דיווח אמריקאי: ישראל החריפה את מאמצי הריגול על בכירים בממשל טראמפ

SadaNews - בשבועות האחרונים, פירסם משרד ההגנה האמריקאי (פנטגון) את רמת האיום ההציע לריגול שמיוחסת לישראל לרמה הגבוהה ביותר, לפי דיווח של רשת "NBC News", על רקע חששות גוברים כי "הפעילויות הריגול של ישראל על ארצות הברית הפכו לאגרסיביות מהרגיל", על פי בכירים אמריקאיים הנוכחיים והקודמים.

סוכנות המודיעין של משרד ההגנה האמריקאי (DIA) הוציאה הערכה חדשה לגבי הסכנות של הריגול ההצעות, על רקע החמרת המתיחות בין וושינגטון ותל אביב בנוגע לאופן שבו יש להתקדם במלחמה עם איראן.

על פי מקורות, הסוכנות פרסמה מ memo פנימית שבה העלתה את רמת האיום הקשורה לישראל לרמה "קריטית" שהיא המדרגה הגבוהה ביותר המוכרת, לפי הדיווח.

בכירים הסבירו כי "ההחלטה הזו התקבלה כתוצאה מחששות בתוך הפנטגון שישראל מפעילה מאמצים מיוחדים למעקב על בכירים אמריקאיים ולהשגת מידע על הדיונים הפנימיים ומנגנוני קבלת ההחלטות בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ לגבי הסכסוכים במזרח התיכון".

ההערכה כוללת מסמך בן 7 עמודים שמכיל תרשים, ומצביע על כך שישראל הצליחה לבצע פעולות ריגול אנושיות וטכנולוגיות ברמה "קריטית". המסמך מציג סדרת תקריות ספציפיות שהגבירו את החשש האמריקאי, לפי אחד מהבכירים.

במקביל, דובר בשם השגרירות הישראלית בוושינגטון הכחיש את ההאשמות הללו, ואמר כי השיח על ריגול ישראלי על ארצות הברית "אינו נכון בכלל".

הוא ציין כי ישראל "אינה אוספת מידע מודיעיני על גופים אמריקאיים, ובפרט על בכירים בממשלת ארה"ב", והוסיף כי פעילויות המודיעין של ישראל ממוקדות באויבים שלה ולא בבריתותיה, וכל טענה אחרת "נובעת או מאי הבנה או ממניע פוליטי".

מנגד, הפנטגון סירב להגיב על הדיווח, בעוד דובר בבית הלבן אמר כי "הסיפור כולו שקרי ומבוסס על מקור שאין לו ידע במה שהתרחש". משרד המודיעין הלאומי האמריקאי לא הגיב לבקשה בתגובה.

למרות שהפעולות ההדדיות בתחום הריגול בין בעלי ברית ואויבים נחשבות לדבר שבשגרה, הבכירים הנוכחיים והקודמים ציינו שהפעילות הישראלית האחרונה "עברה הרבה מעבר למה שנחשב לגבולות הרגילים של ריגול בין מדינות ידידותיות", והבהירו שאינם יודעים אם תקרית ספציפית גרמה לסוכנות המודיעין של משרד ההגנה להעלות את רמת האיום.

ההתפתחות הזו מגיעה בזמן שבו התקיימו מתיחות גוברת במערכת היחסים בין טראמפ לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על רקע המלחמה עם איראן והמבצעים הצבאיים הישראליים בלבנון.

הרשת דיווחה כי השניים מנהלים דיון סוער במהלך שיחת טלפון שנערכה בשבוע זה, בעוד טראמפ הודה לאחר מכן כי תיאר את נתניהו במהלך השיחה כ"מרשים".

מאז שנכנס לתוקף הפסקת האש בתחילת אפריל, ממשלת טראמפ מנסה להגיע להסכם דיפלומטי עם איראן לסיום המלחמה. מנגד, ישראל הציגה ספקות פומביות לגבי התחייבות איראן לכל הסכם אפשרי, בעוד נתניהו דוחף לשוב לפעולה צבאית נגד איראן, ומתנגד ללחץ של טראמפ להפסיק את התקיפות נגד "חיזבאללה" בלבנון.

על פי בכירים ומומחים, ישראל עוקבת בקפידה אחרי האם טראמפ יחליט להמשיך בפעולות צבאיות נרחבות נגד איראן או לסיים את הסכסוך.

בנוסף, הדו"ח מציין כי התוצאה המעשית הישירה של ההערכה הזו היא שהבכירים האמריקאיים נהנים מהגנות נוספות כאשר הם מבקרים בישראל או נפגשים עם בכירים ישראליים, למרות שזה לא השפיע עד כה על רמת החלפת המידע המודיעיני בין שתי המדינות, במיוחד באשר למלחמה עם איראן.

אחד הבכירים האמריקאיים טען: "ארצות הברית כבר נוקטת בצעדים של הגנה נוספים בביקור בישראל, מכיוון שידוע שהיא מפעילה איסוף מידע מודיעיני בצורה אינטנסיבית".

הדו"ח מדגיש כי ישראל נהנתה במשך שנים ממוניטין הנוגע לפעילות ריגול פעילה גם מול ארצות הברית, למרות שהיא אחת מבריתותיה הקרובות, דבר שמדאיג את בכירי הביטחון הלאומי והדיפלומטיה בוושינגטון.

נאמר מנשיאת מחלקת ההגנה והביטחון ומנהלת תוכנית המודיעין והביטחון הלאומי והטכנולוגיה במרכז исследования стратегических и международных исследований (CSIS) אמרה כי ישראל מחזיקה ב"מערך מודיעיני אגרסיבי מאוד", והוסיפה: "הם מאוד מעוניינים לדעת מה אנחנו עושים".

הדו"ח מזכיר את פרשת ג׳ונתן פולארד בשנות השמונים, שהיא אנליסט מודיעיני של הצי האמריקאי שנשפט ל-30 שנה לאחר שנמצא באשמת מכירת מסמכים אמריקאיים סודיים לישראל, מקרה שהוביל אז למשבר בין וושינגטון לתל אביב.

מנגד, הדו"ח מציין כי ארצות הברית עצמה עוסקת בריגול על בעלות בריתה, כשהיא מתייחסת לדליפות של קונראקטור לשעבר במודיעין האמריקאי אדוארד סנודן בשנת 2013, שהראו שוושינגטון התצפתה על מנהיגים אירופיים, כולל הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל.

הדו"ח מסכם ומדגיש כי ארצות הברית וישראל עדיין בעלות ברית קרובות, ושירותי המודיעין בשתי המדינות מחזיקים בקשרים ארוכים של שיתוף פעולה, אך החששות הקשורים לריגול הישראלי בשלב קריטי זה, שבו עמדות שתי הממשלות אינן חופפות לגמרי בנוגע למלחמה עם איראן, עשויות להפחית את האמון ההדדי ביניהן, לפי בכירים אמריקאיים קודמים.