"ישראל ומטלות מלוכלכות".. האם תל אביב הפכה לכלי מימוש מדיניות המערב?

SadaNews - בעקבות ההתקפה הישראלית על איראן בליל ה-13 ביוני, גרם הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ לדיון רחב עם הצהרתו כי "ישראל עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולם", בהתייחסו למדינות המערב. השגריר הישראלי בגרמניה תמך בהצהרה זו, והדגיש שהיא משקפת את "מציאות המזרח התיכון".

במאמר ניתוחי בעיתון הארץ, דן העיתונאי הפלסטיני עאודה בשאראת במשמעות ההצהרה, תוהה על שתיקתו, שנראתה כהסכמה מפי המפלגה הפוליטית הישראלית. האם אכן הוסכם על התפקיד ה"מלוכלך" הזה כפי שתיאר אותו מרץ?

הכותב שואל על היעדר כל התנגדות פנימית בישראל, ואומר: האם זו המדינה שעליה חלמו היהודים הנרדפים באירופה? והאם זהו הייעוד שאליו שאפה הרעיון של "עם חופשי בארצו"?

הוא מוסיף שהוא לא האמין לעיניו, ותהה: "האם זו המדינה שעליה חלמו היהודים הנרדפים במזרח אירופה? האם זו הגורל שהעם, שהי היה אמור להיות "עם חופשי בארצו" לפי דברי ההמנון הלאומי הישראלי, חווה?"

על פי דעת הכותב, הוא ציפה שהצהרת מרץ תעורר סערה אידיאולוגית, פוליטית ומוסרית סביב התפקיד שייחס הקנצלר הגרמני לישראל להיות חוד החנית של המערב נגד המזרח.

אז מה הסיבה לבחירת ישראל למלא את התפקיד הזה? שואל בשאראת, ואומר כי מרץ סיכם במילים ספורות כי מה שהמערב רוצה מישראל הוא להיות הקבלן שמבצע את העבודות המלוכלכות של המערב.

לכן dễ להזדהות עם כוונתו. המערב לא רוצה, בסופו של דבר, להכתים את ידיו אם ישראל מוכנה, ואפילו נלהבת, לבצע את המשימה בשמה, כך סבור כותב המאמר. בשאראת פנה והטיל חיצי ביקורת על מה שתיאר כ"משטרים נוראים" באזור ובכל רחבי העולם, וטוען שהם רוצים להיפטר ממתנגדיהם "והנה תוכניות הריגול הישראליות בהישג ידם, ורשימה זו נמשכת".

הכותב חוזר לאחור, במיוחד לשנת 1956, כאשר הנשיא המצרי דאז גמאל עבד אל-נאצר הוציא החלטה לאומיות תעלת סואץ, ובוררות בריטניה וצרפת בישראל "על מנת ללמד אותו לקח".

בעוד כ-85 שנה, בוצעה השמדת עם הגדולה בהיסטוריה בגרמניה ובאירופה המזרחית, כאשר האשמים היו גרמנים, והקורבנות היו יהודים, ו-6 מיליון איש מתו "והפצע עדיין דימם עד היום".

אך גרמניה למדה את השיעור, וחלק גדול מאזרחיה היום נלחמים בגזענות ובשנאה לזרים, לפי דבריו של בשאראת, המצביע על כך שממשלת גרמניה המערבית שילמה לישראל בשנים הראשונות להקמתה סכומים עצומים כפיצויים שתרמו רבות לשימור המערכת הכלכלית שלה.

הכותב ליגלג על תמימותו המופיעה, ואמר שהוא חשב שכל הנדיבות הזו שהרעיף עליו הממשלה הגרמנית נועדה ליישב את חובותיה העצומים מתוך שיקול מוסרי.

"אך ההכרה של מרץ חשפה את הרע הנמצא מאחורי הנדיבות הזו". הוא המשיך ואמר שהוא ציפה מהקנצלר הגרמני, "אם הוא באמת אוהב את העם היהודי", שמדינתו תנקוט בפעולה המלוכלכת "ותמחק את איראן מהמפה" בכדי לכפר על חטאיו כלפי היהודים, בהתייחסו לשואה שביצע המשטר הנאצי בשואה במהלך מלחמת העולם השנייה.

בנוסף לכך, טוען בשאראת שכל האהבה הזו ניתנת בשם הלחימה באנטישמיות, פונה הפעם במסר לכל מי שעדיין משחזר את החוויות שבהן סבלו היהודים מן הרדיפה באירופה, ואומר "הזמן הזה עבר".

הוא ייחס את הסיבה לכך שישראל הפכה לכוח אכזרי, ובזכות התמיכה הבלתי נגמרת של המערב כלפיה, היא התערבה בכיבוש ובביצוע אפליה, ומוסיף שהיא חיה עכשיו בעיצומו של מהפך המתח ביקור אותנו תקופות חשוכות בהיסטוריה.