עצמו יחד עם ישראל למען טובת נתניהו. וטראמפ נתון ללחצים פוליטיים ופנימיים כבדים לשנות מדיניותו כלפי ישראל".

וסיפר צנאני כי "הסיפוח מהווה סיכון על קשרינו עם האזור. ותוצאותיו ינועו בין השפעה על הסכמי אברהם לבין השפעה על הסכמי השלום עם מצרים וירדן. עבור ישראל, הסכמי השלום עם מצרים וירדן הם אינטרס עליון. וההשפעה עשויה להיות סמנטית, כמו סגירת שגרירויות, אך היא עשויה להגיע גם לביטול של הסכמי שלום, ואפילו לפרובוקציות צבאיות כלפי ישראל".

והתריעה בן נון כי "עדיין לא אנו רואים שיא של התפתחות זו, אך אנו רואים את הכיוון בהחלט". ואמר צנאני כי "לא היינו אף פעם במצב כזה. וכאן מתפתחת באמת תהליך של בידוד ישראל והטלת סנקציות עליה. וישראל תלויה בקשרים הכלכליים עם מדינות אחרות, והיכולת לפגוע בנו קיימת. והפגיעה בכלכלה הישראלית עשויה להיות מהירה וכואבת".