הכנסת מתכוונת לאשר את תקציב 2026: חיזוק הביטחון והעלאות לחרדים וצמצום בשירותים אזרחיים

סדנאווס: צפוי שהכנסת הישראלית תצביע הלילה (ראשון-שני) על תקציב המדינה לשנת 2026, בזמן שהמלחמה נגד איראן נכנסת לחודש השני שלה, כאשר ישנה מגמה להגדלה משמעותית בהוצאות הביטחוניות לעומת צמצום בשירותים האזרחיים, לצד העלאת המתקציבים לחרדים והוספת תקציבים למשרדים שאותם משרד האוצר ראה בעבר "אינם הכרחיים".

על פי הנתונים, המפלגות החרדיות שאיימו שלא לתמוך בתקציב אם לא יועבר חוק הפטור מהגיוס, קיבלו עלאות משמעותיות, שכן המתקציבים לרשת החינוך העצמאי של "יהדות התורה" יעלו בכ-460 מיליון שקל (גידול של 22%) ויגיעו לסכום כולל של מעל 2.1 מיליארד שקל, בעוד שרשת "מעיין החינוך התורני" של "ש״ס" תקבל כ-370 מיליון שקל נוספים (גידול של 30%) ותגיע לסכום כולל של 1.2 מיליארד שקל, לעומת גידול שלא עולה על 8% במימון החינוך הממשלתי.

בנוסף, התקציב כולל עלאות משמעותיות עבור משרד ההתיישבות בהובלת אורית סטרוק, אשר תקבל תוספת של כ-190 מיליון שקל (גידול של 33%), לצד עלאות משמעותיות למשרדים נוספים כמו משרד המורשת, משרד הדתות ומשרד ירושלים והמורשת היהודית.

מאידך, התקציב כולל צמצומים בסעיפים אחרים, בהם הפחתה של 30% במתקציבים לעידוד תעסוקה של אוכלוסיות יעד מסוימות, בעיקר חרדים וערבים, וצמצום של 16% בתמיכה במגזר העסקי, בנוסף להפחתה של 15% בתקציב הגוף לפיתוח הכלכלה במגזר המיעוטים, האחראי לתמוך ולפתח ולשלב את החברה הערבית כלכלית.

ח״כ ולדימיר בליאק אמר כי "התקציב לשנת 2026 מרחיב ומחזק את המדיניות של צמצום מערכת החינוך הרשמית לטובת מימון יתר לרשתות החינוך החרדיות שאינן מלמדות מקצועות בסיסיים", והוסיף כי "הממשלה ממשיכה לממן את המתחמקים משירות צבאי במוסדות הדתיים, דבר שמונע מהם להשתלב בצבא או בשוק העבודה, במהלך שמייצג חסר פיננסי הפוגע בעתיד הכלכלה".

נתונים מראים כי התקציב מסתכם בכ-850 מיליארד שקל, שמוקצים מהם 21% לביטחון ו-24% לשרות חוב ציבורי, דבר שמשאיר כ-55% בלבד למימון שירותים אזרחיים, תוך כדי הפניית משאבים להוצאות ביטחוניות על חשבון שירותים אלו, עם המשך הפניית חלק גדול מההוצאות למגזרים התומכים בממשלה.

התקציב כולל גם צמצום של יותר מ-400 מיליון שקל במימון בניית כיתות חדשות, למרות הצפיפות הרבה בבתי הספר, לצד נתונים שנמצאים כי שליש מהישראלים אין להם אפשרות גישה למקלטים, בזמן שישראל נחשפת להתקפות טילים מכמה חזיתות.

ניתוח נוסף מצביע על כך שהממשלה התבססה בשנים האחרונות על שני מסלולים מקבילים: הקצאה של יותר מ-20 מיליארד שקל כרכוש קואליציוני בעל אופי מגזרי משנת 2023, לעומת צמצומים חד-פעמיים בסכום של כ-12 מיליארד שקל בשירותים בסיסיים כמו בריאות, חינוך, עבודה, רווחה ותחבורה, כדי לממן את העלייה בהוצאות הביטחוניות מבלי לפגוע בהתחייבויות פוליטיות.

החוקר מיקי פילד אמר כי "הממשלה מסתמכת על עדיפויות מעוותות שמחלקות את המשאבים לפי קריטריונים של נאמנות פוליטית ומגזרית, במקום להשקיע בטיפול ביוקר המחיה, חינוך, בריאות והגנה", והדגיש כי "הקצאה של 20 מיליארד שקל לרכוש קואליציוני מעודדת והתחמקות משירות ועבודה במקום לטפל בזה".

הנתונים מצביעים גם על המשך עליית התקציבים למה שקרוי "המשרדים שאינם הכרחיים", שהסתכמו בתקציביהם במהלך ארבע השנים האחרונות בכ-4.9 מיליארד שקל, כאשר צפוי שתקציבם בשנת 2026 בלבד יגיע לכמיליארד שקל, מבלי לכלול עלאות אפשריות נוספות במהלך השנה.