שאלה ותשובה.. איך התרסק ה"הפוגה השברירית" בין אמריקה לאיראן בתוך 24 שעות?

סדה ניוז - בתוך 24 שעות בלבד, התמונה בין ארצות הברית ואיראן עברתה מאופטימיות זהירה לגבי האפשרות להגיע להסדר שלום לאיום ישיר לחזור להפלת פצצות ולהפצצות הדדיות.

בדו"ח זה, נפתח את המפה הפוליטית והמציאותית של המהפך הדרמטי הזה:

ש: איך התחילה ההפוגה ביום שישי?

ת: האירועים התחילו בציוץ של שר החוץ האיראני עבאס עיראקי, שבו הודיע על פתיחת מצרי הורמוז למעבר בהתאם להפוגה בלבנון, ולמה שנותר מתקופת הפסקת האש ובמסלול המתואם שהגדירו השלטונות האיראניים.

ההשפעה הכלכלית: ההודעה גרמה לירידת מחירים מיידית של כ-12 דולר לחבית נפט, ירידה של כ-10%.

סדרת הצעדים: ה"גרדיאן" ציינה שהמהלך הזה היה חלק מ"סדרת צעדים לבניית אמון" שהופגשו על ידי פקיסטן, שהחלה במידור טראמפ על נתניהו להסכים להפוגה בלבנון, ואמור היה להסתיים בשלב של פתיחת המצר ולאחר מכן בשחרור נכסים איראניים קפואים.

ש: היכן קרתה ה"הבנה הלא נכונה" בין טראמפ לעיראקי?

ת: טראמפ קיבלה את הבשורה בהתלהבות, אך ביצע מה שה"גרדיאן" כינתה "הפרשנות המופרזת", כאשר טען כי איראן גם הסכימה לייצא את המלאי שלה של אורניום מועשר לאמריקה.

מנגד, משרד החוץ האיראני אישר מאוחר יותר כי "לא התקיימו שום דיונים עם וושינגטון על ייצוא מלאי האורניום", הכחשה ישירה למה שהציע טראמפ.

ש: איך הגיבה איראן על פרסום עיראקי?

ת: סוכנות "תסנים" פרסמה תגובה על פרסום עיראקי ואמרה שהוא פורסם ללא הסברים מספיקים ויצר "עומק גדול" לגבי מנגנוני המעבר.

לאחר מכן, הכריז המשמרות על סגירת המצר מחדש, והדגיש כי כל קרבה אליו תיחשב "שיתוף פעולה עם האויב", בתגובה לה insistence טראמפ על שמירת הסגר הימי האמריקאי בנמלים האיראניים "בכל כוחו" עד להשלמת "ההסכם".

ש: מה ההתפתחויות המייעות שהתרחשו אחרי ה"בלבול" הזה?

ת: לא נעצר המתחים רק בהצהרות, אלא עברו לשדה הקרב דרך כמה אינדיקציות:

ירי: שני מכליות נפט אשר נושאות דגל הודו עומדות בירי מכיווני סירות איראניות מול חופי עומאן ביום שבת.

מסר מג'תבא ח'אמנאי: המנהיג העליון החדש פרסם הצהרה נדירה בה הדגיש כי "הכוחות הימיים של הצבא האיראני במוכנות להשיב לאויבים את העצב הגדול של תבוסות חדשות".

איום "מאי 2026": הגנרל מוחמד נקדי איים על שימוש בטילים מודרניים, ואמר ששית היתה יכולה לעצור את ייצור הנפט אך לא עשתה זאת עד כה "כדי לא לייצור חוסר סבירות לעולם".

ש: מה הפערים העמוקים שמונעים הגעה להסכם?

ת: הדיווחים מדגישים שני נושאים בעייתיים שעדיין תקועים:

הסבך הגרעיני: וושינגטון מציעה להקפיא את הפעילויות הגרעיניות האיראניות ל-20 שנים, בעוד שטהרן דורשת תקופה קצרה יותר הכוללת בין 3 ל-5 שנים בלבד, עם חילוקי דעות מקבילים לגבי גורל המלאי של אורניום מועשר הקבור באיראן.

הטענה המשפטית לגבי המצר: עורך הדין האיראני רזא נסרי, כפי שדווח בעיתון ה"גרדיאן" הבריטי, טוען כי טהרן כבר לא רואה את המצר כ"מעבר בין-למדינת ניטראלי", אלא רואה אותו כ"המשך לאזור צבאי עוין" בגלל הנוכחות האמריקאית, דבר שמעניק לה -לפי ראייתה- בסיס להחזיק בשליטה ביטחונית מחמירה עליו.

ש: מה המשמעות של התאריך 21 באפריל עבור הסכסוך?

ת: תאריך זה מסמל את מועד סיום ההפוגה הנוכחית:

אופציית המלחמה: טראמפ איים באופן ברור על عدم הארכת ההפוגה וחזרה ל"הפלת פצצות" אם לא יתבצע הסכם ארוך טווח.

קיפאון המו"מ: איראן הודיעה למתווכים -לפי כמה דיווחים- על סירובה לחזור לשיחות "אסלאמבאד" שתוכננו לשני, בהסבירו מה שהיא מכנה "דרישות אמריקאיות מופרזות".

מהלך הבית הלבן: ה"סי אן אן" זיהתה את הגעת בכירי המנהיגות הלאומית (שר ההגנה, המודיעין, המטה) לבית הלבן בשבת, במחווה לחיפוש אחר הסנריות הבאות, כולל אופציות צבאיות, אם הדיפלומטיה תיכשל.

לסיכום, משקיפים סבורים שההודעה של עיראקי אשר נראתה -על פי חלק מהמשקיפים- לא מתואמת מספיק עם שדה המשמרות, והמהירות של טראמפ להכריז על "חדשות טובות" טרם התבשלו, הפכו את ההזדמנות לשלום לקצה של עימות חדש שממתין ליום רביעי לפסק הדין של גורלה.

מקור: אל-ג'זירה