מלחמת איראן חושפת נקודת חולשה לטראמפ: הלחץ הכלכלי

כלכלה סעדה ניוז - לא הצליחו 7 שבועות של מלחמה להפיל את שליטי איראן או להכריח אותם למלא את כל הדרישות של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, אך עבור יריביה של ארצות הברית ובעלי בריתה, הם חשפו אחת מהחולשות המרכזיות שלו; והיא הלחץ הכלכלי, על פי ניתוח של סוכנות «רויטרס».

ואף על פי שאיראן הודיעה אתמול (שישי), שהיא תמנע לפתוח את מצר הורמוז למעבר, ​המשבר במזרח התיכון חשף את גבולות ההתמודדות של טראמפ עם הכאב הכלכלי הפנימי.

טראמפ הצטרף לישראל במתקפה על איראן ב-28 בפברואר, כשהוא מתבסס על מה שתיאר כאיומים בטיחותיים המידיים, בעיקר בנוגע לתכנית הגרעינית שלה. אך כעת, עם עליית מחירי הדלק בארצות הברית, והגברת האינפלציה ולהפחתת הפופולריות שלו, טראמפ ממהר למצוא הסכם דיפלומטי שיקל על ההשלכות בפנים.

המומחים אומרים כי איראן סבלה מהמכה צבאית קשה, אך היא הראתה את היכולת שלה להטיל עלויות כלכליות שטראמפ ועוזריו לא לקחו בחשבון, מה שהוביל להלם אנרגיה עולמי הגרוע ביותר בכל הזמנים.

עלויות האנרגיה וסכנת המיתון

טראמפ לעיתים קרובות התעלם באופן גלוי מהחששות הכלכליים המקומיים הנובעים מהמלחמה, במיוחד כאשר ארצות הברית אינה תלויה בשישית מהאספקה העולמית של הנפט, שנחסמה למעשה בגלל השליטה של איראן במצר הורמוז, אך עלייה במחירי האנרגיה השפיעה לרעה על הצרכנים האמריקאים. האזהרה של קרן המטבע הבינלאומית על הסכנה של מיתון עולמי מגבירה את המצב העגום הזה.

ולכן גבר הלחץ למצוא מוצא מהמלחמה הזו שאינה פופולרית בארצות הברית; שכן התומכים במפלגת טראמפ הרפובליקאית, מגוננים על הרוב הקטן שלהם בקונגרס בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

לא נעלם דבר מזה ממנהיגי איראן שניצלו את השליטה במצר הורמוז כדי לדחוף את צוות טראמפ לשאת ולתת.

המומחים אומרים כי סין ורוסיה עשויות ללמוד לקח דומה; כאשר בעוד שטראמפ הראה רצון להשתמש בכוח צבאי בקדנציה השנייה שלו, הוא מחפש מוצא דיפלומטי ברגע שהמצב הכלכלי מקשה על הפנים.

ברט בראון, יועץ לשעבר למדיניות החוץ בממשלת הנשיא לשעבר ברק אובמה, ועומד כיום בראש חברת «גלובל סיטואיישן רום» הייעוצית: «טראמפ מרגיש את הלחץ הכלכלי, וזהו נקודת חולשה במלחמה הזו».

דובר הבית הלבן קוש דסאי, ציין כי בעוד שהממשל עובד לקראת השגת הסכם עם איראן כדי לפתור את בעיות שוק האנרגיה «הזמניות», הוא «לא איבד את הפוקוס שלו ביישום האגenda של הנשיא הקשורה ליכולת לעמוד בעלויות ולצמיחה».

השינוי

השינוי המפתיע של טראמפ ב-8 באפריל; מההתקפות האוויריות לדיפלומטיה, הגיע לאחר לחצים מהשווקים הפיננסיים וחלק מהתומכים במדיניותו.

חלק מכובד מהסבל הכלכלי נופל על כתפי החקלאים האמריקאים, שהם בסיס בחירות מרכזי לטראמפ, בשל הפסקת משלוחי הדשנים. זה גם מתבטא בעלייה במחירי טיסות בשל עליית מחירי דלק המטוסים.

עכשיו, כששבועיים של הפסקת אש מתקרבים לסיומם, נותר לראות אם הנשיא האמריקאי הנוקט בגישה בלתי צפויה, יגיע להסכם שממלא את מטרותיו מהמלחמה, או יאריך את הפסקת האש מעבר ל-21 באפריל או יחדש את התקפת הפצצות.

אך מחירי הנפט העולמיים ירדו במידה ניכרת, בעוד שהשווקים הפיננסיים, שלעתים טראמפ רואה בהם מדד להצלחתו, היו בעצם אתמול (שישי), ​לאחר שאיראן אמרה שהמצר יישאר פתוח למשך שארית הפסקת אש נפרדת של 10 ימים בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקאי.

טראמפ מיהר להודיע שמצר הורמוז בטוח, משבח הסכם שבשלב ההכנה עם איראן שהוא אמר שיושג בקרוב ובתנאים רבים שלו. אך  מקורות איראניים אמרו ל-«רויטרס», שכמה פערים עדיין זקוקים לפתרון.

מומחים הזהירו כי גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, תיקון הנזקים הכלכליים עלול להימשך חודשים אם לא שנים.

השאלה המרכזית נשארת האם כל הסכם יצליח לעמוד במטרות שטראמפ הגדיר, כולל סגירת הדרך בפני איראן להשגת נשק גרעיני, מה שטהראן מכחישה מזה זמן רב.

איראן מחזיקה במלאי של אורניום מועשר שנטען כי הוא הוטמן לאחר התקפות אמריקאיות-ישראליות ביוני. טראמפ אמר ל-«רויטרס» אתמול (שישי), כי ההסכם המוכן טיפולגלות את ארצות הברית לשתף פעולה עם איראן להחזרת החומרים הללו ולמעבירם לארצות הברית. איראן מכחישה את הסכמתה להעביר אורניום לכל מקום בחו‌ל.

שגריר בכיר בממשלת טראמפ אמר כי ארצות הברית שומרת על «מספר קווים אדומים» במו"מ עם איראן.

באותו הזמן, הקריאה שטראמפ הפנה בתחילת המלחמה לאיראנים להדיח את ממשלתם לא זכתה לשום תגובה.

תחילה, בעלי ברית אמריקאים באירופה ובאסיה היו המומים מההחלטה של טראמפ לנהל מלחמה ללא ייעוץ או שיקול לגבי הסיכונים העלולים להתרחש בשל סגירת איראן את המצר.

גריגורי פולינג, מומחה לענייני אסיה במרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים בוושינגטון, אמר: «שאלת האזעקה המצלצלת לבעלי ברית עכשיו היא איך המלחמה הדגימה שהממשל (האמריקאי) עשוי לפעול באופן לא סדיר, בלי שיקול מעמיק על ההשלכות».

לאחר ש invaded 러시아 לאוקראינה ב-2022, הנשיא האמריקאי לשעבר דמוקרט ג'ו ביידן, היה זהיר בהטלת סנקציות על סקטור האנרגיה במוסקבה מחשש להקטין את אספקת הנפט ולהגביר את מחירי הגז בארצות הברית.

אך טראמפ, שהתחייב בעת מועמדותו לכהונה שנייה לספק בנזין במחיר נמוך ולהפחית את האינפלציה, הראה שהוא מושפע מההאשמות כלפיו כי המדיניות שלו מעלה את המחירים. דוגמה לכך היא הפחתת התעריפים על סין בשנה שעברה, לאחר שהיא הגיבה לתעריפים הגבוהים באותו אופן.

טעויות בהערכה

כפי שטראמפ טעה בהערכת התגובה של בייג'ין במלחמת הסחר, נראה כי הוא טעה בהערכת התגובה הכלכלית של איראן על ידי תקיפת התשתית האנרגטית באזור, וסגירת המעבר המימי האסטרטגי באזור.

פקידים אמריקאים בדיונים סגורים אמרו כי טראמפ האמין בטעות כי המלחמה תהיה פעולה מוגבלת; כמו המתקפה המהירה שהוא ערך על ונצואלה ב-3 בינואר, וההתקפות שהכו את אתרים גרעיניים איראניים ביוני. אבל הפעם, ההשלכות היו רחבות יותר.

והמסר לבדוק האי-אסייתיים; כמו יפן, קוריאה הדרומית וטייוואן, עשוי להיות אפשרי שהשיטה של טראמפ, המייחלת ליחסים חמים יותר עם סין, תשיג את יעדיה האזוריים מבלי לשים לב מספיק לביטחונם הגיאופוליטי והכלכלי.

המומחים מאמינים שהממשלות הללו יתאימו את עצמן לכל מה שיקרה; כמו הניסיון של סין להשתלט על טייוואן, מתוך דאגה לגבי האמינות של טראמפ.

ונשאר אותו הדבר במזרח התיכון; כולם רוצים פתרון דיפלומטי, אבל עם ערבויות בטיחות שיעבירו את יציבות האזור בצורה מתמשכת.