155 הפרות סביבתיות שביצעו הכיבוש והמתנחלים במהלך הרבע השני של 2025

SadaNews - הרשות לאיכות הסביבה תיעדה, בדו"ח הרבעוני השני שלה לשנת 2025, את ביצוע מעשי הכיבוש הישראלי ומ Settlersעבור כמות כוללת של 155 הפרות כלפי הסביבה הפלסטינית במהלך התקופה שבין אפריל ליוני של השנה הנוכחית, בכל המחוזות הצפוניים.

הדו"ח שפורסם היום ביום רביעי, מציין כי ההפרות התפזרו על מספר מוקדים, בעיקר הרס בארי מים, תקיפות על רשתות ההפצה והביוב, חפירות באדמות חקלאיות, הברחת פסולת מסוכנת, תקיפות על הרכוש החי והמָקורות הטבעיים, בנוסף להקמת מאחזי התנחלויות והשתלטות על אדמות מרעה וחקלאות.

הדו"ח הראה כי הכיבוש ומעל לשם, חיבד בעבור הרבע השני של השנה את 15 בארי מים במחוזות רמאללה, חברון, בית לחם, סלפית וטובאס, מה שהוביל לנזקים חמורים במקורות המים התת-קרקעיים, ועוזר להאיץ את קצב ההתייבשות והידרדרות המגוון הביולוגי.

כמו כן, הרשות לאיכות הסביבה רשמה 13 תקיפות על רשתות מים, שכוללות חבלה בקווים נושאים באזורים נצרת, סלפית, קלקיליה ואריאל, ו-6 תקיפות על רשתות הביוב, ביניהם מקרים של דליפת מים משומשים ישירות לאדמות החקלאיות בקלקיליה, סלפית ובירושלים, דבר שמהווה סכנה בריאותית ואיום חמור על הסביבה והבריאות הציבורית.

בהתאם לדו"ח, הרשות לאיכות הסביבה תיעדה 35 מקרים של הרס חלקי או מלא של אדמות חקלאיות, ו-45 תקיפות על עצים וצמחייה, שכוללות עקירות מכוונות של עצי זית, גפן ופרי הדר, בנוסף למעשי שריפה וחפירה שיטתיים שנמשכו כנגד גידולי האזרחים.

בהקשר זה, הדו"ח הצביע על 16 תקיפות שכוונו כלפי הרכוש החי, שהתבטאו בגניבת כבשים, הריסת רפתות, ומניעת רועים מלגשת למרעה, ושחרור בעלי חיים על אדמות האזרחים כדי להפסיד את היבולים, דבר שעשוי לאיים על איזון הסביבה באזורים הכפריים והרעיות.

כמו כן, הדו"ח כלל תיעוד של 15 מקרים של הצטברות פסולת ופסולת הבניין, נגרמים על ידי פעולות ההרס שביצעו כוחות הכיבוש בירושלים, סלפית, קלקיליה, ורמאללה, והברחת פסולת תעשייתית מתוך שטחי 48 לאזורים פלסטיניים פתוחים, כולל פסולת בנייה וצמיגים פגומים ושיירי מפעלים, דבר שמציב סיכון ישיר על בריאות האדם והחיים הבריאים.

הדו"ח עסק גם ב-10 הפרות נוספות מגוונות שביצעו כוחות הכיבוש ומעל לשם, כולל פקיעות באתרים ארכיאולוגיים וטבעיים, חבלה ברשתות החשמל, סגירת כניסות לישובים, שפיכת מחזור שומן בדרכים, ותקיפה על רכוש ציבורי ופרטי באזורים שונים מבית לחם, ירושלים, חברון, סלפית, רמאללה ונצרת, כחלק ממדיניות שיטתית שנועדה לרוקן את האדמה מתושביה.

הרשות לאיכות הסביבה ציינה כי ההפרות שתועדו התרכזו גם באזורים מגורים ותשתיות, כולל רשתות חשמל, מתקנים רפואיים, פארקים ציבוריים, אתרים ארכיאולוגיים וטבעיים, והדגישה כי הפרות אלה מתבצעות במסגרת מדיניות שיטתית שנועדה לפגוע בסביבה הפלסטינית ובמקורותיה, הן נכנסות בגדר העבריינות סביבתית.

הדו"ח הדגיש כי חלק מהמעשים הללו מסווגים כעבירות נגד האנושות, ואחרות נחשבות לעבירות סביבתיות במסגרת פשעי מלחמה, בהתאם לקטעים השביעי והשמיני של המסמך הבסיסי של בית המשפט הפלילי הבינלאומי, במיוחד לגבי ההרס הנרחב של התשתית והגירוש הכפוי של האוכלוסייה, כפי שקרה במחנה ג'נין וטול כרם.